היועמ"שית לבג"ץ: "מינוי נציב על ידי רה"מ יהפוך את השירות הציבורי לפוליטי"
היועמ"שית לבג"ץ: "מינוי נציב על ידי רה"מ יהפוך את השירות הציבורי לפוליטי"
גלי בהרב מיארה הגיבה לעתירה נגד החלטת הממשלה שתאפשר לרה"מ למנות את נציב שירות המדינה: "במצב בו הבחירה בנושא המשרה נעשית במישרין ע"י הדרג הפוליטי יש חשש כי מחויבתו של נושא המשרה בעת מילוי תפקידו הציבורי תהיה לדרג הממנה"
"החלטת הממשלה בעניין דרך מינוי נציב שירות המדינה יוצרת מצב חדש שלפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. מטעם זה ההחלטה, הסוטה מדרך מינוי הנציבים בעבר, אינה חוקית. מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי".
כך טענה היום (א') היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בתגובה לבג"ץ לגבי העתירות שהוגשו כנגד החלטת הממשלה להפוך את מינוי נציב שירות המדינה לפוליטי בכך שימונה באופן ישיר על ידי ראש הממשלה ללא שום תנאי סף או דרישות מקצועיות כלשהן. "במצב שבו הבחירה בנושא המשרה נעשית במישרין על ידי הדרג הפוליטי יש חשש כי מחויבתו של נושא המשרה בעת מילוי תפקידו הציבורי תהיה לדרג הממנה, וכי הוא יושפע מדעותיו הפוליטיות".
בכך היועמ"שית מתנגדת לאופן שבו החליטה הממשלה למנות את הנציב הבא עם סיום הקדנציה של הנציב הנוכחי דניאל הרשקוביץ, בדצמבר. כהונת נציב שירות המדינה הנוכחי היתה אמורה להסתיים בספטמבר, אלא שאי־ההסכמה על אופן המינוי של הנציב הבא הובילה לכך שבממשלה אישרו את הארכת הכהונה של הנציב הנוכחי בשלושה חודשים נוספים, עד לדצמבר. דניאל הרשקוביץ נחשב למינוי נוח יחסית לנתניהו, משלא הביע התנגדות משמעותית לניסינות הממשלה להשתלטות פוליטית על תפקידים בשירות המדינה.
נציב שירות המדינה הוא אחד התפקידים הרגישים ביותר בשירות המדינה בישראל. הנציב עומד בראש נציבות שירות המדינה שהיא הגוף האחראי על כל הליך המינויים בשירות המדינה, מהמשרות הזוטרות ביותר ועד מנכ"לי משרדי הממשלה. עיצוב כוח האדם בשירות המדינה, כלומר השירות שכולנו מקבלים מהממשלה, מושפע במידה רבה מפעילותו של הנציב. אחת הדוגמאות לכך היא בחינת הזיקה הפוליטית של מועמד. אם שר כלשהו רוצה למנות אדם עם רקע פוליטי בולט לתפקיד מקצועי בשירות המדינה, המועמד נדרש להראות שהוא כשיר לתפקיד באופן בולט מאוד.
עיקר ההתנגדות של היועצת המשפטית לממשלה היא ההסרה של כל תנאי הסף המקצועיים לתפקיד הבכיר. על פי החלטת הממשלה הנוכחית, שבגינה הוגשו העתירות, נציב שירות המדינה הבא ייבחר על ידי ראש הממשלה. בשלב הבא יעבור המועמד את אישורה של ועדת גרוניס הבוחנת את טוהר המידות של המועמד בלבד. כלומר, כל תנאי או דרישת סף לניסיון מקצועי לנציב הבא — יתבטלו. לפי היועמ"שית, מדובר במהלך משמעותי והסיכון שבו הוא הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי.
המשמעות של החלטת הממשלה היא שראש הממשלה יוכל למנות לתפקיד כמעט כל אחד שהוא חפץ בו. למשל, חבר כנסת לשעבר שאינו בהכרח מרוצה מהמצב הפוליטי שלו כרגע, או לחלופין כזה שראש הממשלה רוצה להזיזו מהתפקיד, יוכל להתמנות כשומר הסף שתפקידו למנוע את ההשתלטות הפוליטית על הדרגים המקצועיים במדינה.
נציב שירות המדינה הוא גם גורם בעל השפעה גדולה על תנאי הסף לכל משרה בשירות המדינה. לכן, העובדה שהמינוי שאחראי על תנאי הסף בשירות המדינה לא יעמוד בשום תנאי שכזה, היא אבסורדית. ההפיכה של נציבות שירות המדינה לפוליטית מסוכנת. החשש הוא שמינויים בשירות המדינה ייקבעו לא לפי הכישורים של האדם או יכולותיו, אלא לפי העמדות הפוליטיות שלו בלבד.
השפעה נוספת היא המוטיבציה של צעירים להיכנס ולהתמיד בשירות המדינה, כשמה שיקבע בעיקר את ההתקדמות בסולם הדרגות שלהם הוא הקירבה הפוליטית. כבר כיום מתקשים בשירות המדינה לגייס עובדים בתחומים שונים, בין היתר בשל התנאים הטובים יותר בשוק הפרטי. הפיכת השירות הציבורי לפוליטי עלולה להחריף עוד יותר את המגמה.
בתגובתה לבית המשפט נשענת היועמ"שית על החלטת ממשלה משנת 1999 שלפיה גם משרות בכירות שלא מאוישות לפי מכרז יידרשו בבחינה של הכישורים המקצועיים שלהם והתאמה לתפקיד. לכן, גם עמדת היועמ"שית שנציב שירות המדינה חייב לעמוד בדרישות מקצועיות כלשהן, אינה חדשה אלא ממשיכה את השיקולים במינוי ניצבים קודמים.
לממשלה יש כמובן סמכות לבטל החלטות ממשלה קודמות, אלא שהליך כזה מחייב דיונים מקצועיים של הממשלה בנושא המדובר והסברים מדוע ההחלטה הקודמת בוטלה. אלו, לפי היועמ"שית, לא בוצעו במקרה זה. "נוכח פגמים אלה אין ההחלטה עומדת בכללי המשפט המינהלי, ודי בהם, ואף טרם שנתייחס לתוכנה, על מנת להצדיק ביטולה וקיום דיון מחודש במינוי".
מעבר לכך, ב־2018 קבעה הממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה (אז — אביחי מנדלבליט) והיועמ"שית של משרד ראש הממשלה ימליצו על מנגנון למינוי נציב שירות המדינה הבא. ההמלצה היתה הקמת ועדת איתור. בממשלה, כאמור, התעלמו מההמלצה והחליטו לשנות את המצב הקיים ולאפשר לראש הממשלה לבחור לתפקיד כל אדם שהוא חפץ בו, בלי צורך לעמוד בתנאי סף של ניסיון מקצועי או התאמה לתפקיד.
