תחקיר NSO והמשטרהממנכ"לים של משרדי ממשלה ועד עיתונאים ואנשי עסקים: ההדבקה ההמונית בפגסוס הגיעה לכולם
תחקיר NSO והמשטרה
ממנכ"לים של משרדי ממשלה ועד עיתונאים ואנשי עסקים: ההדבקה ההמונית בפגסוס הגיעה לכולם
פעילי מחאות הנכים ויוצאי אתיופיה, מנהלי חברות ענק, ראשי ערים ואפילו קרובי ראש הממשלה; כולם היוו מטרה של המשטרה, שהשתילה להם בטלפון תוכנת מעקב של NSO ושלפה מידע אישי; הכל לפני פתיחת חקירה וללא אישור חוקי; כך נראית משטרה שוויתרה על אחריות ציבורית
שם הקוד הסטרילי היה "שיטור מוכוון טכנולוגיות ונתונים". אבל מאחורי הכותרת הנקייה הסתתרה מציאות מצמררת, גם במהותה וכעת מתברר שגם בהיקף הבלתי נתפס שלה.
תחקיר "כלכליסט" חושף כי השימוש ב"כלי", תוכנת הסייבר ההתקפי פגסוס של NSO, לא היה "מקומי" או כזה שמוגבל למקרים ספורים. "הכלי" נהפך לאחד הכלים השמישים ביותר בידי המשטרה לאיסוף מודיעין.
לכל הכתבות מחשיפת כלכליסט על NSO והמשטרה - לחצו כאן
9 צפייה בגלריה
מחאת בלפור ולמטה מחאת בני העדה האתיופית. הניצבים ומפקדי המחוזות טענו כי הם צריכים מידע מוקדם על התכנון של המחאות. רק כך יוכלו למנוע, למשל, חסימת צמתים מרכזיים בשעות העומס או הפיכה של הפגנות לאלימות. הסייגים הוסרו ובסיגינט רצו לדעת כל מה שאפשר: היכן תהיה ההפגנה, מה מתוכנן במהלכה, כמה אנשים יהיו נוכחים ואילו צמתים עלולים להיחסם
(צילום: עמית שאבי)
אצל מי לא הותקן פגסוס? פוליטיקאים, אנשי עסקים בכירים, מנכ"לי משרדים ממשלתיים, ראשי ערים, מנהלי חברות ענק, עיתונאים, מארגני מחאות מכל סוג ומין כמעט, יועצי ראש הממשלה ובני משפחתו. מכל הבא ליד. בלי חשבון, בלי הגבלה, בלי מעצורים.
אנשי צוות המ"מ (מבצעים מיוחדים) בחטיבת הסייבר־סיגינט המשטרתית חודרים במשך שנים באופן סמוי וללא צווים מבית המשפט באמצעות פגסוס ("סייפן" בעגה המשטרתית) לטלפונים של אזרחים ומשתלטים עליהם בלי היתר בחוק לעשות זאת ובלי צו מבית משפט, מתוך הבנה ששופטים לא יאשרו התנהלות כזאת. ומרגע שנפרץ הסכר, הגיע השיטפון.
מעקב מחאות: "שלא יהיו הפתעות"
למשל ההפגנות והמחאות הציבוריות. בכל מדינה דמוקרטית הן נחשבות לאבן יסוד של זכות הבעת הדעה ולמכשיר חשוב באיזון כוחו של הריבון. אבל במשטרה ישראל הפגנות ומחאות, ולא משנה נגד מה או מי, נתפסו כאיום של ממש.
9 צפייה בגלריה
אינפו המודבקים האנשים שמכשירי הטלפון שלהם הודבקו
(צילומים: נועה לוצקי ברות, מוטי קמחי, שאול גולן, דנה קופל, אלכס קולומויסקי, אבי מועלם, צביקה טישלר, יריב כץ)
לאנליסטים ביחידת הסייבר־סיגינט המשטרתית שביצעו את פקודות המעקב הלא חוקי אחר מפגינים נאמר שהמטרה היא איסוף מודיעין מוקדם בשל "חשש לפגיעה בסדר הציבורי". איסוף המידע המודיעיני (וחשוב להדגיש כי הוא אינו משמש ראיה בבית משפט אלא אם "יולבן" אחר כך בשיטות שונות) נעשה כאשר בראש הפירמידה עמדו המפכ"ל וסגן ראש השב"כ לשעבר רוני אלשייך, ותחתיו ראש חטיבת הסיגינט תת־ניצב יואב חסן וראש מחלקת טכנולוגיות יוסף כחלון - שניהם הגיעו למשטרה מיחידת המודיעין הצה"לית 8200.
הניצבים ומפקדי המחוזות טענו כי הם צריכים מידע מוקדם על התכנון של מארגני המחאות. רק כך יוכלו למנוע, למשל, חסימה של צמתים מרכזיים בשעות העומס או הפיכה של הפגנות לאלימות. והאוזניים בשרשרת הפיקוד המשטרתי היו כרויות. הסייגים הוסרו ובסיגינט רצו לדעת כל מה שאפשר: היכן תהיה ההפגנה, מה מתוכנן במהלכה, מי יגיע אליה, כמה אנשים יהיו נוכחים ואילו צמתים עלולים להיחסם. ביחידה הוכנה תוכנית מבצעית לכל הפגנה והפגנה והמובילים שלהן מופו "כדי שלא יהיו הפתעות".
את המעקב באמצעות תוכנת ריגול אחר פעילי מחאת בלפור חשפנו לפני שבועיים. כעת נחשף כי בפגסוס הודבקו, בין היתר, גם ניידים של ראשי מחאת "הנכים הופכים לפנתרים", קבוצת נכים שפועלת מאז 2017 למען השוואת קצבאות הנכות לגובה שכר המינימום, ובכמה הפגנות שארגנה נחסמו כבישים ומסילות רכבת.
התוכנה הותקנה גם בטלפונים של מארגני ההפגנות של יוצאי אתיופיה בישראל, אשר מחו - כמה אירוני - נגד יחסה של המשטרה כלפיהם. אפילו מחאת האימהות יוצאות אתיופיה בצומת עזריאלי ב־2019 הטרידה את המשטרה, עד כדי כך שאנשי סיגינט השתילו פגסוס בטלפונים של משתתפות בה. ואותה תוכנת מעקב הושתלה גם בטלפונים של מתנחלים ביהודה ושומרון סמוך לפינוי מאחזים.
פגסוס שאבה ממכשירי הסלולר מידע ללא הגבלה. לפעמים הוא נשאר בפורמט דיגיטלי, לעתים הודפס ותויק ב"תיק מטרה". חיים שלמים של אזרחים - סודות פרטיים, מידע כלכלי, אישי וחברתי - היו חשופים לעיני השוטרים. בלי פיקוח ובלי בקרה.
9 צפייה בגלריה
מחאת פינוי מגרון. תוכנת המעקב הושתלה בטלפונים של מתנחלים ביהודה ושומרון סמוך לפינוי המאחזים
(צילום: עמית שאבי)
האנליסטים ישבו וחיטטו בהתכתבויות, באפליקציות, במיילים, ביומנים. והם גם האזינו. המידע עבר בהמשך ליס"מים (יחידות סיור) או ליחידות עיקוב של המחוזות השונים, והכל תחת חיסיון על הדרך שבה הושג המידע. ההסבר היה לרוב: "מקור חד פעמי" או "מידע אגבי". משמעות ההסבר היא שהמשטרה הייתה לכאורה פסיבית בהשגת המידע. "מישהו" פשוט מסר לה אותו. המידור ביחידת הסיגינט חסם את חשיפת השיטה, ובהמשך הדרך איש לא שאל, או שהורגל לא לשאול, איך בכלל השיגה היחידה את המידע.
תע"א: פישינג נגד יו"ר הוועד
מראשית 2015, כשתוכנת המעקב שנרכשה נהפכה שמישה, לחוקרי המשטרה היה קשה לעמוד בפיתוי. הדבקת ניידים בפגסוס הלכה והתרחבה. כבר לא היה מדובר ב"חריגות נקודתיות" אלא בשיטה: בחקירות שחיתות, בעבירות צווארון לבן או ניירות ערך, וגם סתם כך במעקבים לאיתור הדלפות אצל עובדי מדינה בכירים או בניסיונות "פישיניג", דיג של מידע מודיעיני.
בכל המקרים שיפורטו להלן ההדבקה נעשתה ללא צו בית משפט, ולא לצורך איסוף ראיות אלא לשם השגת מידע מודיעיני.
למשל במקרה של התעשייה האווירית. ביחידת החקירות להב 433 ניהלו חקירה סמויה בחשד לשחיתות בתעשייה האווירית. לאחר שביקשו את סיוע יחידת הסייבר־סיגינט המשטרתית, הודבק בפגסוס הנייד של יאיר כץ, יו"ר ועד העובדים ובנו של חבר הכנסת והשר לשעבר חיים כץ. גם הניידים של שני עובדים נוספים בחברה הודבקו כדי לאסוף מודיעין.
בהתכתבויות שנמצאו בטלפונים נראו ניסיונות לכאורה לפקוד עובדים לליכוד. היו בהתכתבויות הללו פניות עם ניסיונות שכנוע והשפעה על העובדים. החקירה קיבלה תפנית, והפכה ב־2017 לחשד המבהיל של סחיטה באיומים לצורך התפקדות לליכוד. כץ נעצר לימים ארוכים של חקירה, יחד עם דוד פרץ, יו"ר ועד הטכנאים של עובדי התעשייה האווירית, ואהוד נוף, מזכיר הוועד. ב־2020 התיק נגד כץ ושאר החשודים בחשד שסחטו עובדים להתפקד למפלגת השלטון אז נסגר.
מנכ"לי משרדים: מאבק בהדלפות
השימוש במעקב הפולשני טיפס גבוה יותר ויותר, עד לצמרת הפקידות הממשלתית. כעת נעשה בתוכנה של NSO שימוש גם לבדיקת פעולות שגם אם אכן התקיימו ספק אם יש בהן בכלל אלמנט פלילי, כמו הדלפת מידע לעיתונאים.
קרן טרנר, למשל, היתה מנכ"לית משרד התחבורה ואחר כך מנכ"לית משרד האוצר, בשני התפקידים תחת השר ישראל כץ. מישהו חשד שטרנר מדליפה מסמכים סודיים לעיתונאים, ויחידת הסייבר סיגינט של המשטרה הדביקה את הטלפון שלה בפגסוס.
זה היה גם גורלו של מנכ"ל האוצר שקדם לטרנר, שי באב"ד. העובדה שמדובר באדם שהחזיק באחת מעמדות הכוח החזקות בישראל, עם חיבור פוליטי עמוק בצמרת הממשל, לא סייעה לו. גם באב"ד נחשד בהדלפה לעיתונאים ובסיגינט הדביקו גם את הנייד שלו, בניסיון לדוג התכתבויות מרשיעות.
ואם כבר מנכ"לים של משרדי ממשלה, אז למה לא להגיע לטלפון של מנכ"לית משרד המשפטים - המשרד שעומד בקשר עבודה מתמיד עם המשטרה עצמה? וכך, גם הנייד של אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, הודבק על ידי יחידת הסיגינט סייבר. פלמור היתה מנכ"לית המשרד במשך 5 שנים מ־2015, תחת שרות המשפטים ציפי לבני ואיילת שקד. היא הודחה מתפקידה ב־2019 על ידי השר אמיר אוחנה.
עדים בכירים: מעקב לאימות אמינות
תיק בזק החל כחקירה של רשות ניירות ערך בקשר עם עסקת בלי עניין ענקית בחברה, שהיתה אז בשליטת שאול אלוביץ' (לימים חלק ממנו פוצל ועבר למשטרה והפך לתיק 4000 - שאליו נגיע בהמשך). מחלקת המודיעין של רשות ניירות ערך עמדה בקשרים טובים עם יחידת הסייבר סיגינט המשטרתית, ולאור בקשתה להשגת מידע הודבק הנייד של שלמה פילבר, אז מנכ"ל משרד התקשורת. המטרה: איסוף מודיעין מוקדם. הודות להדבקה בפגסוס התגלו התכתבויות של פילבר עם מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, שמהן עלה חשד כי הוא מדליף לה מסמכים. בשל כך הודבק בפגסוס גם הנייד של הנדלר עצמה.
במשטרה לא הסתפקו בזאת, וכך הודבק גם הטלפון הנייד של דודו מזרחי, אז סמנכ"ל בזק וכיום מנכ"ל החברה. מזרחי בכלל התנגד בזמן אמת לעסקת בעלי העניין בבזק, והדבקת הטלפון שלו נעשתה למטרה הפוכה: בדיקה של אמינות המידע שמסר. גם כל ההדבקות הללו נעשו לצורכי מודיעין מוקדם, ללא צווים וחוק שיאפשר אותן. וגם במקרים האלה פעלה המשטרה לעתים בטכניקה המוכרת של בקשת צווים בדיעבד, כאשר החוקרים כבר יודעים מה ימצאו.
תיק 4000: מדביקים גם עיתונאים
במהלך חקירת תיק 4000 ביצעה המשטרה חדירה סמויה לטלפונים, כדי לבדוק האם מפועלים לחצים על שני עדי מפתח שהיא סימנה: מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, ועורך וואלה לשעבר אבירם אלעד, שכיום הוא מנכ"ל חדשות 13.
ההדבקות לא נעצרו אצלם והודבקו טלפונים של עדים נוספים פרשה, בהם המכשירים של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר ושל עיתונאים נוספים בוואלה. גם במקרים האלה, החיטוט והמעקב נעשו בניסיון לבדוק את אמינות הדברים שנמסרו מפיהם, ושהם אינם מסתירים מידע.
ולא רק אנשי וואלה ומשרד התקשורת. בסיגינט הדביקו גם מספר שהיה רשום על שמו של בנו של ראש הממשלה אבנר נתניהו. חיטוט שם העלה התכתבויות בלשון נקבה מכיוונו של אבנר לכאורה. במשטרה הסיקו מכך שייתכן כי זהו הנייד שבו משתמשת לעתים אשת ראש הממשלה שרה נתניהו. גם הניידים של יועצי התקשורת של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, טופז לוק ויונתן אוריך, הודבקו בתוכנה. נייד נוסף שעליו ישבו בסיגינט היה של איריס אלוביץ', אשתו של בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ', ובעצמה אחת הנאשמות בפרשה.
גם ההדבקות בכל המקרים האלה היו לצורכי מודיעין. הן נעשו ללא צווי בית משפט, והמידע שהושג בזכות החיטוט הועבר ליחידות חוקרות להכוונה, מבלי לחשוף באילו אמצעים הושג.
אלו ראשי הערים ובני משפחתם שהודבקו בפגסוס
בתחקיר "כלכליסט" מיום 23 בינואר חשפנו כי ניידים של ראשי ערים הודבקו בתוכנת הריגול פגסוס בניסיון ללקט מידע מודיעיני עליהם. כעת, לאחר פתיחת הבדיקה בעניין, אנו חושפים את שמותיהם:
ראש מועצת מבשרת ציון, יורם שמעון: נחקר ב־2017 בחשד לקבלת שוחד מאיש העסקים רמי לוי, בתמורה לאישור תוספות בנייה בקניון שבבעלות של לוי. הנייד של שמעון הודבק בתוכנת המעקב אך לא נמצא בו דבר. בנוסף הודבקו גם הניידים של אשתו ליאת שמעון וכן הנייד של רמי לוי עצמו, שעומד בראש חברה ציבורית ואימפריה עסקית אדירה, שכוללת גם חברת סלולר.
הגילוי שליאת שמעון עבדה בקניון של לוי הספיק לשוטרים כדי לפתוח בחקירה. התיק נסגר ב־2018 מחוסר אשמה.
ראש העיר חולון, מוטי ששון: נחקר ב־2015 בחשד להטרדה מינית של עובדת בעירייה ומעשה מגונה. בסיגינט חדרו בחשאי לטלפון של ששון ושמעו שיחה בינו לבין עובדת בעירייה, שבה הוא נשמע מחזר אחריה. המידע הועבר ליחידה החוקרת, שהחליטה לפתוח בחקירה וביקשה כעת צווי האזנה. התיק נסגר באותה שנה מחוסר אשמה.
ראשת העיר נתניה, מרים פיירברג: בנתניה התפוצצה ב־2016 בקול תרועה רמה "פרשת שחיתות" שלפי המשטרה היו מעורבים בה ראשת העיר פיירברג ובנה צפריר. השניים נעצרו בחשד למרמה ושוחד לכאורה שקשורים לעסקי נדל"ן בעיר. הנייד של ראשת העיר הודבק בתוכנת מעקב, אך לא נמצא בו דבר. גם הטלפון של הבן צפריר הודבק, והמידע שהושג ממנו היה התכתבויות שלו עם קבלן. גם הפעם די היה באלה כדי שהיחידה החוקרת תבקש בדיעבד צו האזנות בשל מידע מודיעיני שהגיע אליה. ב־2019 התיק נסגר מחוסר ראיות.
ראש העיר קריית אתא, יעקב פרץ: נעצר ב־2019 ונחקר בחשד לעבירות שוחד, הפרת אמונים והלבנת הון. הדבקת הנייד שלו בפגסוס לא העלתה דבר, אבל הדבקת הנייד של אשתו העלתה כי היא מקיימת קשר חברי עם אשת קבלן. זה הספיק לפתיחת חקירה פומבית, שנסגרה ב־2020 מחוסר ראיות.
מכרה זהב מודיעיני
עוד מידע שהושג באמצעות תוכנת הריגול של NSO שימש כמנוף לחקירה נגד אדם בפרשת שחיתות שהמשטרה חקרה, כך חושף "כלכליסט". הטלפון הנייד של אותו אדם הודבק בתוכנת הריגול, וזו אפשרה חיטוט באפליקציות שמותקנות עליו. החיטוט העלה שאותו אדם משתמש באפליקציה של ענקית התיירות והמלונאות Booking.com.
האפליקציה התבררה כמכרה זהב מודיעיני, ועד מהרה גילו אנשי הסייבר סיגינט שאותו אדם ביצע הזמנת למספר בתי מלון בארץ. המידע נמסר ליחידת העיקוב, שגילתה כי הוא נפגש בבתי המלון האלה עם אשה שאינה אשתו, והשניים צולמו יחד. בסיגינט המשיכו וחדרו גם לטלפון של אשתו, על מנת לבדוק האם היא מודעת לקשר הזה, וכך לוודא שניתן להשתמש במידע כמנוף לחקירה.
