"סכומים פעוטים וחסרי ערך": תחזית ההכנסות של קרן העושר נחתכת שוב
"סכומים פעוטים וחסרי ערך": תחזית ההכנסות של קרן העושר נחתכת שוב
רק לפני חודשיים תיקנה רשות המסים כלפי מטה את תחזית ההכנסות מהיטל ששינסקי, מ-10-12 מיליארד דולר עד סוף העשור ל-6.5-8.5 מיליארד דולר; כעת מציג סגן הכלכלן הראשי באוצר תחזית לפיה ההכנסות יעמדו על כ-5 מיליארד דולר. יו"ר הוועדה המיוחדת, ח"כ מוסי רז: "הקרן תהיה דלה, אם החוק לא ישונה אין טעם בהקמתה. הסכומים פעוטים וחסרי ערך, מדובר בפרומיל אחד מתקציב המדינה"
התחזיות ל"מאות מיליארדים" שיכנסו לקרן העושר כתוצאה ממאגרי הגז הטבעי, ממשיכות להתרסק אל קרקע המציאות. בדיון שנערך היום (ב') בכנסת, של הוועדה המיוחדת לענייני הקרן לאזרחי ישראל, נמסר כי המועד העדכני המשוער להקמתה של קרן העושר צפוי להידחות שוב, הפעם עד סוף 2022.
הסיבה לכך היא שלמרות שלטובת הקרן הצטברו עד כה 741 מיליון שקל, כשהסכום המינימלי להקמתה הוא 1 מיליארד שקל, הרי שבפועל רק 441 מיליון שקל מתוכם הם כספים חלוטים שניתן להתייחס אליהם ככספים המיועדים בוודאות לקרן. יתר 300 מיליון השקלים מצויים במחלוקת, בעיקר סביב שותפויות הגז, ולכן - עד לקבלת הכרעה סופית לגביהם - הם לא נחשבים חלוטים, ולא ניתן להקים על בסיסם את הקרן.
מנהל תחום עלויות חקיקה ברשות המסים, שלמה פיליפ, אמר כי "בפועל, התקבל מרווחי היטלי נפט ורווחי יתר, נכון לסוף יוני השנה, 741 מיליון שקל. 441 מיליון הם כספים שרשות המיסים תחזיק בהם בוודאות גבוהה, ואלו לא יוחזרו לנישומים. להערכתי תוך מספר חודשים עד שנה, הקרן תעבור את המיליארד שקל, אולם אנחנו צריכים להתייחס רק לכספים סופיים. הכספים מופקדים בקרן על בסיס גביה בפועל. לא נוכל לפתוח את הקרן עד אשר יהיו בידינו מיליארד שקל כספים חלוטים".
בנוסף ואחרי שבעבר בנק ישראל ורשות המסים תיקנו כלפי מטה את התחזיות הקודמות שלהם, מסתבר שהתחזיות ממשיכות להיחתך. סגן הכלכלן הראשי במשרד האוצר לב דרוקר, אמר בדיון כי כיום הכנסות המדינה מגז עומדות על מעט יותר מ-3 מיליארד שקל לשנה (ממס חברות, היטל ששינסקי ותמלוגים על הגז). דרוקר אף העריך כי בסוף שנת 2029 יהיו בקרן מעל ל-5 מיליארד דולר.
המספר הזה, 5 מיליארד דולר, חותך בעשרות אחוזים את התחזית שהציגה רשות המסים רק לפני חודשיים: בתחילת יולי פרסמה הרשות תחזית לפיה היטל ששינסקי ממאגרי תמר ולווייתן יסתכם עד סוף 2030 בסכום שינוע בין 7.9 מיליארד דולר, מינימום, ל-10.3 מיליארד דולר מקסימום. מבדיקת כלכליסט באותו מועד עלה כי הצפי הריאלי עשוי להיות נמוך עוד יותר, ולהסתכם ב-7.5 מיליארד דולר - פחות מרף המינימום של רשות המסים.
בהשוואה לנתוני רשות המסים העוסקים בתקופה שעד סוף 2029, הרי שהתחזית עמדה על 6.5-8.5 מיליארד דולר - טווח גבוה משמעותית מה-5 מיליארד דולר כפי שהוצגו היום.
בנוסף, באומדן שפרסמה רשות המסים שנה קודם לכן, ביולי 2020, היא העריכה שהיטלי ששינסקי יסתכמו ל-2 מיליארד דולר בכל שנה, החל משנת 2028 והלאה, וזאת ברף מינימום. במצטבר, באותה עת, העריכה רשות המסים כי בסוף 2029 יהיו במינימום 10 מיליארד דולר בקרן העושר, ובתרחיש מקסימלי 12 מיליארד דולר.
במסגרת הדיון, הוועדה המיוחדת בראשות ח"כ מוסי רז (מרצ) שמעה סקירה על מוסדות הקרן מאת המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר. רז אמר בדיון כי "המחשבה שיהיו מאות מיליארדים בקרן העושר אינה נכונה. היא תהיה קרן ענייה ודלה ולא קרן עושר. אם החוק לא ישונה, אין טעם בהקמת הקרן. הסכומים פעוטים וחסרי ערך, מדובר בפרומיל אחד מתקציב המדינה. אם זו הייתה התחזית, הקרן לא הייתה קמה".
