דעהנתניהו לא ידע על המחדל במירון? למשפט העברי יש עמדה נחרצת
דעה
נתניהו לא ידע על המחדל במירון? למשפט העברי יש עמדה נחרצת
"כל לא ידענא פשיעותא היא" (כל שאיני יודע - פשע הוא), קובע המשפט העברי ומתייחס בחומרה לטענת היעדר הידיעה, שהעלה נתניהו בהתייחסו לנסיבות שהביאו לאסון מירון. כדאי לעיין בסוגייה הנדונה בדיני שומרים כאנלוגיה למסקנות ועדת החקירה בנוגע לתפקודו של רה"מ, שכן לעתים קרובות שפת החכמים מפרשת את הסמוי ואוחזת את השור בקרניו
בעדותו בפני ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון, חזר וטען ראש הממשלה בנימין נתניהו כי לא ידע על המחדל הגדול והסכנה הנוראה שארבו לפתחם של המתפללים התמימים באתר קבר הרשב"י. "אני לא יכול לקבל אחריות על מה שלא ידעתי", אמר נתניהו וטען כי עד שלא אוחזים בדש מעילו, האחריות אינה מוטלת על כתפיו. ואולם, חברי הוועדה לא התרשמו מהטענות של היעדר ידיעה מצד ראש הממשלה. הם דחו את טענותיו אחת לאחת, וקבעו במפורש כי הוא ידע. "על בסיס כל החומרים והעדויות שהוצגו לנו והתרשמותנו הישירה מהם, מסקנתנו היא שיש יסוד סביר לקבוע שנתניהו ידע כי אתר קבר הרשב"י מטופל במשך שנים טיפול לקוי, וכי הדבר עלול ליצור סיכון להמוני המבקרים במקום, בפרט בל"ג בעומר". כך, שחור על גבי לבן נכתב בדו"ח. כמכה בפטיש קבעו חברי הוועדה, כי גם אם בכל זאת יניחו ("לשם הזהירות") שלא ידע, "בנסיבות הדברים היה עליו לדעת זאת".
הוועדה מתחה אפוא ביקורת חריפה על התנהלותו של ראש הממשלה והטילה עליו אחריות אישית, בהבהירה שכממלא תפקיד ציבורי הוא אחראי גם על הדברים שאינו יודע. אי הידיעה אינה פוטרת אותו מנשיאה באחריות אישית בהתאם לממצאי הוועדה, ומנגד, חרף המסקנות הנחרצות, מסיבות שציינו בדו"ח חברי הוועדה - לא מצאו לנכון לתת המלצה על הדחה בעניינו של ראש הממשלה.
המשפט העברי מתייחס בחומרה לטענת היעדר ידיעה. כדאי לעיין בסוגייה הנדונה בדיני שומרים כאנלוגיה למסקנות של ועדת החקירה בנוגע לתפקודו של ראש הממשלה, שכן לעתים קרובות שפת החכמים מפרשת את הסמוי ואוחזת את השור בקרניו. שומר במשפט העברי הוא אדם שהופקד אצלו נכס לצורך שמירה עליו לזמן קצוב, וכתוצאה מכך, נגזרת גם החובה שלו לשלמותו של הרכוש, לבל יאבד ולבל יינזק. הסוגייה בתלמוד הבבלי עוסקת במקרה שבו הפקיד אדם תכשיטים בידי רעהו, ובבוא היום, כשבא בעל התכשיטים לקבל את הפיקדון, אומר לו השומר "איני יודע אנה הנחתי פיקדון זה", מחמת השכחה. אומרים החכמים "כל לא ידענא פשיעותא היא", בתרגום מארמית: "כל איני יודע – פשע הוא".
בדיני שומרים מדורגים סוגי השומרים על פי מידת אחריותם. אדם המקבל מחברו חפץ לשמירה ללא קבלת שכר על שמירתו, אינו נחשב לשומר שכר. שומר חינם הוא, ולכן האחריות שלו פחותה משומרים בשכר. ואף על פי כן, הוא אינו פטור מהחובה לשמור על החפץ והשכחה אינה מנקה אותו מחובתו זו. העיקרון ההלכתי של "כל לא ידענא פשיעותא היא", מייחס לו רשלנות אם התרשל בשמירה, ומחייבו לשלם למפקיד את שווי הפקדון על אף היותו שומר חינם. הרמב"ם אף מחמיר עימו, בקובעו: "הרי זה פושע וחייב לשלם מיד". כלומר, אפילו לא נותנים לו זמן להיזכר. כה ברורה חובתו.
ובנמשל, כל נושא משרה ש"קיבל את המפתחות" לנכס הציבורי - דוגמת המקום הקדוש של קבר הרשב"י במירון - והוסמך אגב כך לדאוג לביטחונם של המבקרים בו, הרי שאם התרשל במילוי החובה שלו מכל סיבה שהיא, עליו לשאת באחריות אישית, כפי שקבעה הוועדה. קל וחומר, עת מדובר בראש הממשלה, שהופקד אף הוא מכוח רום משרתו על בטחון המבקרים באתר, לרגל ההילולא הנערכת בו מידי שנה על קברו של הרשב"י.
דוד חשין הוא נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס וכיהן כשופט בפועל של בית המשפט העליון
