ח"כים מהקואליציה בכנס נגד חוק ההשתמטות: "צריך סנקציות על מי שלא יתגייס"
ח"כים מהקואליציה בכנס נגד חוק ההשתמטות: "צריך סנקציות על מי שלא יתגייס"
שלושה ח"כים, אלי דלל (ליכוד), יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), והשר יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) השתתפו בכנס חירום של ברית המשרתים בכנסת שיזמו הח"כים של המחנה הממלכתי, בו נמתחה ביקורת על חוק ההשתמטות המסתמן. קרויזר: "אני מאוד מקווה שהמתווה שמדובר עליו ישנה את המציאות"
שלושה חברי כנסת מהקואליציה, אלי דלל (ליכוד) ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית), וכן השר ח"כ יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) השתתפו היום בכנס החירום של ברית המשרתים בכנסת, ביוזמת המחנה הממלכתי ובהובלת בני גנץ, גדי איזנקוט וחילי טרופר.
מדובר בנוכחות חריגה של ח"כים מהקואליציה בכנס שבו נמתחה ביקורת חריפה על "חוק ההשתמטות" המסתמן. השר וסרלאוף הקשיב לנואמים בכנס אבל לא התבטא.
דלל כבר הצהיר באחרונה שלא יתמוך בחוק שיהיה "ישראבלוף" ויצביע רק בעד נוסח חוק שיגדיר עלייה ביעדי הגיוס של חרדים, הטלת סנקציות ושילובם ביחידות לוחמות. לדבריו, "אחרי ה-7 באוקטובר אי אפשר להתעלם ממה שקורה. כולם צריכים לתרום למדינה. מי שמקבל מהמדינה צריך לתרום למדינה בצורה זו או אחרת - גיוס לצבא, שירות לאומי או אזרחי. לא צריך לשנות את החוק שאומר גיוס לכולם. אפשר להשאיר את החוק ולשמור על החרדים שיתגייסו למסגרות חרדיות, גם שיהיו אנשי צבא קרביים וגם ישמרו על אורח החיים".
עוד אמר, כי "הצבא צריך לפעול בהתאם למדיניות שהוא קיבל עשרות שנים. אם הולכים לחוק אחר אני סומך על ועדת חוץ וביטחון שתוציא חוק שיתאים לצורכי הצבא. זה הדבר הכי נכון ברגע זה. צריכות להיות סנקציות גם על מי שלא יתגייס. אבל צריך גם לשמור על לומדי התורה, כדי שיוכלו להתגייס. או ליצור מכסה שאותם לומדים לא יתגייסו לצבא. כל השאר חייבים להתגייס למען המדינה כדי שיהיה שיוויון בנטל".
קרויזר אמר כי "אם עד עכשיו אפשר היה לתרץ לעצמנו תירוצים שהעומס הביטחוני מאפשר החרגה של אוכלוסיות מסויימות מהזכות לשרת את עם ישראל במערכת הצבאית וזה בסדר שיש שירות לאומי ואזרחי, אז אחרי 7 באוקטובר צה"ל צריך את הלוחמים כדי שנמשיך לקיים חברה ומדינה יהודית ודמוקרטית, כדי שאפשר יהיה ללמוד תורה ולקיים חברה שמדברת על ערכים מגוונים. לביטחון אין תחליף מאשר חיילים שנמצאים בשטח בכל הגזרות, ואני מאוד מקווה שהמתווה שמדובר עליו ישנה את המציאות. ההגדרה שבזכות הלימוד בתורה לא לשרת בצבא זה פתרון ישראלי אבל אין סתירה בין הדברים. אני מאוד מקווה שבמהלך שנרקם עכשיו לא נראה מהלך של פטור של מה שהיה הוא שיהיה אלא שכל אזרחי מדינת ישראל נכנסים בזכות הזו לשרת את עם ישראל".
יו״ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר בכנס, כי "המצב שבו מעטים כל כך תורמים הרבה כל כך, ולעומתם רבים כל כך לא משרתים כלל לא יכול להימשך. זה לא רק עניין של הטבות שנכון לתת למשרתים, זה עניין של חיים ולעיתים, גם של מוות. מה שעומד על הפרק, זה לא חוק גיוס אלא עצם קיומנו וזה מעל לכל שיקול פוליטי.
"החוק שמבקש להביא שר הביטחון הוא ישראבלוף והוא בדיוק מה שניסו למכור לנו כשהיינו בממשלה. אנחנו בפני ימים של מאבק פרלמנטרי וציבורי, כי יש חוק רע על הפרק ויש כוונה להעביר אותו במחטף לקריאה שנייה ושלישית, על בסיס חוק שעבר הרבה לפני השבעה באוקטובר. אנחנו ניאבק בכך בוועדת החוץ והביטחון ואם בקואליציה חושבים שיש להם רוב אוטומטי לחוק שפוגע בלוחמי צה"ל – הם טועים. אנחנו נדרוש להתחיל את התהליך מהקריאה הראשונה, ואנחנו נעשה הכל כדי לא לאכזב את הלוחמים בשדה הקרב – וניאבק עבורם".
ח"כ גדי איזנקוט, מיוזמי הדיון אמר כי " האירוע של השבעה באוקטובר הוא תזכורת לכולם לחובה לתקן את אותה תאונה ערכית היסטורית, בה בהסכם קואליציוני נותנים פטור למגזר ומשחררים את הפרט מהחובה הבסיסית שלו כלפי המדינה. אותו הפטור שהלך והתרחב, הביא למציאות בלתי נסבלת שהיום חלק משמעותי בחברה הישראלית לא לוקח חלק בהגנת המדינה.
"מה שנדרש פה זה תיקון בסדר גודל היסטורי, נדרשת מנהיגות. אני מקווה שבעוד שנים נראה את שנת 2024 כהתחלת תיקון. זה יקח זמן, זה מחייב מנהיגות, מחייב צעדים לא פשוטים וברור לגמרי שאם יעבור חוק גיוס בלי סנקציות אישיות ובלי שילוב של דרישת מנהיגות מההנהגה החרדית והפוליטית, לא יהיה שינוי, וזה יביא לקו שבר בחברה הישראלית בנושא שמאחד אחוזים ניכרים בחברה הישראלית, בחובה המשותפת להגן על המדינה".
ח"כ חילי טרופר, הסביר כי ״העובדה שיש מי שמשרתים ומי שפטורים הוא פצע ערכי ומדמם ומפרק אותנו מבפנים. העובדה שיש קבוצות שלמות בחברה שיש להם אין סוף לילות נטולי שינה, שחרדים מכל רכב שחונה או מטלפון שמצלצל, בזמן שקבוצות אחרות ישנות היטב, ושגרת יומם נשמרת זה מתכון לקרע פנימי".
