מיסוי רווחים לא מחולקים והקפאת מדרגות מס הכנסה: הגזירות של האוצר בתקציב 2025
מיסוי רווחים לא מחולקים והקפאת מדרגות מס הכנסה: הגזירות של האוצר בתקציב 2025
משרד האוצר החל בפרסום צעדים פיסקליים ארוכי טווח שנועדו לאפשר לממשלה להתמודד עם השלכות מלחמת 'חרבות ברזל'. הצעות החוק שפורסמו להערות הציבור, צפויות להגיע לכנסת במהלך נובמבר-דצמבר, מתוך שאיפה לאשר את החוקים בשלוש קריאות לפני תום שנת 2024
משרד האוצר החל בפרסום צעדי החקיקה שילוו את תקציב 2025. כזכור, בשנה זו, הצעדים המרכזיים המלווים את התקציב הם צעדים פיסקליים ארוכי טווח שנועדו לאפשר לממשלה להתמודד עם השלכות מלחמת 'חרבות ברזל'. ללא צעדי התאמה משמעותיים, הממשלה צפויה להידרדר לגירעונות שנתיים בשיעור גבוה וליחס חוב-תוצר שהולך ועולה. בשלב זה, האוצר פירסם תזכירי חוק ובהם צעדי מיסוי עיקריים. הצעות החוק פורסמו כעת להערות הציבור, והן צפויות להיות מאושרות כהחלטת ממשלה אחרי החגים, ולהגיע לכנסת במהלך נובמבר-דצמבר, מתוך שאיפה לאשר את החוקים בשלוש קריאות לפני תום שנת 2024.
צעד המיסוי החשוב ביותר מבחינת משרד האוצר, הוא מיסוי רווחים לא מחולקים. צעד זה מבקש להטיל מסים על רווחים שבעלי החברה בוחרים שלא למשוך בשביל לדחות את תשלום המס. ההצעה של האוצר היא ש'חברות ארנק' שמשמשות בדרך כלל נותני שירותים (רואי חשבון, עורכי דין, אדריכלים, רופאים, וכדומה) ימוסו בשיעור של כ-50% ולא בשיעור של מס חברות (23%). הדרך לזהות שחברה מסוימת היא חברת ארנק היא באמצעות שיעורי הרווחיות שלה, אם שיעורי הרווחיות שלה עולים על 25%, הרי שניתן להעריך כי מדובר בחברה שאין בה פעילות אמיתית, והיא אינה אלא ארנק לדחיית מס. בנוסף, באוצר מציעים, להטיל מס נוסף של 2% על רווחים לא מחולקים של 'חברות החזקה' (חברות החזקה הן חברות ללא פעילות עסקית משמעותית, מרבית ההכנסות שלהן פאסיביות). ההצעה כוללת גם צעדים נוספים להקטנת ה'רווחים הכלואים'.
החשיבות של ההצעה הזו היא משולשת, ראשית, באוצר מעריכים כי חקיקת הצעד תגדיל את הכנסות המדינה ב-10 מיליארד שקל, זהו סכום עצום, זה צעד המיסוי השמן ביותר בחבילת ההתאמות לתקציב 2025, הוא לבדו כרבע מסך חבילת צעדי ההתאמה הנדרשת לתקציב 25. אם צעד זה נופל, הרי שהאוצר והממשלה ייאלצו להביא קיצוצים או מיסים אחרים שיהיו כואבים יותר. שנית, לצעד זה יש חשיבות סמלית בכדי להכשיר את שאר הגזירות של האוצר בשנת 2025, שכן צעד זה יפגע באחוזון העליון של אזרחי ישראל, והוא מאפשר לממשלה להגיד כי העשירים יותר נשאו יותר בנטל, ולצמצם את הביקורת על כך שצעדי מיסוי רבים מוטלים על מעמד הביניים.
הסיבה השלישית שהצעה זו היא חשובה במיוחד, אלו נסיבות הולדתה של הצעה זו, הצעה זו נולדה בשל לחץ בלתי פוסק של פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, לצאת במבצע שיאפשר למשוך רווחים כלואים במס מופחת. כלומר, שמי שמושך את הרווחים כעת, ישלם כ-10%-15% מס במקום כ-25% מס דיבידנד. מבחינת האוצר, מדובר בהצעה בעייתית וחסרת ערך, בעייתית מכיוון שהיא פוגעת בהכנסות המדינה לטווח הארוך, שכן תופעת הרווחים הכלואים רק תגדל, וכולם ימתינו למבצע הבא. ההצעה גם חסרת ערך כי היא לא מסייעת להתמודד עם בעיית המאקרו של ישראל שזה 'צורך בהגדלת הכנסות פרמננטית', ולא 'צורך בהגדלה חד פעמית של הכנסות המדינה', מבצע כזה צפוי להגדיל את ההכנסות באופן חד פעמי.
לכלכליסט נודע, כי שר האוצר סמוטריץ' נחוש מאוד להעביר את הצעד הזה, אך צריך לזכור כי מדובר בחקיקת מס מורכבת למדי, וכי הנפגעים הישירים מהצעה זו הם עורכי דין, רואי חשבון, ויועצי מס שמכירים היטב את מסדרונות הכנסת ואת יושב ראש ועדת הכספים משה גפני, וכמובן שיש להם ידע מקצועי לא מבוטל. כך שקיים סיכוי לא מבוטל כי החקיקה תיפול 'מטעמי לוחות זמנים', בכדי שזה לא יקרה, יהיה צורך בנחישות יוצאת דופן של האוצר, ובהירתמות מלאה של גפני. שכן צריך לזכור כי לוחות הזמנים בשנה זו קצרים משנה רגילה, זאת בשל ההתעכבות של סמוטריץ' עם קידום תקציב 2025.
הצעד השני בהיקפו, שפורסם להערות ציבור, הוא הקפאה של מדרגות מס הכנסה למשך שלוש שנים, כלומר, המעבר למדרגת מס גבוהה יותר בשנת 2025-2027 יישאר כפי שהוא היום, לשם הדוגמה: מי שיתחיל להרוויח מעל 16,150 יחל לשלם מס בשיעור של 31%. לולי ההקפאה, הרי שסכום זה היה מעודכן בתחילת כל שנה בשיעור האינפלציה השנתי. גם נקודות הזיכוי הניתנות להורים, לחיילים משוחררים, וכו', יישארו בערך קבוע במהלך שלשות השנים. שתי הקפאות אלו לבד יביאו כ-2.6 מיליארד ב-25, וכ-7.3 מיליארד מ-28 ואילך. מלבד שתי הקפאות גדולות אלו, תהיה הקפאה של מענקי העבודה, של פטור המס על הכנסות מהשכרת דירת מגורים, של מדרגות מס רכישה על דירות, ושל פטור מס שבח על מכירת דירה יחידה. כלל ההקפאות יגדילו בשנת 2025 את הכנסות המדינה בכ-2.9 מיליארד שקל, ומשנת 2028 ואילך בכ-8.5 מיליארד שקל. כאמור, מדובר בצעד השני בהיקפו לשנת 2025, אך בצעד הגדול ביותר בהיקפו לטווח הארוך.
צעד נוסף שפורסם, הוא העמקה והרחבה של מס יסף, מס יסף הוא מס שמוטל על בעלי הכנסות גבוהות במיוחד. זהו מס של 3% שמוטל על הכנסות שהן מעל ל-721 אלף שקל בשנה. הצעת האוצר היא כי במקרה ויש למישהו הכנסות הוניות שעולות על סכום זה, הרי שהוא ישלם מס של 2% נוספים, מעבר ל-3% שהוא משלם כיום. לשם הדוגמה: אדם שמרויח מיליון שקל בשנה מדיבדינדים. ישלם משנת 2025 מס של 5% על 280 אלף שקל שמעל לתקרה של מס יסף, במקום 3%. בנוסף, מוצע להכניס גם 'הכנסות משבח דירה' (במקרה והשבח חייב במס, ש"ט) לתוך חישוב ההכנסות בכדי לשלם מס יסף. מהלכים אלו יחד, אמורים להביא כ-1.4 מיליארד ב-2025. וכשני מיליארד בטווח הארוך.
הצעד הקטן ביותר בהיקפו בחבילת המסים שפורסמה עד כה, הוא ביטול הגדלת הפטור על משיכה של קצבה פנסיונית. נזכיר, כי סף המס למשיכה פנסיונית היה אמור לעלות לכ-10,350 לגבר, ול-11,555 לאשה (בשקלול נקודות הזיכוי שלהם) בשנת 2025. אך הממשלה מבטלת את העלאת הפטור הזה, ומשאירה את סף המס במשיכה פנסיונית על כ-9,500 שקל. צעד זה אמור להוסיף לקופת המדינה הכנסות בהיקף של כ-400 מיליון שקל מדי שנה.
