דעהביטול המכסים על הבשר מעודד פגיעה בסביבה
דעה
ביטול המכסים על הבשר מעודד פגיעה בסביבה
ביטול המכס על בשר אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה למען מניעת ההתחממות הגלובלית ושיפור הבריאות. הפתרון להורדת יוקר המחיה הוא הוזלת מחירי מוצרי המזון הבריאים והמזיקים פחות לסביבה
באחרונה פועלת הממשלה במרץ להוזלת יוקר המחייה באמצעות הורדת מחירי המזון. צעד מבורך שנקטה הממשלה בכיוון זה הוא הוזלת מחירי הירקות והפירות על ידי הפחתת מכסי מגן. צעד נוסף היה ההודעה על ביטול המכס על בשר. אלא שבצעד השני להורדת יוקר המחייה, בניגוד לצעד הראשון, טמון נזק משמעותי לסביבה ולבריאות האדם.
בדומה למדינות מערביות אחרות, המדינה נקטה בשנים האחרונות פעולות שמטרתן היא מניעת ההתחממות הגלובלית ושיפור הבריאות. מתוך הראייה הזו הטילה הממשלה הנוכחית מס על משקאות ממותקים, שצריכה מוגזמת שלהם פוגעת בבריאות, ועל כלים חד-פעמיים, ששימוש בהם פוגע בסביבה. ההתערבות הממשלתית לצורך הוזלת מחירי הבשר אינה עולה בקנה אחד עם הצעדים הללו.
חקלאות משק החי, ובפרט בקר, יוצרת פליטות גזי חממה בכמויות גדולות. לצורך השוואה, הסקטור יוצר פליטות גזי חממה העולות על אלו של סקטור התחבורה הגלובלי כולו. על כן, הגבלות על סקטור החקלאות מן החי יורידו משמעותית את פליטת גזי החממה ובפרט את פליטת המתאן, גז עוצמתי אשר השפעתו קצרת טווח ולכן התועלת מהפחתתו ניכרת תוך שנים מועטות.
בנוסף, צורכת החקלאות מן החי משאבי מים וקרקע אדירים. יתר על כן, קצרה היריעה מלתאר את הנזקים הבריאותיים שגורמת אכילת בשר, ובמיוחד בשר אדום – ממחלות לב ועד סרטן, כפי שקבעו ארגון הבריאות העולמי ומחקרים מדעיים רבים.
מס על פגיעה בסביבה
הבעייתיות הזו ידועה, ולכן בעולם כולו מחפשים פתרונות בדמות תחליפי בשר, בין אם בשר העשוי מצמחים או בשר מתורבת המיוצר במעבדה. ישראל נחשבת מעצמה מובילה בתחום הבשר המתורבת, שהוא בעצם בשר לכל דבר בניכוי רוב החסרונות שהוזכרו לעיל. מדינת ישראל, באמצעות רשות החדשנות, משקיעה מאמצים רבים כדי לעודד את התעשייה.
אלא שהטכנולוגיה המבטיחה הזו עדיין לא הבשילה, ולכן יש למצוא פתרונות לתקופת הביניים שיהיו כרוכים בהפחתת צריכת הבשר. צעד משמעותי בכיוון זה הוא שינוי תמחור הבשר כך שישקף את העלויות הסביבתיות הכרוכות בייצורו. סקטור החקלאות מן החי זוכה לסובסידיות ממשלתיות כבדות, אשר דו"ח או"ם מ-2021 המליץ על ביטולן לאחר שמצא כי רובן המכריע מזיקות. כצעד משלים, המליץ הדו"ח על תיעול הסובסידיות הללו לתמיכה בייצור מזונות מן הצומח.
דרך אחרת להשגת מטרה זו היא הטלת מס על בשר, בדומה למס שהוטל לאחרונה על כלים חד פעמיים. מטרת מס כזה, הקרוי מס פיגוביאני, היא לגלם במחיר הבשר את ההשפעות הסביבתיות השליליות הכרוכות בו. ניתן להצדיק הטלת מס על בשר גם מסיבות בריאותיות, כפי שנעשה לאחרונה במקרה של משקאות ממותקים. הצעות להטלת מס על בשר נמצאות על שולחן האיחוד האירופי, הבוחן את החלת עקרון "המזהם משלם" גם על חקלאות משק החי. הצעות כאלו נידונות גם בפרלמנטים של מדינות כבריטניה, גרמניה, דנמרק, שבדיה ושוויץ. כך גם בניו זילנד, מדינה בה צריכת הבשר לנפש גבוהה במיוחד.
נשאלת השאלה – אם לא תוריד הממשלה את מחיר הבשר, מה יהיה עם יוקר המחייה? הפתרון הוא הוזלת מחירי מוצרי המזון הבריאים והמזיקים פחות לסביבה, בהמשך לצעד החיובי שעשתה הממשלה בהוזלת מחירי הירקות והפירות. סקרים שנערכו בצרפת, בגרמניה ובהולנד הראו כי 70% מהצרכנים תומכים בגילום ההשפעות הסביבתיות של ייצור הבשר במחירו, כל זמן שההכנסות מן המהלך ישמשו להוזלת מחירי מוצרי מזון בריאים. אין סיבה להאמין שהעיקרון הזה לא יעבוד גם בישראל.
פרופ' שלומית זוטא היא מומחית במימון וממשל תאגידי, המכללה האקדמית תל אביב-יפו
