"יציאת חרדים לעבודה בגיל מאוחר פוגעת בשכרם ב-2,500 שקל לחודש"
"יציאת חרדים לעבודה בגיל מאוחר פוגעת בשכרם ב-2,500 שקל לחודש"
הממשלה מבקשת להעלות את גיל הפטור מגיוס חרדים ל-34. ד"ר גלעד מלאך, המכון ישראלי לדמוקרטיה: "ההצעה עשויה ליצור רושם שהדבר מעודד את החרדים ללכת לצבא ,אבל התוצאה תהיה בדיוק ההיפך"
"העלאת גיל הפטור מגיוס לחרדים ל־34, כפי שמוצע כעת על ידי הממשלה, היא עבודה בעיניים שתגרום נזק דרמטי למשק, ליכולת לשלב את החרדים בתעסוקה, וגם תגרום לנזק לרמת ההכנסה של החרדים שיצאו לעבוד בגיל מבוגר. המהלך יאלץ את הממשלה בעתיד להגדיל קצבאות לחרדים ולתת להם תלושי מזון" - כך אומר ל"כלכליסט", ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה.
גיל הפטור הוא הגיל שעד אליו מחוייבים החרדים ללמוד בישיבה, אחרת תחול עליהם חובת גיוס לצה"ל. מלאך מציין כי עד 2010 עמד גיל הפטור על 35. התוצאה לא היתה גיוס חרדים, שעמד על כמה מאות בלבד באותה שנה, אלא דווקא אי כניסה שלהם לשוק העבודה. שיעורי התעסוקה עמדו אז על פחות מ־40%, לעומת 81% בקרב יהודים לא חרדים.
כלומר, גיל פטור גבוה לא רק שלא הביא לגיוס גבוה לצה"ל כפי שחשבו אז, אלא גרם לכך שנבנתה "חברת לומדים חרדית" שישבו בישיבה במשך שנים רבות, לא התגייסו ולא יצאו לעבוד". לדבריו, "ההצעה להעלאת גיל הפטור עשויה ליצור רושם שהדבר מעודד את החרדים ללכת לצבא ,אבל התוצאה תהיה בדיוק ההיפך. ההעלאה תחייב אותם לדבוק בערך החברתי של לימוד ארוך שנים בישיבה ובכולל, זאת בייחוד לאור העובדה שהיחס לשירות בצבא ולמשרתים נותר שלילי כשהיה. מנהיגי המגזר הרי מכוונים נוער חרדי לישיבות 'רכות' שלא ממש לומדים בהן רק כדי שלא ילך לצבא. למה שנצפה שכעת החרדים ילכו לצבא?"
לדבריו, "להעלאת גיל הפטור ל־34 יש השלכה על השתלבותם של החרדים בתעסוקה בגיל מאוחר, ועל רמת הכנסתם. ניסיון העבר הוכיח שדווקא הורדת גיל הפטור תרמה להגברת התעסוקה. הנה, בתחילת 2011 ירד גיל הפטור מ־35 ל־28. באותה שנה עלה שיעור התעסוקה של גברים חרדים מ־43% ל־45.5%. ב־2014 ירד גיל הפטור מ־28 ל־24, וב־2015 עלה שיעור התעסוקה מ־45.5% ל51%".
זאת ועוד, ככל שהחרדי נכנס לשוק העבודה בגיל מוקדם יותר, הוא יכול להשתכר יותר. ממחקר של גבריאל גורדון, "בין תורה לפרנסה", שהתפרסם במכון הישראלי לדמוקרטיה ב־2023, עולה כי קבוצת העוזבים את הישיבה בשנות ה־30 לחייהם סובלת מפער של כ־2.5 אלף שקל לחודש בגיל 40 בהשוואה לקבוצות האחרות היוצאות בגיל צעיר יותר. במחקר של גורדון נקבע כי "העוזבים בשנות ה־30 לחייהם לא יצליחו להדביק את פערי השכר, כפי שאירע עם העוזבים בגילאי 26–30, מכיוון שגם הוותק וגם ההשכלה אינם משחקים לטובתם". בנוסף, "העוזבים המאוחרים הם הורים למספר גבוה של ילדים בעת העזיבה של הישיבה, ועל כן קיים צורך בהכנסות מיידיות, כשהם פחות מסוגלים להשקיע בהשכלה 'תובענית' שהייתה מגדילה את ההכנסות בטווח הארוך".
ד"ר מלאך חושש ש"הפגיעה בכושר ההשתכרות תוביל ללחץ של הסיעות החרדיות שבקואליציה להגדלת את קצבאות האברכים, חלוקת תלושי מזון, ו/או העלאת את שכרן של המורות החרדיות ,גם כאלה שאינן מלמדות ליבה.
"הנזק הגדול הוא שהחרדים לא יצאו לעבוד עד גיל 34 בשל העלאת גיל הפטור, ולאחר שכבר יצאו לעבוד, השכר שלהם והתוצר שלהם יהיו נמוכים. היום 55% מהגברים החרדים בגילאי 25–55 עובדים. קיים חשש שהאחוזים הללו ירדו מאוד, אם "גיל הפטור" יועלה".
