היועמ"שית לבג"ץ: "אי מינוי נשיא לעליון לתקופה כה ארוכה - חסר תקדים בהיסטוריה של ישראל"
היועמ"שית לבג"ץ: "אי מינוי נשיא לעליון לתקופה כה ארוכה - חסר תקדים בהיסטוריה של ישראל"
בתצהיר תשובה לבג"ץ קובעת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה כי נוכח הנזק הנגרם למערכת המשפט מאי מינוי נשיא לעליון לתקופה כה ארוכה "אין מנוס מהתערבות שיפוטית". לדבריה, אי המינוי לוקה בחוסר סבירות קיצונית ו"פוגע קשות ברשות השופטת"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה והנהלת בתי המשפט הגישו היום (א') תצהיר תשובה חד וחריף לבג"ץ נגד שר המשפטים יריב לוין בעתירת התנועה לאיכות השלטון המבקשת לחייב אותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון ובחירת שני השופטים החסרים בהרכב העליון.
מדובר למעשה בתגובת המדינה לבג"ץ בתצהיר תשובה שבסיכומו נכתב כי בשל "הנזק הנגרם למערכת המשפט וחלוף הזמן החריג והתקדימי בו אין נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, ומשך הזמן הממושך בו לא מונו שופטים לביהמ"ש העליון, לעמדת המשיבים, בנקודת זמן זו אין מנוס מהתערבות שיפוטית כאמור".
עמדת המדינה בתגובה ברורה ולפיה, "אי מינוי ראש הרשות השופטת, נשיא בית המשפט העליון, לתקופה כה ארוכה, הוא חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל ופוגע באורח קשה ברשות השופטת".
"לפרסם בהקדם את שמות המועמדים לנשיא העליון"
כזכור, בית המשפט העליון פועל כיום בהרכב חסר (13 מתוך 15 שופטים) מאז פרישת הנשיאה לשעבר אסתר חיות והשופטת ענת ברון בחודש אוקטובר, עם מ"מ נשיא, השופט עוזי פוגלמן, שעתיד לפרוש בחודש אוקטובר, כאשר לוין סירב עד כה להעלות להצבעה את נושא בחירת נשיא קבוע והשופטים החסרים. זאת מאחר ואין לו רוב בוועדה, והוא מתנגד לבחירתו של השופט יצחק עמית, שאמור להיבחר כנשיא קבוע לפי שיטת הסניוריטי (וותק) הנהוגה מקום המדינה.
לפני שבוע וחצי בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד לוין, שמורה לו לנמק מדוע הוא לא מכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך הצבעה על בחירת השופטים החסרים בבית המשפט העליון, ומדוע אינו פועל לקידום בוועדה של בחירת נשיא קבוע לעליון, במקומו של פוגלמן. בכך קיבלו שופטי העליון יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין את בקשת התנועה לאיכות השלטון, אשר הגישה עתירה למתן צו על תנאי נגד לוין.
שופטי בג"ץ הורו ללוין, לוועדה לבחירת שופטים, ליועצת המשפטית לממשלה ולהנהלת בתי המשפט - כולם משיבים בעתירה - להגיש תגובתם עד ל-23 ביוני, לקראת דיון שמיועד להתקיים בעתירה ב-2 ביולי.
היועמ"שית והנהלת בתי המשפט הגישו את תגובתן הערב לאחר שביקשו ארכה של כמה שעות, בעוד לוין, המיוצג באופן פרטי על ידי עו"ד ציון אמיר, הגיש בסוף השבוע בקשה לבג"ץ לקבל ארכה של 30 יום להגשת תגובתו לבג"ץ.
בתצהיר התגובה של היועמ"שית והנהלת בתי המשפט, באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות, נכתב שיש לקצוב לוח זמנים לבחירת נשיא וכי "קמה בנסיבות העניין חובה על הוועדה ועל שר המשפטים העומד בראשה לפעול לבחירת נשיא לבית המשפט העליון. בנסיבות העניין, דרישת המהירות הראויה מחייבת לפעול בהקדם האפשרי לפרסם ברשומות שמות המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, ובסמוך לאחר תום 45 הימים על השר לכנס את הוועדה, להעמיד על סדר יומה את בחירת נשיא בית המשפט העליון, ולקיים הצבעה לבחירת נשיא בית המשפט העליון".
בנוגע לסוגיית בחירת שופטים לעליון נכתב בתצהיר תגובת המדינה כי "על חברי הוועדה לפעול בשקידה ובמהירות ראויה לקידום הליך בחירתם של שופטים לבית המשפט העליון, אשר מצדיקות לכל הפחות את 'התנעת ההליך' תוך ניסיון להגיע להסכמה רחבה בנושא, ונקיטה כבר עתה בפעולות הנדרשות לשם קידום תהליך הבחירה של שופטים לביהמ"ש העליון".
"הימנעות לוין מלכנס את הוועדה - חוסר סבירות קיצוני"
נזכיר כי בעתירתה טענה התנועה לאיכות השלטון כי לוין מסרב לכנס את הוועדה לצורך דיון והצבעה על מינוי שופטים לעליון ובחירת נשיא בניגוד לדין ומתוך מניעים פסולים, במטרה לפגוע בעצמאות הרשות השופטת ובמערכת האיזונים והבלמים. עוד נטען כי לראשונה בתולדות המדינה, מפר השר את הנוהג החוקתי הוותיק והמחייב לבחור את השופט הוותיק ביותר לתפקיד נשיא העליון, על פי שיטת הסניוריטי.
בעתירה נטען כי סירוב זה של לוין מהווה "חריגה מסמכות על דרך המחדל", וכי הוא "מפר את חובתו המינהלית המעוגנת בחוק לפעול במהירות הראויה", כאשר כל זאת נעשה "בחוסר תום לב ובשיקולים זרים אשר אינם ממן העניין".
עוד נטען בעתירה למתן צו על תנאי כי הימנעות לוין מהצבעה על מינוי השופטים החסרים בעליון ומינוי נשיא קבוע, "פוגעת בעצמאות הוועדה לבחירת שופטים ובעיקרון הפרדת הרשויות, וכן בטוהר הליך בחירת השופטים". לטענת התנועה, הדבר מהווה גם פגיעה ב"אמון הציבור ברשויות ומהווה פגיעה באינטרס הציבורי".
בתצהיר התגובה לבג"ץ מאמצים למעשה היועמ"שית והנהלת בתי המשפט את עמדת העותרים וכותבים כי "בהתאם לכללי המשפט המינהלי והפסיקה, על הגורמים המוסמכים מוטלת חובה לפעול לאיוש משרות בכירות בשירות הציבורי במינוי של קבע, וזאת במהירות הראויה. הדברים נכונים מקל וחומר ומקבלים משמעות מיוחדת ביחס למינוי נשיא בית המשפט העליון, ראש הרשות השופטת".
עוד נכתב כי בהיותה של הרשות השופטת אחת משלוש הרשויות "המהוות את עמודי היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטית הישראלית", ויציבותה ועצמאותה הם מאפיינים יסודיים ובסיסיים של הדמוקרטיה, "המשמעות של פגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת והחלשתה, כאשר הרשות המבצעת אינה מאפשרת הצבעה, לפרק זמן ממושך על המינוי לתפקיד ראש הרשות השופטת, היא הפרת האיזון בין רשויות המדינה ופגיעה מובהקת בעיקרון הפרדת הרשויות".
עוד נכתב בתגובת המדינה כי מעבר לכך "החובה למנות נשיא לביהמ"ש העליון מעוגנת בחוק" - ונוכח כך ובשל מרכזיות תפקיד הנשיא ברשות השופטת ובשיטת המשטר הישראלית, כאשר מתפנה משרת נשיא ביהמ"ש העליון, "קיים 'צורך' אובייקטיבי אינהרנטי מובהק בבחירת נשיא על דרך קבע, ועל כן חלה חובה על השר לכנס את הוועדה לבחירת נשיא לביהמ"ש העליון, גם מכוח סעיף 7(א) לחוק" (חוק בתי המשפט).
בתגובה נכתב עוד כי חלפו כבר למעלה מ-8 חודשים מאז פרישת הנשיאה לשעבר חיות ומאז מכהן פוגלמן כממלא מקום, ולמרות זאת טרם החלו ההליכים בבחירת נשיא לעליון. "מצב דברים זה, בו במשך תקופה כה ממושכת לא מונה נשיא לבית המשפט העליון, הוא חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל", נכתב. "לעמדת המשיבים, ובכלל זאת עמדתם המקצועית של גורמי הרשות השופטת האמונים על הבטחת תפקודה, המחדל המתמשך בבחירת נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, פוגע באורח קשה בעיקרון הפרשת הרשויות, ובמעמדה ותפקודה של הרשות השופטת".
עוד נכתב שמעבר לכך יש בכך "השפעה ומשמעות סמלית-ציבורית שלילית בלתי מבוטלת, הן כלפי מערכת בתי המשפט פנימה, הן כלפי הציבור בישראל והן כלפי מערכות המשפט בעולם ועולם המשפט הבינלאומי ככלל, בהיותו של נשיא ביהמ"ש העליון מי שעומד כאמור בראש הרשות השופטת ואחד מסמלי השלטון במדינה".
עוד נכתב כי בהימנעות מבחירת נשיא קבוע "יש אפוא כדי להביא לתלות של הרשות השופטת ברשות המבצעת, להחלשת הרשות השופטת, ולפגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות הרשות השופטת; לפגיעה באמון הציבור ברשות השופטת; והיא מקשה על ניהול מערכת בתי המשפט ועל קידום והוצאה לפועל של תהליכים ארוכי טווח".
בתגובה גם עושה המדינה שימוש בעילת הסבירות שלא פסה מהעולם לאחר שבג"ץ, כזכור, ביטל את החוק שביקש לבטל את העילה. בתגובה נכתב שהימנעות לוין מהפעלת סמכותו לכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, "שמנוגדת לחובות המוטלות על פי דין, אך מהווה בנסיבות העניין גם חוסר סבירות קיצוני".
עוד מובהר שדי ברוב רגיל בוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא, וכי אין ללוין סמכות משפטית להימנע באופן ממושך מהעמדת בחירת נשיא על סדר יומה של הוועדה, היות שהיא "מעניקה, הלכה למעשה, לרשות המבצעת שליטה בפועל בהליך מינוי נשיא ביהמ"ש העליון על ידי בחירת העיתוי שבו תתבצע הבחירה, אם בכלל, שמנותק מהצורך האובייקטיבי במינוי הנשיא".
לפלג המתנגד להפיכה יש את הרוב הדרוש למינוי נשיא
בניגוד למינוי נשיא קבוע לעליון, שיכול להיבחר ברוב רגיל של 5 מתוך 9 חברי הוועדה - רוב שקיים כיום לפלג ה"ליברלי" בוועדה המתנגד להפיכה המשטרית (כולל את 3 השופטים, 2 נציגי לשכת עוה"ד ונציגת האופוזיציה קארין אלהרר) - בנוגע למינוי שופטים אין לאף צד את הרוב הדרוש - 7 מתוך 9.
מסיבה זו בתצהיר התגובה של המדינה נכתב כי אף שגם פה "קיים צורך עובדתי-אובייקטי" ו"קמה חובה לכנס את הוועדה לצורך בחירת שופטים לביהמ"ש העליון" - בשים לב להסדר המיוחד הזה בחוק שדורש את אותה הסכמה רחבה של 7 מחברי הוועדה - "ספק אם יש בעת הזו תוחלת בהטלת חובה נוקשה לכינוס הוועדה לשם דיון והצבעה וספק אם יש תוחלת ממשית להבאת הדרישה לכינוס הוועדה לשם הצבעה להכרעה שיפוטית בעת הזו".
לפיכך בתגובתה המדינה מסתפקת באמירה לפיה, "על חברי הוועדה לבחירת שופטים לפעול בשקידה ובמהירות הראויה כדי לקדם ככל הניתן את בחירתם של שופטים לבית המשפט העליון, ובניסיון להגיע להסכמות אשר יאפשרו את בחירתם".
גם כאן נכתב שבהתחשב בכך שכבר יותר מ-8 חודשים חסרים 2 שופטים בהרכב העליון ושופט שלישי יחסר בקרוב (פוגלמן שיפרוש באוקטובר 2024) - מה שיביא לכך שהעליון "יהיה בחסר של חמישית משופטיו" ויהיה עומס רב על בית המשפט - ישנה "החובה לפעול בשקידות ובמהירות ראויה לקידום הליך בחירתם של שופטים לבית המשפט העליון", וכי על הוועדה לכל הפחות לפעול ל"התנעת ההליך" וקידומו בפועל ככל הניתן, "תוך ניסיון להגיע להסכמה בנושא, לשם מניעת פגיעה מתמשכת בתפקודו של בית המשפט העליון ובציבור".
עם זאת, המדינה מבהירה כי הדרישה הזו "אינה יכולה לגבור על כלל ההכרעה שנקבע ביחס לבחירת שופטים לביהמ"ש העליון" - כלומר הגעה להסכמה לצורך רוב של 7 מתוך 9 מחברי הוועדה.
