הצעת חוק פרטית מבקשת לאפשר למשטרה סמכויות חריגות לזמן ממושך
הצעת חוק פרטית מבקשת לאפשר למשטרה סמכויות חריגות לזמן ממושך
בין היתר, ההצעה מבקשת להכפיל פי שלושה את תקופת הזמן שבה יוכלו קציני משטרה להרחיק חשודים מכל אזור ולקבוע להם מעצר בית והגבלות ללא אישור שופט, וכל זאת ללא הסכמת החשוד.
הוועדה לביטחון לאומי דנה אתמול בהצעת חוק פרטית שמבקשת להרחיב באופן קיצוני את סמכויות המשטרה בנוגע לקביעת תנאי שחרור בערובה לחשודים בעבירות חמורות. בין היתר, ההצעה מבקשת להכפיל פי שלושה את תקופת הזמן שבה יוכלו קציני משטרה להרחיק חשודים מכל אזור ולקבוע להם מעצר בית והגבלות ללא אישור שופט, וכל זאת ללא הסכמת החשוד.
ההצעה, שעברה כבר בקריאה ראשונה, מקודמת בוועדה ברקע התנגדות עזה של משרד המשפטים והסניגוריה הציבורית, וגם חרף העובדה שכיום יש בקנה הצעת חוק ממשלתית מידתית ומאוזנת יותר בנושא, ולמרות שוועדת השרים לחקיקה שאישרה את העלאת ההצעה הפרטית בקריאה טרומית החליטה שזו "תמתין להצעת חוק ממשלתית שתוכן בנושא".
מדובר בהצעת חוק פרטית של ח"כ אליהו רביבו (ליכוד) לתיקון, בהוראת שעה למשך שלוש שנים, של חוק סדר הדין הפלילי. בין השאר היא מבקשת להקנות לקציני משטרה את הסמכויות הבאות בקשר לשחרור בערובה של חשודים בכל העבירות מסוג פשע, למעט עבירות המרדה ועבירות העוסקות בהפגנות, וכן בעבירות עוון שלפי המשטרה קשורות לפשיעה חמורה: את הסמכות לאסור כניסה לאזור, יישוב או לכל מקום בארץ למשך 45 ימים במקום מקסימום 15 ימים, שהחוק מאפשר להם כיום; איסור לקיים קשר עם גורמים שהקצין יקבע למשך 45 יום, במקום 30 יום כיום; אפשרות להכפיל את משך ההגבלה שיטיל הקצין על חובת מגורים או הימצאות באזור או יישוב מ־15 ימים כיום ל־30 ימים; והאפשרות לאסור יציאה ממקום המגורים של החשוד במשך כל שעות היממה או חלק ממנה (למעשה מדובר במעצר בית, אך ללא אישור שופט) – מתקופה מרבית של חמישה ימים כיום ל־15 ימים. רביבו "ריכך" בנוסח הנוכחי את ההצעה הראשונה שבה דובר על 90 יום ולא 45, במקומות הרלוונטיים.
בנוסף, ההצעה מבקשת לבטל את הסכמת החשוד לתנאי השחרור בתנאים, כפי שקיים כיום. רביבו נימק את הצורך בתיקון "נוכח העלייה בפשיעה בשנים האחרונות, ובפרט במעשי אלימות".
לפני הדיון העבירה הסניגוריה הציבורית מסמך התנגדות תקיף, שבו קראה ליו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל שלא לקדם את הצעת החוק. לטענתה, ההצעה לא תשיג את מטרתה המוצהרת, להפחתת הפשיעה, אלא "תביא לפגיעה קיצונית ובלתי מידתית באזרחים רבים שייחקרו על ידי המשטרה על עבירות בדרגת חומרה נמוכה עד בינונית, יוטלו עליהם תנאים מגבילים בלתי מידתיים ולבסוף לא יוגש נגדם כתב אישום", וכל זאת ללא ביקורת שיפוטית. לדברי הסניגוריה, בהצעה יש "חשש ממשי וכבד להגברת מעצרים מיותרים מאחורי סורג ובריח, שעה שחלק נכבד מהמשוחררים בערובה לא יוכלו לעמוד בתנאים המגבילים המכבידים שיוטלו עליהם".
עו"ד גבי פיסמן ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים קראה בדיון לוועדה להמתין לתזכיר הצעת חוק ממשלתית, שכבר הוכנה על ידי הגורמים המקצועיים וממתינה לאישור השרים, ומבוססת על מסקנות ועדת דותן הציבורית. לדבריה, "בהצעת החוק שלנו תהיה הגבלת זמן להפעלת הסמכות המנהלית (משך הזמן שיוכל הקצין להטיל מגבלות על חשודים ללא הסכמתם, ע"ק). הדבר הזה פוגע בזכויות יסוד מבחינתנו ולא נכון ליישם אותו".
הדיון היה סוער וח"כים רבים מהאופוזיציה אמרו שהצעת החוק משתלבת עם עוד ניסיונות פגיעה של הממשלה בזכויות האזרח, בפרט בימים אלה של הפגנות נגד הממשלה. הם דיברו על החרדה מהוספת כוח וסמכויות למשטרה ומפגיעה בחופש המחאה וחופש הביטוי, ומהפרקטיקה הקיימת של המשטרה "להדביק" לחשודים בהפגנות עבירות חמורות יותר שאינן קשורות בהכרח למחאה, כמו תקיפת שוטר. בהקשר זה כתבה האגודה לזכויות האזרח במסמך ההתנגדות שלה, שהחרגה מהצעת החוק של חלק מהעבירות שעוסקות בחופש הביטוי לא מספיקה, "משום שקיימות עבירות רבות אחרות שהמשטרה עושה בהן שימוש כנגד מפגינים". גם לשכת עוה"ד כתבה במסמך התנגדות שההצעה "תפגע באופן קשה ובלתי מידתי בזכויות יסוד של אנשים אשר עומדת להם חזקת החפות".
