דו"ח המבקר"פרצה מאפשרת הלבנת הון בשירות התשלומים הממשלתי"
דו"ח המבקר
"פרצה מאפשרת הלבנת הון בשירות התשלומים הממשלתי"
כך נכתב בדו"ח מבקר המדינה לפיו בשנים 2019-2020 יותר מ-550 מיליארד שקל שולמו לגופים ממשלתיים שונים ללא זיהוי המשלם ושמירת פרטיו, באופן שלא מותיר בידי הגופים מידע חשוב לצורך בחינת דפוסים וזיהוי פעולות שמעוררות חשש להלבנת הון
"ממצאי דו"ח זה מעידים על פערים במבנה של משטר איסור הלבנת ההון בישראל עקב ביזור סמכויות, היעדר גורם מתכלל בעל סמכות מחייבת כלפי הרגולטורים ואי-הימצאות מידע עדכני, נרחב וחיוני בידי רגולטור אף שהוא נמצא בידי הרשות לאיסור הלבנת הון", כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח מקיף שחיבר בנושא.
לכל ידיעות דו"ח מבקר המדינה - לחצו כאן
המבקר קובע כי ריבוי הרגולטורים גורם לעתים להבדלים בלתי מוסברים ביניהם מבחינת הרגולציה של אותו סוג פעולה, לכפל רגולציה ולהכבדה בלתי מוצדקת על הגופים. בנוסף, קובע המבקר שאין בידם של חלק מהרגולטורים למלא את תפקידם באופן מלא בשל חסמים שונים – ממגבלת משאבים ועד חוסר במידע מהותי. עוד מצא המבקר ליקויים שונים בתפקוד חלק מהרגולטורים בכל הנוגע לפיקוח על הגופים המדווחים, ביניהם המפקח על הבנקים, רשות שוק ההון ומשרד התקשורת.
בנוסף, כותב המבקר כי לצד הליקויים במבנה הרגולטורי ובתפקוד הרגולטורים, נמצאו גם סיכונים בפעילות התשלומים לגופים ציבוריים בישראל, אשר לא הוחל לגביהם עד כה משטר איסור הלבנת הון, "וזאת אף שפעילות התשלומים האמורה מתאפיינת בכמה דפוסים שעלולים לחשוף את הגופים הציבוריים בישראל לסיכונים ספציפיים להלבנת הון, ואף שהיקפי התשלומים הללו מסתכמים במאות מיליארדי שקלים מדי שנה".
על פי הדו"ח, בשנים 2019-2020 יותר מ-550 מיליארד שקל שולמו לגופים ממשלתיים שונים (הוצאה לפועל, ביטוח לאומי, רשות המסים ועוד) ללא זיהוי המשלם ושמירת פרטיו, באופן שלא מותיר בידי הגופים מידע חשוב לצורך בחינת דפוסים וזיהוי פעולות שמעוררות חשש להלבנת הון. "מצב דברים זה הוא פרצה המאפשרת ערוץ תשלום אנונימי אפשרי למלביני הון, המהווה נקודת תורפה במשטר איסור הלבנת הון בישראל", כותב על כך המבקר.
עוד מציין המבקר בדוח, שטרם הושלמה האסדרה והחלת משטר איסור הלבנת הון, במועד סיום הביקורת, על מגזרים דוגמת גמח"ים, מתווכי נדל"ן, סוחרים במתכות יקרות ונותני שירות בתחום החברות והנאמנויות שאינם עורכי דין או רואי חשבון.
בנוסף, המבקר מדגיש את חשיבות הפיקוח ההדוק על מגזר הנש"פים (נותני שירותים פיננסיים), מה שמכונה צ'יינג'ים, חברות פינטק ועל פעולות המבוצעות במטבעות דיגיטליים (קריפטו). תחומים אלה הוכנסו בשנים האחרונות תחת אסדרה באמצעות צווים שונים, אולם לדברי המבקר, על משרד המשפטים, רשות שוק ההון והמפקח על הבנקים, כל אחד בתחום סמכותו, לתת תשומת לב מיוחדת למגזרים פיננסיים אלה, בשל היקף הפעילות הנרחב בהם (הצ'יינג'ים בישראל, למשל, מגלגלים כיום כ-230 מיליארד שקל בשנה), ומשום שהם מעוררים סיכונים ייחודיים.
המבקר כותב בסיכום הדו"ח כי הממצאים מעוררים חשש לפגיעה באפקטיביות משטר הלבנת ההון, להדרה פיננסית ולניהול סיכונים לא מאוזן "באופן שעלול לאפשר לגורמים עבריינים לנצל את הפרצות הקיימות לביצוע הלבנת הון" ומצד שני להכביד על הציבור ועל הגופים המדווחים ולהביא לדחיקת גורמים לגיטימיים ולהכבדה מיותרת עליהם.
המבקר ממליץ כי כלל הרגולטורים יפעלו בתיאום עם משרד המשפטים והרשות לאיסור הלבנת הון – שבידיה נמצא עיקר המידע הרלוונטי - למיפוי הליקויים בתחום, תוך שיתוף הציבור, ובמטרה להציע את מכלול התיקונים הדרושים.
בנוסף, מציע המבקר שמשרד המשפטים יבחן את החלת משטר איסור הלבנת הון על גופים ממשלתיים, לרבות החלת חובות, כללים ומנגנוני פיקוח שיצמצמו את הסיכונים להלבנת הון הכרוכים בתשלומים לא מזוהים.
