ניתוחאי השוויון בישראל הרבה יותר קיצוני ממה שחשבתם
ניתוח
אי השוויון בישראל הרבה יותר קיצוני ממה שחשבתם
הסקירה של רשות המסים בנוגע לחלוקת הכנסות ההון מציירת תמונה עגומה, ומבצע הדיבידנדים המחודש שמקדם נתניהו רק יחמיר את המצב - בפרט שאנחנו לפני שנת גזירות שתקשה במיוחד על המשפחות העובדות
1. אסור שהכותרת המאוד משעממת ו"נאיבית" ("הכנסות מהון בישראל 2013-2021") של הסקירה הקריטית שחיברה חטיבת תכנון וכלכלה של רשות המסים תבלבל אתכם.
מדובר במסמך חיוני עם מסר חשוב ביותר בימים כתיקונם, קל וחומר בימים אלו: אי השוויון בישראל הוא הרבה יותר גדול ממה שחשבתם. חלוקת ההון הלא שוויונית היא המחוללת העיקרית שלה כאשר ההון המוחזק על ידי העשירון העליון, בעיקר על ידי המאיון העליון, גדול יותר ממה שחשבתם. יתרה מזו, מבצע הדיבידנדים המחודש שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות יועצו הכלכלי אבי שמחון, המיועד להיטיב עם העשירים ביותר - ובניגוד מוחלט לעמדה המקצועית ולתוכניות של הפקידות הלא פוליטית רק עלול להחמיר עוד יותר את אי השוויון בדיוק כפי שקרה ב-2017. אז הוא יצא עם עוד "הנחת סלב" למולטי מיליונרים.
ההבדל העיקרי הוא שב-2017 היתה פה גאות כלכלית והגירעון עמד על כ-2%. בשנה הקרובה צפוי מבול של מסים, פגיעה בהטבות שכר וקצבאות וגם קיצוצים חדים בשירותים ובמוצרים שהממשלה אמורה לספק לנו, כאשר רוב העול יפול דווקא על המשפחות העובדות.
אפרופו אנשים עובדים, הנה הנתון הראשון המטלטל: הכנסות ההון גדלו בשיעור ריאלי של 11% בשנה, הרבה מעבר לגידול בהכנסות מעבודה, שהיה רק 1.1%. היות שהכנסות מהון (לרבות דיבידנדים, ריבית, השכרת נדל"ן) הן נחלתם של בעלי הון העלייה המשמעותית הזו מגדילה את חלקם של העשירים בעוגת ההכנסות, מה שמוביל להרחבת אי השוויון הכלכלי. המשמעות היא שאי השוויון נעשה עמוק יותר, והסיכויים לצמצמו פוחתים.
2. התרומה המשמעותית של המחקר היא כי הנתונים הם מינהליים (נובעים משומות ולא מסקרים) – בניגוד לנתונים שמפיקה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). זה המקום להגיד ביושר שהלמ"ס נאבקת זה שנים רבות כדי לבצע סקר נכסים כדי לקבל תמונה מדויקת יותר אך כל השנה מתקבלת אותה תשובה: אין תקציב לזה. ובכל זאת, כדי לבצע סקר נכסים ענייני, יש להתבסס על סקרים מינהלים.
איכות וטיב הנתונים אפשרו להגיע למסקנה כי הכנסות הון מרוכזות מאוד בעשירון העליון ובעיקר במאיון העליון הרבה מעבר למה שחשבנו קודם: כתוצאה מנתוני המחקר, מדד ג'יני הבוחן את אי השוויון בהתפלגות ההכנסות בין עשירוני השכר עולה מ-0.36 ל-0.4 –זינוק של יותר מ-11%. הדבר הוא משמעותי ביותר שכן רבות דובר על "הירידה" במדד הג'יני, ועד כמה ישראל משתפרת ביחס למדינות ה-OECD (הממוצע בארגון עמדה אז על 0.31). אגב, לכ-90% ממשקי הבית בישראל אין הכנסות הוניות. והנה הנתון המרשים ביותר: 68% מההכנסות ההוניות בישראל בין השנים 2013-2021 יגיעו למאיון העליון.
3. אלא שהתמונה היא קיצונית יותר כאשר לוקחים בחשבון את המספרים רק לגבי דיבידנדים. מדד ג'יני המבוסס רק על הכנסות מדיבידנד (בקרב סך מקבלי הכנסות הוניות) עומד על 0.91 (כאשר 1 משקף אי שוויון מוחלט), מספרים שאנו לא מכירים בכל התפלגות אחרת לרבות שכר או הכנסה רגילות. שיעור הכנסה מצטברת מדיבידנד עד החציון הוא אפסי, כ-86% מהכנסות מדיבידנד מוחזק על ידי העשירון העליון (רק 14% על ידי כל שאר העשירונים) ומחצית מהכנסות מנותבות למאיון על עליון (50%).
במחקר צוין מפורשות כי "בשנת 2017 נצפתה עלייה משמעותית בהכנסות מדיבידנד בשל אירוע חלוקת דיבידנדים חד פעמית", אותו מבצע דיבידנד שנערך אז וזכה לביקורת רבה. לפי המחקר, שיעור ההכנסות ההוניות של המאיון העליון מכלל ההכנסות ההוניות בשנת 2017, עמד על יותר מ-77% - כאשר הממוצע הרב שנתי (2013-2021) היה כמעט 10 נקודות אחוז מתחת (68%). ההכנסה הממוצעת מדיבידנד היא פי 35 גבוהה יותר לעומת החציונית (מה שמשקף אי שוויון מאוד גבוה) אך באותה שנת 2017 הפער זינק לפי 42.4. יתרה מזו, שיעור מקבלי הדיבידנד מעל מיליון שקל עמד ב-2017 על 88% לעומת ממוצע רב-שנתי של 78% כלומר, הכלי הזה הוא ממש מרוכז בעשירים ביותר.
המחקר מבהיר מעל כל ספק כי עוד מבצע דיבידנד של נתניהו לא רק שיגרום להפסדי עתק למדינה (כלי לא אפקטיבי ויקר) אלא שהוא הכי מחולל אי שוויון והכי מיטיב עם השכבות העשירות שניתן להעלות על הדעת. לא בכדי העשירים הכי דוחפים אותו בטענה שהוא "טוב למדינת ישראל". ברור שנתניהו מבין היטב את המשמעויות אך הוא נטש מזמן את השיקולים המקצועיים-כלכליים לטובת רווחים פוליטיים צרים וקצרי טווח. חיוני שגופים כמו רשות המסים ימשיכו לחשוף את האמת.
