בג"ץ הפתיע ותקציבי הישיבות כעת בסכנה
בג"ץ הפתיע ותקציבי הישיבות כעת בסכנה
סיכויי עתירת התאחדות הסטודנטים נגד התוספות לתקציב הישיבות נראו נמוכים, שכן היא תוקפת שיטת בת עשרות שנים. אלא שאז חלה תפנית: בג"ץ הכיר בבעייתיות של העברת הכסף, שפוגעת ב"קבוצת השוויון" – הסטודנטים
סיכוייה של העתירה שהגישה התאחדות הסטודנטים במאי אשתקד נגד תוספות הענק לתקציב הישיבות נראו נמוכים, שכן היא תוקפת שיטת תקצוב של עשרות שנים. אלא שבשבוע שעבר חלה תפנית לאחר ששופטי בג"ץ הכירו בבעייתיות של העובדה שהכסף לא מגיע לכוללים אלא לאברכים עצמם – פרקטיקה הפוגעת ב"קבוצת השוויון" – הסטודנטים באוניברסיטאות.
שופטי בג"ץ, בראשות מ"מ הנשיא יצחק עמית, הוציאו צו על תנאי המורה לממשלה גם להסביר מדוע לא יבוטלו תוספות התקציב, בסכום של חצי מיליארד שקל, שניתנו למוסדות תורניים (תקציב הישיבות) במסגרת חוקי התקציב לשנים 2024-2023 – וגם מדוע לא יימנעו מהענקת התוספות מעתה ואילך: "מדוע לא יימנעו מהענקת התוספות מעתה ואילך, ולחלופין מדוע לא יפקחו בצורה הולמת על כך שהתוספות ישמשו לצורכי המוסדות התורניים, ולא יהוו 'צינור' להזרמת כספים ללומדים בהם". הדיון הבא בעתירה נקבע ל־17 במרץ.
העתירה שהגישה התאחדות הסטודנטים נגד תוספות הענק לתקציב הישיבות, עשויה לא רק להחזיר את תקציב הישיבות לגודלו מלפני התקציב החזירי של ממשלת המחדל, אלא היא מעמידה בספק את כל מערך התמיכות של המדינה באברכים – תלמידי ישיבה נשואים, שהם הבסיס לקיומה של חברת הלומדים החרדית. בתקציב 2024-2023 הוגדל סעיף הישיבות מ־1.2 מיליארד שקל ל־1.7 מיליארד שקל ב־2023 ול־2 מיליארד שקל ב־2024. במסגרת התאמת תקציב 2024 למלחמה, הסכימו החרדים לוותר על ההגדלה ל־2 מיליארד שקל, אבל לא על תוספת חצי מיליארד השקל.
אף אחד לא יבקש מהאברכים להחזיר את המלגות שקיבלו, למרות שהשאלה שבמוקד כעת היא בכלל על עצם החוקיות של תקצוב המלגות לאברכים
את העתירה הגישה התאחדות הסטודנטים, באמצעות עוה"ד מירב בר־זיק ומיכל גלר ממשרד תל־צור ושות', כדי לתקוף את תוספות התקציב, אלא שעל הדרך היא הציגה את העובדה הידועה שבניגוד לישיבות לרווקים שמקבלות את התקציב למימון פעילותן, הכוללים לאברכים מעבירים את כל התקציב שהם מקבלים כמלגות לאברכים – וזה כנראה מנוגד לחוק.
תמיכות לישיבות מחולקות מכוח סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, חוק שבג"ץ כבר קבע שיש לו מעמד של מעין חוק יסוד כלפי התקציב. סעיף זה מדבר על תמיכה במוסדות, לא באברכים. אבל הכוללים הם כאמור רק צינור, ובעצם מדובר בתמיכה באברכים. גם מבחני התמיכה לישיבות קובעים שהמימון הוא למוסד, ולא לאברכים.
מדברי השופטים עלה שהתמיכה באברכים ולא במוסד יוצרת בעיה חוקית קשה מכיוון שהיא מפרה את עקרון השוויון, שממנו נגזר כי אם אברכים מקבלים תמיכה חודשית, גם סטודנטים זכאים לזה. כדי לפתור את הבעיה, צריך לשנות את סעיף 3א. אלא שהמעמד של 3א כל כך רגיש, כיוון שהוא הבסיס לכל תמיכות הממשלה, וספק אם תהיה נכונות לנגוע בו – כי ברגע שמתחילים לא יודעים איך זה ייגמר.
הפרשה כעת מהדהדת את התהליך שקרה לרשתות החינוך החרדיות המפלגתיות, החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס. הניסיון להעביר 600 מיליון שקל כתוספות שכר למורים ברשתות הפנה זרקור לאי־הסדרים החמורים ברשתות ולכך שמוסדות רבים בהם אינם מלמדים תוכנית ליבה אמיתית, וזה העמיד בספק את עצם שיטת התקצוב שלהן.
כיוון שהדיון בעתירות התאחדות הסטודנטים נמשך כבר שנה וחצי, הוא הפך לתיאורטי לגבי תוספות התקציב של 2023 ו־2024, שכן אף אחד לא יבקש מהאברכים להחזיר את המלגות שכבר קיבלו. אלא שכעת השאלה שבמוקד היא על עצם החוקיות של תקצוב מלגות לאברכים, בלי קשר לסכומים שצוינו בעתירה.
עד כמה מצב הכוללים לאברכים קשה מבחינה משפטית אפשר ללמוד מכך שבדיון הקודם שנערך בבג"ץ בחודש שעבר, במקום להתחיל בטענות העותרים כמקובל, השופטים פנו לנציגת הפרקליטות, עו"ד נטע אורן, בסדרת שאלות שעניינן: למה זה סביר שהכסף עובר לאברכים. הרכב השופטים, אגב, כולל לצד מ"מ הנשיא יצחק עמית שניים מהשופטים היותר שמרנים של בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין.
"התקציב גדל בסכומים מטורפים", אומרת עו"ד מירב בר־זיק, המייצגת את התאחדות הסטודנטים. "הסטודנט רוצה לקבל את אותם תנאים, כי זו אותה קבוצת שוויון".
