סגור

האקלים מתקרב לעסקים, והוא לוהט

בשבועות האחרונים נתקלנו בכותרות כגון "חם לכם? בעתיד זה יהיה הרבה יותר גרוע" או "זינוק במספר ימי החום הקיצוני בישראל בעשור האחרון". ולא בכדי. לפי השירות המטאורולוגי הישראלי, חודש יוני האחרון היה החם ביותר בהשוואה לחודשי יוני מאז תחילת המדידות בארץ. מחקר חדש שפרסם השירות המטאורולוגי באמצע יולי 2024 ניתח מגמות אקלימיות ואירועי קיצון בישראל לאורך המאה ה-21 ומצא כי הסיכוי לאירועי טמפרטורה קיצונית (45 ו-50 מעלות צלזיוס) יגדל משמעותית ככל שנתקרב לסוף המאה, וכי שיאי הטמפרטורה צפויים להישבר בכ-5 עד 7 מעלות צלזיוס יותר בהשוואה למצב כיום. הדוח ממשיך וקובע כי שינויי האקלים בישראל לא יבואו לידי ביטוי רק בטמפרטורה; עד סוף המאה צפויה הפחתה כללית בכמויות המשקעים בישראל בשיעור ממוצע של כ-20%, לצד עלייה דרמטית בעוצמות הגשם שכבר נצפתה באזור מישור החוף ב-30 השנים האחרונות.
האם תאגידים בישראל ובכלל צריכים להיערך לשינויים אקלימיים כאלו ואחרים?
מבחינת האיחוד האירופי התשובה ברורה: כן. בחודש ינואר 2023 אימץ האיחוד דירקטיבה בנושא דיווח על קיימות תאגידית (the CSRD – Corporate Sustainability Reporting Directive), שמחייבת חברות בהיקף מסוים מהאיחוד האירופי וחברות עם פעילות באיחוד להגיש לצד הדוחות הכספיים השנתיים דוחות קיימות בהתאם לתקני דיווח, כולל פרטים על סיכוני והזדמנויות אקלים. יצוין כי סיכוני אקלים כוללים הן סיכונים פיזיים (כגון אירועי מזג אוויר קיצוניים) והן סיכוני מעבר (כגון שינויים ברגולציה ובשווקים). הדרישה היא לתיאור של ההשפעה הכלכלית הפוטנציאלית של סיכונים אלו על פעילות החברה, האסטרטגיה שלה והתכנון הפיננסי שלה.
1 צפייה בגלריה
עו"ד דפנה שלו קורנבליט
עו"ד דפנה שלו קורנבליט
עו"ד דפנה שלו קורנבליט
(צילום: אייל טואג)
גם רשות ניירות ערך האמריקנית (ה-SEC) אימצה במרץ 2024 כללים הדורשים גילויים בנושאי אקלים (נכון למועד כתיבת שורות אלו, כללים אלו מושהים לאור מספר תביעות שהוגשו ביחס אליהם). בין היתר, ה-SEC דורשת כי חברות בהיקף מסוים ידווחו על השפעות אקלים מהותיות עליהן, על תוכניותיהן העסקיות ועל האסטרטגיה שלהן – בפועל ובראייה צופת עתיד, על סיכונים הקשורים לאקלים שיש להם השפעה מהותית על החברות ועל הפעולות שהחברות ביצעו לשם התמודדות עם סיכוני אקלים.
ככל שהמעלות עולות (ולצערנו הן עולות ועולות, ה-21.7.2024 היה היום החם ביותר בכדור הארץ מאז שהחלו למדוד גלובלית), כך מתבהר ההיגיון מאחורי כללי דיווח אלו: שינויים אקלימיים הם בעלי פוטנציאל השפעה כלכלי ותפעולי משמעותי על חברות. החל מבעיות בשרשרת האספקה או באספקת החשמל הסדירה ועד מיסוי על פליטות פחמן או צריכת דלקים פוסיליים ומס גבולות פחמן על הייצוא לאירופה (ה-CBAM). ניתן אף לטעון שחברות שלא נערכות בצורה מספקת (או בכלל) להשפעות של שינויים אקלימיים על פעילותן אינן מבצעות ניהול סיכונים מלא של עסקיהן.
חברות ישראליות שישכילו להפנים את ההזדמנויות העסקיות שבמוכנות להתמודדות עם שינויי האקלים ויתחילו גם לדווח באופן וולונטרי בנושא זה, יחסכו עלויות אדפטציה בעתיד ויובילו את השוק המקומי בעולם של רגולציה הולכת וגוברת על התחום. צפוי כי חברות אלו תדענה להתמודד גם עם משברים בלתי צפויים בתחומים אחרים, שכן יאמצו גמישות עסקית ותפעולית כפי שמתחייב בהתמודדות עם שינויים אקלימיים. אולי הן אף תהיינה הראשונות לזהות הזדמנויות עסקיות הקשורות לשינויי האקלים.
עו"ד דפנה שלו קורנבליט היא ראש תחום סביבה ו-ESG במשרד EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'