פרשנותאיציק ורוטשטיין בחדר ניתוח
פרשנות
איציק ורוטשטיין בחדר ניתוח
דליה איציק שמונתה ליו"ר הדסה הוציאה לדרך את פיטוריו של המנכ"ל זאב רוטשטיין אחרי שזיהתה שעת כושר עם חילופי השלטון במשרדי הבריאות והאוצר. ביום שאחרי היא תצטרך לעבוד קשה כדי לאתר מנהל שישקם את בית החולים ממשבר הקורונה
1. עד כמה שהוא היה צפוי, המהלך של דירקטוריון בית החולים הדסה לזמן לשימוע לפני פיטורין את המנכ"ל, פרופ' זאב רוטשטיין, הוא אירוע מטלטל. ברוב המקרים בהם בעלי מניות או דירקטוריון מבקשים להיפרד ממנכ"ל, זה נעשה בשקט: קוראים לו לשיחה, מסכמים תנאים וניסוח של הודעות לתקשורת, ומרעיפים שבחים הדדיים גם אם שוררת בין הצדדים שנאה יוקדת כמו במקרה של הדסה. מסיימים את התפקיד בלי סקנדלים שעלולים לפגוע בארגון. התייחסות כזו למנכ"ל, קל וחומר דמות מוכרת כמו רוטשטיין, אמורה להיות אחרת, מכובדת יותר. אם דירקטוריון הדסה, בראשות היו"ר החדשה דליה איציק, בחר בדרך הזאת, המסקנה היא שרוטשטיין התבקש לעזוב אך סירב.
2. שלושה ימים חלפו משליחת המכתב, ורוטשטיין, הידוע באישיותו הצבעונית והקולנית וגם באגו שלו - שותק. ההערכות הן כי הוא לא מתכוון לוותר ויאבק נגד פיטוריו. קשה להאמין שרוטשטיין, שועל קרבות ותיק, בעל כישורים פוליטיים חזקים, לא חזה את המהלך שתכננו לו איציק ושאר חברות ארגון נשות הדסה. יתרה מזו - כפי שנחשף ב"כלכליסט", כבר בסוף 2019 ניסו נשות הדסה להדיח אותו. מאמץ שנחל כישלון מוחלט. אבל תנאי הרקע בסוף 2019 היו שונים בתכלית לעומת יולי 2021. אז, מי שכיהן כשר הבריאות היה יעקב ליצמן, אחד מהאנשים הקרובים ביותר לרוטשטיין ומי שמינה אותו לתפקיד. ביניהם שרר הסכם לא כתוב של שמור לי ואשמור לך. יתרה מזו, באותם ימים, מי שהסביר לנשות הדסה כי הדחתו של רוטשטיין אינה אופציה היו מנכ"לי הבריאות והאוצר, משה בר סימן טוב ושי באב"ד, שתמכו בו. זאת על רקע השיקום הפיננסי המרשים שקידם רוטשטיין אחרי שב־2014 חתם בית החולים על הסכם הבראה מול המדינה. מאז מינויו בסוף 2015, חתך רוטשטיין את החוב של הדסה בכמעט חצי: מ־769 מיליון שקל בסוף 2015 ל־422 מיליון שקל בסוף 2020. בנוסף, בשנים 2020-2019 הוא הצליח לעמוד בסעיף הקשה ביותר בהסכם ההבראה - חיסול הגירעון התזרימי של בית החולים. הוא סיים את השנתיים הללו עם כמה מיליוני שקלים בקופה אחרי הסיוע של המדינה.
ההישגים האלה לא סייעו לו עכשיו. השותפים הטבעיים נעלמו כלא היו: ליצמן ובר סימן טוב הוחלפו (פעמיים); בכירי משרד הבריאות פיתחו סלידה עמוקה כלפי רוטשטיין אחרי שתקף בחריפות ובפומבי את מדיניות המשרד בזמן הקורונה, ואת בכירי המשרד באופן אישי. זכורה התפרצות הזעם של פרופ' איתמר גרוטו בוועדת הקורונה כלפי רוטשטיין. וגם באוצר יהיו מאוד שמחים לראות אותו פורש, אחרי שהחליט לעמוד בראש המאבק של בתי החולים העצמאים על הגדלת התקציב. רק בשבוע שעבר הגיש נגד האוצר בג"ץ והוא ממשיך לדרוש עוד ועוד כספים. גם שותפו, יו''ר הדירקטוריון לשעבר ארז מלצר, שעמו הוביל את שיקום בית החולים, הוזז מתפקידו בסוף נובמבר האחרון, בין היתר כצעד מקדים להדחתו של רוטשטיין. במילים פשוטות, רוטשטיין נותר לבד במערכה, ללא שותפים וללא הגנות.
3. איציק זיהתה את החולשה והחלה במהלך. אבל הדחתו של רוטשטיין תתברר לאיציק כמשימה הקלה בתוכנית העבודה של הדסה. אחרי שתצליח להדיח את רוטשטיין - בהנחה שלא יצליח לבטל את ההחלטה - ממתינים לה אתגרים משמעותיים. היא תצטרך לבחור מנכ"ל חדש ולהוביל בית חולים שנמצא בקשיים עצומים, ובתנאי רקע מורכבים שאינם קשורים דווקא לרוטשטיין. בית החולים נאלץ להיכנס להוצאות ענק בשל הקורונה, ולטענתו טרם קיבל את כל הפיצוי המגיע לו. זאת אחרי שנשא בנטל של טיפול של שתיים המאוכלוסיות שנפגעו מהמגפה בהיקפים הגדולים ביותר: חרדים וערבים.
בנוסף, בגלל הסכם ההתחשבנות בין בתי חולים לקופות החולים, הדסה נאלץ להעניק הנחות ענק לקופות ולכן ההכנסות השוטפות שלו נפגעו. והכי חשוב: בגלל השמים הסגורים תיירות המרפא, מקור הכנסה חיוני להדסה, נפגעה אנושות. כבר ב־2019 נחלש מאוד זרם הפלסטינים (שהיו מקבלים טיפול בהדסה ומניבים לקופת בית החולים כ־100 מיליון שקל בשנה), על רקע הסכסוך בין ממשלת ישראל לבין הרשות. תנאי הרקע האלו אינם קשורים לרוטשטיין.
מעל הכל: קרבות הנהלה ואגו הם הדבר האחרון שבית החולים הירושלמי צריך בשעה קשה כזו. לכן מוטב לכל הצדדים לסיים את הדרמה בהקדם האפשרי. בכל זאת יש חולים לטפל בהם.
