"בממשלה חושבים שזו קורונה, שתבוא תרופה והכל יחזור"
"בממשלה חושבים שזו קורונה, שתבוא תרופה והכל יחזור"
מכון אהרן למדיניות כלכלית הציג את ההשלכות האפשריות של המלחמה על הכלכלה והתחזית אינה אופטימית. מנהל המכון צבי אקשטיין מסביר לכלכליסט למה התנהלות הממשלה שגויה ומה היא צריכה לעשות כדי לא לנפח את הגירעון התקציבי
"הכל בדיוק הפוך! ההחלטות לתת כסף לחינוך החרדי ולהגדיל את טווח הסיוע הן בניגוד להמלצותינו", כך אומר פרופ' צבי אקשטיין, מנהל מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, בשיחה עם "כלכליסט" לרגל חשיפת עבודתו על השלכות המלחמה והמדיניות שאותה הממשלה צריכה לנקוט.
אקשטיין מציין כי האוצר בנה תוכנית סבירה, אך "העובדה שזה לא עובר בכנסת והעובדה שחברי הכנסת של הליכוד רוצים להרחיב את זה לאשדוד ולבאר שבע הן פגיעה קשה באמון בכלכלת ישראל. כבר היום העזרה לעסקים מוערכת ב־6.5 מיליארד שקל לחודש, אלו סדרי גודל של כל הוצאות הביטחון. להרחיב את זה על כל היישובים יהיה לא סביר מבחינת עלויות".
הוא מתנגד להשוואת התקופה הנוכחית לסגרי הקורונה: "צריכים ליצור תמריץ ענק לעסקים לעבוד ברמה המקסימלית, זו לא קורונה. גם העסקים צריכים במידה מסוימת להבין שזו לא קורונה. ראש ממשלה שאומר שזו קורונה, לא מבין על מה הוא מדבר. גם שר האוצר שלא רואה שזו תקופה קשה".
אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, הציג נתונים ואומדנים גם לממשלה ולבנק ישראל. עבודתו של אקשטיין הוכנה יחד עם ד"ר שרית מנחם־כרמי, ד"ר סרגיי סומקין וד"ר עידית קלישר ובשיתוף אלוף (במיל') עמוס ידלין וצוות Mind Israel, ומציגה תרחישי מלחמה שנבנו יחד עם מומחי ביטחון. העבודה מלווה בהערכות על מספרי האנשים שלא עובדים לפי הענפים. מסקנתו של אקשטיין חד־משמעית: "בנינו את ההשפעה של המלחמה על התוצר והיא דרמטית". עם זאת, אקשטיין מדגיש כי התרחיש הבסיסי של עבודתו הוא אופטימי יחסית - ההנחה היא ניצחון לפחות חלקי במלחמה ובקצב יחסית מהר. "המומחים אמרו לנו שסביר שזה יהיה יותר איטי וייקח יותר זמן", לדבריו.
אקשטיין מספר על תקופתו כמשנה לנגיד סטנלי פישר בזמן מלחמת לבנון: "ראש הממשלה ניהל את הכלכלה, את מדיניות החוץ ואת הביטחון. היו סביבו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל האוצר, ראש אגף תקציבים, והם ישבו עם כל ראשי המועצות וסגרו דברים ערב ערב".
הוא מדגיש כמה האמון ביכולת של ניהול הכלכלה הוא קריטי, "מה שהכי לא סביר כאן שעדיין החל"ת והתמיכה לעסקים לא חוקקו. אנחנו חודש מתחילת המלחמה ואנשים לא יודעים מה קורה איתם. אנחנו רוצים שיהיה להם כסף, גם המובטלים". עוד, לדבריו, "לתת 300 מיליון שקל לחרדים זו שגיאה קשה. אבל גם העובדה שאין מינויים מקצועיים, שמקימים קבינט כלכלי עם 20 שרים ולא עם חמישה אנשים, ושלא מאריכים את הכהונה של נגיד בנק ישראל שהוא הדובר של ממשלת ישראל כלפי חוץ. כל זה מהווה פגיעה באמינות של המשק הישראלי".
ישראל נכנסה למלחמת חרבות ברזל עם תוכנית כלכלית ל־2024 שאקשטיין מגדיר כ"תקציב חלוקתי ללא רפורמות תומכות צמיחה". לדבריו, חזרה מהירה של המשק לתוואי צמיחה תלויה בתחושת הביטחון האישי, אמון הציבור והמשקיעים, כאשר יש חשש להגירה של הון אנושי איכותי מישראל. לפיכך, חזרה לפעילות כלכלית תלויה באמון הציבור בממשלה ובשירות הציבורי.
לפי התחזיות של אקשטיין וצוותו, ברבעון האחרון של 2023 צפויה ירידה בתוצר של כ־9.2%, ההוצאה הממשלתית תעלה ל־45 מיליארד שקל, הגירעון יזנק לכ־5% מהתמ"ג ויחס החוב־תוצר יטפס לכ־63.6% מהתמ"ג. אקשטיין מציין כי "מהשיחות שלנו עם הממשלה, כנראה שאנחנו אפילו קצת מינימליסטים" ומוסיף כי מספרי הגירעון "כוללים את העזרה האמריקאית שעוד לא מובטחת". לפיכך, אקשטיין מדגיש את החשיבות של האחריות התקציבית, לרבות עצירת פעילות לא חיונית: "חייבים לתקן את תקציב 2023 וזה נזק שלא עושים את זה עכשיו. מימון גירעון היום בריבית ריאלית של 2% הוא מאוד יקר".
"בסוף בתרחיש הזה אין חיסון, כל העולם לא חוזר לפעילות מלאה והביקושים לא מזנקים", אומר אקשטיין ומזכיר את ההאטה בהייטק, "אין הייטק: אין פה ביקושים לדיגיטציה בצורה יוצאת דופן כמו שהיו אחרי הקורונה. ההייטק בהאטה, גם בעולם וגם בישראל. אנחנו משק יוצא דופן שההייטק בו מהווה 17% מהתמ"ג ויש לנו המון אנשי הייטק מגויסים, ויש עצירה מוחלטת של ההשקעות". הוא מסכם כי "אחד הדברים המרכזיים שיקבעו אם המשקיעים יחזרו ונשמור על המעמד שלנו הוא האחריות התקציבית. גירעון של 5% וחוב של 68% מהתמ"ג יוצרים איום מסוים על היציבות הכלכלית של ישראל. במיוחד כשלא יודעים מה יהיו תוצאות הלחימה. האסון הצבאי הזה הוא משבר אמון ענק".
אקשטיין מציג תרחיש קודר עוד יותר לסוף המלחמה, עם תחזית פסימית ל־2024: הצמיחה תרד ל־1% בלבד, הממשלה תוציא עוד 53 מיליארד שקל על המלחמה, הגירעון יזנק שוב ל־5.2% מהתמ"ג ויחס החוב־תוצר יגיע לכמעט 68% מתמ"ג. לפי אקשטיין, הסטת תקציבים קואליציוניים תניב כ־15 מיליארד שקל, תקטין את הגירעון ל־4.2% ואת יחס החוב־תוצר ל־66.6%. לכן, הוא קורא לממשלה לגבש מיידית תקציב 2024 חדש עם סדרי עדיפויות חדשים תוך הגברת יכולת הביצוע של הממשלה, לרבות ביטול משרדים ממשלתיים מיותרים והאצלת סמכויות לרשויות המקומיות, הגברת הביטחון הלאומי ורפורמות תומכות צמיחה.
אקשטין סבור כי הגירעון אינו יכול לעלות על 5% מהתמ"ג: "בממשלה חושבים שזו קורונה ושביום אחד תבוא תרופת פלא והכל יחזור כמו שחזר אחרי מלחמת לבנון השנייה. זה לא קורה וגם בבנק ישראל לא מבינים את זה, ולצערי הם לא תיקנו את התחזית שלהם (צמיחה של 2.8% ב־2024 — א"פ). גם חברות הדירוג עדיין לא מבינות את האירוע כי להגיד שהולכת להיות פה אינפלציה (של 6.8% ב־2024 א"פ) זה לא רציני. אין ביקוש למוצרים".
