סגור
חיילי אלכסנדרוני בלבנון
חיילי צה"ל בלבנון (צילום: אפי שריר)

פרשנות
נתוני הצמיחה: ימים טובים, אבל מאחורינו

נתוני הצמיחה החיוביים שפורסמו היום רק מדגישים שמאז הרבעון השלישי המגמה התהפכה, ואנחנו היום שקועים עד צוואר במלחמה בלבנון 

1. חדשות טובות – ונדירות, למשק הישראלי התקבלו היום מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שדיווחה על צמיחה ריאלית של 3.8% ברבעון השלישי של השנה. גם בימים כתיקונם מדובר בשיעור נאה, קל וחומר כאשר ממוצע התחזיות בשוק עמדה על 2.4% בלבד. התוצר לנפש גדל ב־2.6%, שיעור הצמיחה הרבעוני הגבוה מאז 2022. בתקופות כאלו הפתעות טובות הן טובות פעמיים. פעם ראשונה שיעור הצמיחה עצמו, ופעם שנייה בהרכב הצמיחה, שמראה על התאוששות מרשימה ברבעון השלישי של 2024. מנועי הצמיחה קמו לתחייה אחרי שקרסו: ההשקעות במשק זיקו ב־22% בשיעור ריאלי, כאשר ההשקעות לבנייה קפצו ב־30%. מנוע צמיחה נוסף שהתאושש באופן מרשים היה היצוא: עלייה של יותר מ־5% ברבעון הזה, ללא חברות הזנק – השיעור הגבוה ביותר מאז 2022.
גם הצריכה הפרטית עלתה בחדות, כ־9%. עם זאת, שיעור העלייה נמצא במגמת ירידה זה שלושה רבעונים רצופים. צלילה לנתוני הצריכה, מגלה שעיקר ההתאוששות נרשמה בסעיף מוצרי בני קיימא – עלייה של 73%, ובני קיימא למחצה 52%. אלה נתונים חשובים בתקופות מלחמה והאטה, שכן הם מראים על מצב רוח ונכונות לבצע רכישות גדולות ועל עלייה באמון הציבור. במקביל, הצריכה הציבורית ממשיכה לרדת, כ־9% לעומת הרבעון הקודם. בתוספת הוצאות ביטחוניות מדובר בירידה של כ־11%.


יתר על כן, הנתון הכי חשוב שלעיתים מתפספס: הצמיחה של התוצר העסקי, המנוע של המשק הישראלי, גדל בכ־6%. וגם היבוא לא עוצר: הוא גדל בכ־9%, שיעור גבוה בהשוואה לרבעונים האחרונים. מחסור בהיצע הוא אחת הבעיות הקשות היום במשק הישראלי – ומה שלא מיוצר, מיובא מחו"ל, כך שהמקורות העומדים בפני המשק גדלו.
משמעות הדבר, שהרכב הצמיחה נראה טוב: פחות הוצאה ממשלתית ויותר השקעות ויצוא, כאשר הצריכה הפרטית נכנסת לשיווי משקל. זו באמת תמונה מנחמת.
2. הבעיה הגדולה עם הנתונים היא שמדובר בתמונה זמנית – הנתונים נכונים ליולי–אוגוסט–ספטמבר 2024. בתחילת אוקטובר החלה התמרון הקרקעי של צה"ל בלבנון והחלה הסלמה נוספת במלחמה – והנתונים כבר משקפים את סיבוב הפרסה. רואים זאת בפדיון, במדד המשולב למצב המשק וגם ברכישות באשראי וביצוא. התהפכנו.
לפני כשבוע עדכן ג'יי פי מורגן, בנק השקעות הגדול בעולם, את תחזית הצמיחה של ישראל ל־2024 לרמה של 0.5%, שמשמעותה צמיחה שלילית לנפש של 1.5%–. גם תחזית הצמיחה של 2025 נחתכה מ־3.7% ל־3.3%. "בעוד המצב הביטחוני נותר מאתגר בעקבות פתיחת החזית הצפונית, הורדנו את התחזית שלנו לתמ"ג לרבעון הרביעי ל־2.0% מ־2.5% קודם", כתבו בבבנק. שם הסבירו כי "בנסיבות אחרות" הם היו יכולים להיות גמישים יותר לגבי 2025, אך הסיכון הביטחוני לא מאפשר זאת. בג'יי פי מורגן סבורים, גם שניצחונו של דונלד טראמפ בארה"ב פוגע בתחזית הצמיחה העולמית. בשבוע שעבר גם סוכנות הדירוג S&P העריכה דברים דומים: צמיחה שלילית לנפש בגלל סיכונים גיאו־פוליטיים ופוליטיים פנימיים. "אנו מצפים שהמלחמה עם חמאס וחיזבאללה תימשך אל תוך 2025. ההתאוששות הכלכלית של ישראל תידחה עד 2026", כתבו שם.
משמעות הדברים, שאנחנו חיים בשתי מציאויות כלכליות: אחת עם מלחמה והשנייה בלעדיה. זה לא שאחת היא ורודה והשנייה קשה ואיומה, אלא שאחת היא סבירה יותר ותאפשר לכלכלת ישראל לשוב לנוע קדימה (בכל זאת כלל התחזיות מדברות על התאוששות איטית והדרגתית) והשנייה היא בלתי אפשרית: המשך המלחמה עלול להרוס את המשק. אי אפשר לדעת מה יהיה הקש שישבור את גב הגמל. וזה לא רק המילואימניקים המגוייסים ועלויות המלחמה, זה גם הפחד לצאת לרחוב ולצרוך, זה הנטרול של אזור הצפון, זה הסיכון להמשיך להתדרדר לחרמות משמעותיות – וזה בעיקר הסכנה הפיסקאלית (התקציב), שבינתיים פקידי משרד האוצר ובנק ישראל מנהלים אותה כנגד כל הסיכויים וכנגד כל הפוליטיקאים. הסיכון הוא עצום במקרה הזה, אבל המשק עוד מחזיק מעמד.
3. הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, הדגיש שני נתונים על מצבם של משקי הבית: רמת החוב שלהם יחסית נמוך (44%) ותיק הנכסים הפיננסים עדיין נמצא 30% מעל רמתו ערב הקורונה. עם זאת, פרמיית הסיכון של הממשלה בשמיים, בשעה שהיקף התוספת התקציבית להתחמשות (ועדת נגל) לוט בערפל, הממשלה כבר פתחה עם תקציב לשנה הבאה שתקרת הגירעון עלולה להתחיל ב־5% תמ"ג ורוב השחקנים הכלכליים סבורים כי גירעון של 6% תמ"ג הוא יותר סביר. בחירתו של הנשיא טראמפ, לבטח בטווח הקצר ולבטח עבור ישראל - נותנת תקווה שהוא יחתור מהר להחזרת החטופים וסיום המלחמות. לנתניהו יהיה מאוד קשה להביך אותו כפי שעשו שופרותיו לקמלה האריס. נתניהו בדילמה, כי הפסקת המלחמה עלול (בעיניו) לפרק את הקואליציה שלו. אך אם סיום המלחמה ילווה בסיום הממשלה - אז המשק הישראלי ירוויח פעמיים. אם לא יהיה סוף למלחמה וגם נישאר עם הממשלה הזו – אנחנו מתעקשים על עוד סיבוב ברולטה הרוסית הכלכלית אליה נכנסנו עוד בתחילת 2023.