ניסיון להחזיר את החברות הממשלתיות למפעל ג'ובים של הליכוד
ניסיון להחזיר את החברות הממשלתיות למפעל ג'ובים של הליכוד
השר דוד אמסלם מבקש להשתלט על רשות החברות הממשלתיות באמצעות הצעת חוק שהגיש ח''כ אביחי בוארון. לפי החוק המוצע, השר ימנה את יו"ר ועדת בדיקת מינויים לדירקטורים, ונציג הרשות הקבוע באותה ועדה – יוסר. כמו כן, היועמ"ש של הרשות יוכפף ליועמ"ש של משרדו של אמסלם
השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות, דוד אמסלם (ליכוד) מנצל את היום האחרון של עבודת הכנסת כדי להשתלט על רשות החברות הממשלתיות ולהחזיר אותה לימים בהם היא שימשה כמפעל ג'ובים של הליכוד, זאת, באמצעות הצעת חוק שהגיש אתמול ח"כ אביחי בוארון (ליכוד).
הצעת החוק "הוועדה לבדיקת מינויים ושינוי מבנה הרשות" – כוללת מספר שינויים שנראים במבט ראשון "טכניים" אך למעשה יאפשרו לשר הממונה את השליטה על המינויים ועל פעילות הרשות בנושאים קריטיים, לרבות אלו הקשורים לטוהר מידות, מינהל תקין אך גם ניהול שוטף.
סל התיקונים הראשון קשור באופן מינוי הדירקטורים, יו''ר הדירקטוריון ומנכ"ל של חברות ממשלתיות -תפקידים נחשקים, רבי עצמה והשפעה ובעלי שכר הגבוה. המיקוד של אמסלם הוא על הוועדה לבדיקת כשירותם והתאמתם של אותם מועמדים לאותם תפקידים - ועדה המהווה המסננת המרכזית והקריטית לבלימת מינויים פוליטיים.
לפי ההצעה, מי שימנה את יו''ר אותה ועדת בדיקה יהיה השר עצמו (דרג פוליטי)- במקום היועץ המשפטי לממשלה (דרג מקצועי) - כפי שקורה היום. כמו כן, אמסלם מבקש להסיר לצמיתות את הנציג הקבוע של רשות החברות (דרג מקצועי) בוועדת הבדיקה, ובמקום להציב "איש ציבור" מתוך רשימה שגובשה על ידי נציגי הממשלה (שר האוצר ושר המשפטים). כתוצאה מכך, הוועדה תהפוך לוועדה מורכבת מאנשים פוליטיים או מי מטעמם, ולא יהיה אף חבר מהדרג המקצועי בה - על כל המשתמע מכך.
אמסלם מבקש להוסיף עוד סמכות לעצמו כדי לחזק את האחיזה בוועדה: "יושב ראש הוועדה (שכאמור מונה על ידי השר- א.פ.) יקבע את מועדי הכינוס וסדר הדיונים של הוועדה וזאת לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על ביצועו של חוק זה (אמסלם עצמו במקרה הזה – א.פ.) או מי מטעמו (של אמסלם - א.פ.)". עוד דרישה של אמסלם קשורה למי ולמה רשאים חברי ועדת הבדיקה "לבדוק" לגבי אותם מועמדים למשרות הכי נחשקות במשק. סעיף 18(ב)(5) קובע כי "לצורך ביצוע תפקידיה על פי חוק זה, רשאית הוועדה לדרוש פרטים בכתב אודות המועמד, תולדות חייו, השכלתו ועיסוקיו, וכן לדרוש כל מידע או חוות דעת מהרשות". כנראה שעבור אמסלם מדובר בסמכויות רחובות למדי והוא מבקש, ראשית כל, שאך ורק היו''ר (שהוא מינה) יהיה רשאי לדרוש פרטים – ובכך לבדוק - את המועמד לתפקיד בכיר בחברות כמו רכבת ישראל, נמלים, חברת החשמל - ולא אף חבר אחר בוועדה. כמו כן, ישנו שינוי נוסף: אפילו היו''ר עצמו לא יוכל לבקש "כל מידע" על המועמד אלא, לפי החוק החדש, "כל מידע מכל הנוגע בדבר". השר אמסלם ניהל מלחמת חורמה מול סעיף מבני ומרכזי ברפורמה בחברות הממשלתיות - "נבחרת הדירקטורים"- שהוא מאגר של מועמדים לחברות בדירקטוריון של חברות ממשלתיות נועד לאתר באופן שוויוני, פומבי ותחרותי מועמדים ראויים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות ולשים קץ לתופעה של מינויים פוליטיים באותן חברות. אמסלם דורש לבטל את נבחרת הדירקטורים.
הסט השני של השינויים מתייחס ישירות לכוחו של השר בתוך הרשות והוא מיועד להחליש את הדרג המקצועי לרבות היועמ"ש ומנהל הרשות (מינוי מקצועי) על חשבונו. אמסלם מבקש להחליף את הסעיף הקריטי לפיו "תפקידי הרשות יבוצעו בידי מנהל הרשות" בסעיף הבא: "עובדי הרשות, ובכללם מנהל הרשות, יהיו כפופים לפיקוחו של המנהל הכללי של המשרד הממונה ויפעלו לפי הוראותיו". בניגוד למנהל הרשות - שהוא כאמור מינוי מקצועי - מנכ"ל המשרד הוא מינוי פוליטי.
בנוסף אמסלם ניהל מלחמת חורמה מול מנהלת הרשות האחרונה, עו''ד מיכל רוזנבוים, שסירבה להיכנע לתכתיביו, ובסוף הצליח להביא להתפטרותה. הסעיף הזה מאפשר למעשה את ההשתלטות של השר הממונה על הרשות שהיא רשות מקצועית והיא קריטית לאיכות שירותים קריטיים שהאזרח מקבל לרבות חשמל, מים, שירותי תחבורה.
עוד סעיף קריטי שגם קשור למאמץ לקדם את ההפיכה המשטרית ככל שניתן, קובע כי "היועץ המשפטי של הרשות יהיה כפוף ליועץ המשפטי של המשרד של השר הממונה על ביצועו של חוק זה" – כלומר, ליועמ"ש של המשרד של אמסלם.
"הרשות מנוהלת כיום, הלכה למעשה, על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, ולכך אין אח ורע במגזר הממשלתי. כשם שלכל פקיד יש מנהל מעליו, כך צריך להיות בעניינה של הרשות, בייחוד כאשר מדובר בגוף שמנהל חברות ממשלתיות בעלות חשיבות רבה מאוד לכלכלה ולביטחון של מדינת ישראל", נכתב בדברי ההסבר ולפיכך "מוצע לקבוע במפורש כי רשות החברות הממשלתיות כפופה למנהל הכללי של המשרד של השר הממונה ובכלל זה לעניין הון אנושי, התקשרויות ומכרזים. כמו כן, מוצע לקבוע כי היועץ המשפטי של הרשות כפוף מבחינת מקצועית ליועץ המשפטי של המשרד הממונה".
פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחס להצעת החוק ובשיחה עם "כלכליסט" הסביר: "הצעת החוק הזו (אחרי שאמסלם הביא לפיטוריה של עו"ד מיכל רוזנבוים מתפקידה של מנהלת החברות הממשלתיות) תהפוך את החברות הממשלתיות למאגר ג'ובים ומקורבים חסרי כישורים עבור השר הממנה. במקרה דנן, כשמדובר בשר אמסלם, שר הרולקסים, שעבורו שירות לציבור הוא מילה גסה, הנזק הצפוי לכלכלה הוא אדיר. החוק הזה הוא עוד ביטוי להפיכה משטרית שנועדה לרסק את המוסדות הכלכליים, ואת כל מוקדי הכח שיכולים לאזן את הכוח המופרז של הממשלה".
אטר, המכהן כראש "פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה" מבקש להדגיש את חשיבות העצמאות והמקצועיות של אותן חברות ממשלתיות: "החברות הממשלתיות חשובות מאין כמותן לתפקוד טוב של הכלכלה. כדי שימלאו את תפקידן לטובת הציבור הן עליהן להיות עצמאיות ושבהנהלות שלהן (ולא רק בהנהלות) יהיו אנשים מקצועיים, בעלי כישורים, ידע וניסיון רלוונטי. נבחרת הדירקטורים ניסתה לקדם את המקצועיות והניסיון כדרישת סף".
