לקראת הסכמות? האוצר והמגזר העסקי בדיונים מרתוניים לאישור "מיסוי רווחים כלואים"
לקראת הסכמות? האוצר והמגזר העסקי בדיונים מרתוניים לאישור "מיסוי רווחים כלואים"
בדיון שהתקיים בוועדת הכספים, הורה יו"ר הוועדה לאוצר ולמגזר העסקי להגיע להסכמות תוך שבוע. נציגי המגזר העסקי מתעקשים שחברות תעשייתיות יוחרגו מהחוק ולא ישלמו את המס השנתי של 2% על רווחים בלתי מחולקים
בדיון שהתקיים היום בוועדת הכספים על מיסוי הרווחים הכלואים, הורה יו"ר הוועדה משה גפני לנציגי האוצר ורשות המסים לשבת עם נציגי המגזר העסקי על פרטי החקיקה, זאת מאחר שהוא מעוניין לסיים את הכנת החקיקה בוועדה עד סוף השבוע הבא, ולשם כך הוא מעוניין שהצדדים יגיעו להסכמות.
הדרישה העיקרית של נציגי המגזר העסקי, רון תומר ודובי אמיתי, היא לוודא שחברות תעשייתיות יוחרגו מהחוק ולא ישלמו את המס השנתי של 2% על רווחים בלתי מחולקים. האוצר מבחינתו טוען שנוסח החוק הנוכחי מחריג את רוב החברות התעשייתיות, וכי "אם תינתן הגדרה טובה לחברה תעשייתית, נחריג גם אותם כשם שהחרגנו חברות הייטק ואחרות שנמצאות בחוק עידוד השקעות הון, חברות ציבוריות, וחברות שאינן חברות מעטים".
נזכיר, כי החקיקה כוללת שני חלקים, החלק הראשון הוא הרצון למסות "חברות משלח יד" במס שולי. כלומר למסות חברות של רופאים, רואי חשבון, אדריכלים, ושאר מקצועות חופשיים שבחרו להתאגד כחברה רק בשביל לחמוק מתשלום מס מלא והם משלמים במקום זה מס חברות שעומד על 23%. נציג רשות המסים כינה חברות אלה "עצמאי שמתחפש". לדבריו "אם ההכנסה שלך מופקת מההון האנושי שלך, ולא מהשקעה בציוד, במבנים, בהעסקה נרחבת, אז אתה צריך לשלם מס שולי של 50%". ראש רשות המסים, שי אהרונוביץ אמר כי "כל מוסד ה'חברה' הומצא לפני מאות שנים בכדי לאפשר לאנשים לקחת סיכונים שהם לא יקחו לבדם, אבל בישראל יש בעיה שזכינו עליה לביקורת כבר ב-1953, שאנשים מתאגדים כחברה רק בשביל לדחות תשלום מס". אהרונוביץ קרא לעבר חברי הכנסת שניסו להתנגד לחקיקה "זה מאבק של המאיון העליון".
גם נציגי האוצר, כפיר בטט וגל ברנס, הדגישו ששיטת המיסוי הדו-שלבית היא "הטבת מס שפעמים רבות לא משרתת את המטרה לשמה היא נועדה שזו עידוד השקעות ריאליות במשק". נציגי האוצר אמרו כי "דה פקטו זו לא רק דחיית מס, אלא הטבת מס, כי בסוף הרווחים כל הזמן גדלים, ואנחנו לא רואים את הכסף הזה נמשך גם בעתיד, מבחינת מה שאזרחי ישראל רואים, זו הטבת מס שנמשכת עד לאינסוף".
לגבי מיסוי "חברות משלח היד", נציגי המגזר העסקי – דובי אמיתי ורון תומר – לא משמיעים קול צעקה, והם אפילו מוכנים לומר כי נכון למסות במקרים האלו. אבל יש שחקנים אחרים בשוק שהמהלך הזה מטריד אותם מאוד, בדיון בלט בנוכחותו יו"ר לשכת יועצי המס, ירון גינדי שהצעות מעין אלו עשויות לפגוע בפירמות של רואי חשבון ויועצי מס שחלקם מאוגדים כחברה, אך רווחיהם יהיו למעלה מ-25%, והמחזור שלהם נמוך מ-30 מיליון שקל, ולכן יחול עליהם החוק החדש שיכריח אותם לשלם מס מלא גם אם הרווחים לא חולקו. גינדי איננו לבד, גם רואי החשבון ועורכי הדין מוטרדים מחלק החקיקה הזה, העובדה שהאינטרסים של אנשי המגזר העסקי מפוצלים משחקת לטובת האוצר ורשות המסים.
החלק השני של החקיקה, נוגע לחברת מעטים שצברה רווחים רבים, לפי ההצעה הם ישלמו מס של 2% על כל הרווחים של החברה. האוצר ורשות המסים מדגישים כי הם לא רוצים למסות רווחים שעקרונית נועדו להשקעה ריאלית עתידית (השקעה ריאלית מבחינת האוצר ורשות המסים היא גידול אורגני של החברה, ש"ט). ולכן יש בחקיקה הנוכחית אפשרות לצבור 'כרית' של רווחים שלא תמוסה ב-2%, הכריות המוצעות כעת הן או כרית של נכסים, כלומר, החברה לא תצטרך לשלם מס על 'נכסים ריאליים' שנרכשו ברווחים. או כרית של הוצאות, החברה לא תצטרך לשלם מס על 'רווחים' שהם בגובה ההוצאות השנתית של החברה. אנשי המגזר העסקי טוענים שהכריות הנוכחיות לא מספקות, כאמור, האוצר ורשות המסים הביעו נכונות עקרונית להתגמש בסוגיות אלו, זאת בהתאם לתפיסתם כי בכוונתם למסות רק 'רווחים' שלא צפויים לשמש להשקעות ריאליות במשק.
