פרשנותמשטרת ישראל או משטרת בן גביר?
פרשנות
משטרת ישראל או משטרת בן גביר?
בג"ץ דן בעתירות נגד תיקון פקודת המשטרה שמסמיך את בן גביר לקבוע מדיניות שמיישרת את המשטרה בצלמו. כשהשופט עימת את השר לביטחון לאומי עם המושג "ממלכתיות", נרשמה התקוממות: "אני נגד 'ממלכתיות'. למה אצל שרים לפניי לא דרשו את זה?"
1. אין אמון: העתירות נגד תיקון פקודת המשטרה משקפות חוסר אמון בשר
משטרת ישראל או משטרת בן גביר? זו השאלה שעלתה היום לדיון בבג”ץ. עוד לפני שקמה הממשלה כפה ח”כ איתמר בן גביר על הקואליציה לתקן את פקודת המשטרה באופן שמסמיך אותו לקבוע מדיניות ואולי גם לתפקד כמפכ"ל־על שמיישר את המשטרה בצלמו. הוא ביקש להשתחל למרחב העמימות שקיים בחלוקת הסמכויות בין השר למפכ”ל; בין קביעת מדיניות שמסורה לשר לבין חלוקת הנחיות בשטח, התחום האפור שבו לא ברור איפה נגמר השר ומתחיל המפכ”ל, ולהפך.
ואכן, בתיקון לפקודת המשטרה משך בן גביר לכיוונו את שרביט הובלתה. את הקמת המיליציה שלו, המשמר האזרחי, החליט להפריד ולהעביר להחלטת ממשלה כדי לא להעמיס חוק דרקוני מדי. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה העמיסה הסתייגויות רבות על החוק החדש, אבל לא דורשת את פסילתו מהטעם — שאומץ בבג”ץ בעניין חוק הלאום — שניתן להכשיר את החוק באמצעות “פרשנות מקיימת”, כלומר בלי להתפשר על זכויות האדם. אבל כשמדובר בבן גביר, נמצאו מספיק עותרים שלא מוכנים לסמוך - לא עליו ולא הפרשנות המקיימת של היועמ"שית.
ואכן, חמש עתירות הוגשו לבג”ץ שנידונו בפני המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, הנשיא הבא (ואולי לא) יצחק עמית והשופט הטרי יחיאל כשר, שהתגלה כנוקשה ביותר כלפי העותרים. העתירות הוגשו בידי התנועה לאיכות השלטון, הניצבים בדימוס של “יש עתיד” יואב סגלוביץ ומיקי לוי, מפלגת העבודה, האגודה לזכויות האזרח והחברה הערבית באמצעות עדאלה וועדת המעקב העליונה.
2. חשש מהלא כתוב: העותרים חוששים מ"אג'נדות נסתרות" שיפרו את האיזונים
ביסוד העתירות — הטענה היא לפוליטיזציה של המשטרה. “הכנסת יצרה מפכ”ל־על ומשטרה פוליטית”, אמר עו”ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון. “אין בחוק איזון לשר ולממשלה שמחייב אותם לפעול בצורה ממלכתית, שהם כפופים לשלטון החוק ולזכויות אדם”. כלומר, חידדו השופטים פוגלמן ועמית — “מה שמפריע לכם זה לא מה שכתוב בחוק אלא מה שלא כתוב בו?" “בוודאי”, השיב שרגא, “כי מאחור יש אג’נדות נסתרות, ולכן חסרים הרכיבים המאזנים”.
וכאן פתח השופט כשר חזית אל מול כל העותרים, ועימת אותם עם השאלה הפוליטית — ההתנגדות הספציפית לבן גביר. “נניח שיבוא שר ליברל וסובלני ומפכ”ל קשוח שיפגע במפגינים — האם גם אז תטענו שיש להרחיק את השר מקביעת המדיניות?” השאלה נכונה, אבל תיאורטית בלבד. לרוב מיישרת המשטרה קו עם השר. ואכן, הדוגמאות נשפכו בשפע לתוך הדיון — המעצרים הברוטליים בשבת האחרונה, זריקת רימון הלם על מפגינים, נטרולו של מפקד סובלני כעמי אשד ועוד. בן גביר, בהשראת החוק לפי העותרים, נכנס לחמ”ל המשטרה ומנהל אותה משם. על ההצלחה העיר בסרקזם עו”ד עומרי שגב, שמייצג את מפלגת העבודה: “בן גביר העביר את החוק בתהליך פגום ומזורז בוועדה מיוחדת (פוגלמן הסכים: לא ניתן מדליה לתהליך החקיקה - מ”ג), כשהוא מבקש פטור מהנחה בגלל הדחיפות והפשע המשתולל. והנה, אף שהחוק עבר נרשמו 90 מקרי רצח בחברה הערבית לעומת 32 בלבד בתקופת השר עמר בר־לב וסגנו סגלוביץ, ובלי הסמכויות החדשות”.
3. הבטחת בחירות: האם לגיטימי שהמשטרה תפעל למימוש הבטחת בחירות של השר?
תקיפה מזווית אחרת התגלמה בשאלה אם החוק נועד לקיים את הבטחת הבחירות של בן גביר. “הבטחתי לבוחרים והחוק מאפשר לי לקיים את הבטחותיי לבוחרים. זו פוליטיזציה. לממש באמצעות המשטרה את ההבטחות של השר. ‘להיכנס’ בציבור הערבי למשל?" נתן עו”ד יונתן ברמן מהאגודה לזכויות האזרח את פרשנותו. ועו”ד עדי מנסור מעדאלה הביע את חששו של הציבור הערבי. “הכוח של המשטרה פוגע במיוחד בזכות לחיים של האזרחים הערבים”, הזכיר מנסור את הרג 13 ערביי ישראל במהומות אוקטובר 2000. "למה החוק נועד? להביא לפוליטיזציה של המשטרה, להעניק חסינות גורפת לשוטרים ולשנות את הוראות הפתיחה באש”.
עו”ד עודד גזית, שמייצג את לוי וסגלוביץ: “לשיטתו של בן גביר, אם 51% מהציבור חותרים לפגוע בזכויות האדם של היתר אז בסמכותו למלא את רצונו של הרוב”. השופט כשר: “יפנה אותי אדוני למקור הדאגה הזה?” גזית הקריא מתגובת בן גביר לפיה ינווט השר את המשטרה בהתאם לעקרונות שבשמם הוא נבחר. וכאן תקף השופט כשר בשאלה ניטרלית נוספת: “נניח שמפלגת הירוקים נכנסת לכנסת ומתמנה שר מטעמה כשר המשטרה, ואז הוא יחליט לתת עדיפות לעבירות איכות סביבה, האם זה לא לגיטימי? השאלה נגד אילו עבירות יש לפעול זו רק החלטה של המשטרה, לא של השר?”
4. בין מדיניות לביצוע: מהי “מדיניות” שמותר לשר לקבוע, ומהן הוראות ביצוע שאסור לו
את השאלה מהי “מדיניות” שמותר לשר לקבוע, ומהן הוראות ביצוע שאסור לו, ביקשו השופטים לברר עם עו”ד ענר הלמן, שייצג את היועמ"שית שעמדתה הוגשה בנפרד מעמדתו של השר בן גביר, שהצטייד בעו”ד מטעמו, נדב העצני. גם הלמן לא לגמרי פיזר את העמימות, אבל בין דבריו ניתן היה לדלות אבחנה שנלקחה מהדוגמאות של החיים. “לפתוח צירי תנועה בכל מחיר” זו אינה מדיניות לגיטימית כי היא שוללת מהמשטרה את שיקול הדעת בשטח. לעומת זאת “יש להימנע ככל שניתן מחסימת צירים” זו מדיניות לגיטימית כי "ככל שניתן” מותיר למפקד בשטח את שיקול הדעת.
הלמן שרטט קו כללי לפיו “ככל שהחוק מסמיך את השר לפגוע בזכויות אדם הוא אינו חוקתי”. סכנת הפגיעה הגדולה ביותר היא בסמכות שנטל השר להתערב בחקירות. הלמן ניסה להמעיט קצת מהחומרה: “כשהשר החליט בזמנו לבטל את הנוהג שבו המשטרה סיכמה חקירה בהמלצה אם להעמיד לדין זו לא התערבות? כשהממשלה הקודמת השקיעה בהפחתת האלימות במגזר הערבי זו לא התערבות בעדיפויות המשטרה?”
5. אין קליר קט: כנראה לא יכול להיות קו גבול ברור בין שר למפכ"ל
"למה נועד החוק החדש?" שאל השופט עמית את בא כוחו של בן גביר. "אם מטרתו היא לתחום את קו הגבול בין השר למפכ"ל – הוא לא כל כך הצליח". עו"ד העצני הסביר: "החוק נולד על רקע הטיקט שבן גביר רץ עליו בבחירות – החזרת המשילות, ושומו שמיים, הוא רוצה כלים כדי להגשים את הבטחתו. תיקון החוק נועד בדיוק לזה. לנסות וליצור בהירות. לפתור אנומליה וחיכוך יסודיים בין המפכ"ל לשר". פוגלמן: "ההתנגשויות בין השר ליועמ"שית רק מחריפות, אז כנראה שחוסר הבהירות לא נפתר".
להבדיל מבן גביר, שטען שהחוק בא לפתור בעיה, טען ב"כ הכנסת, עו"ד יצחק ברט, שהחוק החדש לא מחדש דבר והוא משקף את המצב הקיים. "גם בתחום החקירות?" שאל השופט פוגלמן, "הסמכות לקבוע מדיניות חקירות היא חדשה?" "כשהשר מגדיר עבירה כ'מכת מדינה' תהיה לכך השפעה על המשטרה", השיב ברט והדגיש שוב את המורכבות והעמימות שלעולם לא ייפתרו בניסיון להגדיר קו ברור בין סמכויות שר למפכ"ל, בין מדיניות להנחיות. ברט מדבר על עמימות, העצני על פיזורה.
הח"כים שחוקקו את החוק השמיטו את סעיף עצמאות המשטרה, את הממלכתיות שבהפעלתה את שלטון החוק. "כשאין 'ממלכתיות', אני מתחיל להיות אזרח מודאג", אמר עמית. בן גביר: "אני נגד 'ממלכתיות'. למה אצל שרים לפניי לא דרשו את זה? למה רק לגביי דורשים שייכתב ממלכתיות, שייכתב שלטון החוק? בגלל חוסר הלגיטימיות שמייחסים לי". השופט כשר: "העלבון חשוב משלום בית?"
היועצים המשפטיים, והשופטים, מבקשים לאזן את סמכויות השר לקבוע מדיניות עם עצמאות וממלכתיות. אם מחזקים את השר - שתחוזק במקביל גם המשטרה. השופטים תקפו את האיזון החסר, וסביר שבפסק דינם ישלימו אותו.
