רשות ני"ע לא תקנוס חברות ממשלתיות שלא מינו דח"צים
רשות ני"ע לא תקנוס חברות ממשלתיות שלא מינו דח"צים
הרשות ביקשה לקנוס את עמידר, רכבת ישראל ונמלי ישראל בכמיליון שקל על אי עמידה בדרישות מספר הדירקטורים החיצוניים, אך נסוגה מכך. מנגד, הקנס שהוטל על חברת החשמל ונתג"ז על התנהלות ללא יו"ר למעלה מ־60 יום, נותר בעינו
רשות ניירות ערך הודיעה השבוע כי היא חוזרת בה מהדרישה לקנוס את עמידר, רכבת ישראל וחברת נמלי ישראל בסכומים שבין מיליון למיליון וחצי שקל. החברות הממשלתיות היו אמורות להיקנס על כך שלא מונו להם דירקטורים חיצוניים (דח"צים), דבר שנמצא בכלל באחריות השרים. הרשות לא ביטלה את הקנס לחברת חשמל ונתג"ז על אי מינוי יו"ר דירקטוריון, ונתג"ז אף שילמה כבר את הקנס.
בחצי השנה שעברה מאז שנעשתה הפנייה לחברות, כל אחת מהן פעלה באופן עצמאי, במקביל לשיח של רשות החברות מול רשות ניירות ערך. כתוצאה מכך, גם התוצאות של כל אחד מההליכים העצמאיים נשאו פירות שונים. בחודש שעבר מימשה הרשות לניירות ערך את איומיה ושלחה לחברת החשמל ולנתג"ז דרישת תשלום בגובה של כ־900 אלף שקל לכל אחת מהחברות. הסיבה לדרישה היא ששתי החברות הפרו את חוק החברות מפני שלא כיהן בהן יו"ר דירקטוריון למעלה מ־60 יום. כל אחת מהחברות הגיבה שונה לדרישה מצד רשות ניירות ערך: חברת החשמל עוד לא החליטה כיצד לפעול והיא "שוקלת את צעדיה", ואילו בנתג"ז החליטו "להרים ידיים" ולשלם את הקנס, למרות, שבניגוד לחברת חשמל, בחברה יש כבר יו"ר דירקטוריון מכהנת – איה אבידור.
שלוש החברות הממשלתיות האחרות, רכבת ישראל, חנ"י ועמידר היו אמורות להיקנס במקור על כך שלא מונו אצלן דירקטורים חיצוניים. כל אחת מהחברות הללו ערערה על הכוונה לקנוס אותה, וכעת הודיעו להן כי הקנס יבוטל. במכתב שנשלח שלשום לאחת מהחברות נכתב כי "סגל הרשות החליט שלא להביא לדיון בפני ועדת עיצום כספי את עניינה של החברה". עם זאת, באותו מכתב צויין גם כי "עמדת הרשות הינה, כי הוראות חוק החברות, בדבר מינויו של הדירקטור החיצוני חלות על החברה, ולהתרות בחברה, כי במידה שלא תמלא אחר הוראות אלו בעתיד, יישקלו הדברים לחובתה במסגרת השיקולים לפתיחה בהליך של הטלת עיצום".
ברשות ניירות ערך טוענים כי הם פעלו אחרת מול החברות השונות גם מכיוון שאין דין אי־מינוי יו"ר דירקטוריון כאי־מינוי דח"צ, גם מבחינת החוק וגם מבחינת האחריות של החברה לעניין, וגם מפני שחלק מהחברות הציגו בפניהם כי הם אכן פעלו באופן אקטיבי אל מול הדרג הפוליטי בבקשה שימנו אצלם דירקטורים. כמו כן, ברשות לניירות ערך טוענים כי הדירקטורים בחברות יכלו למנות את אחד החברים ליו"ר ולחכות לאישור או פסילה של השר הממונה.
מנגד, בחברות הממשלתיות עצמן וברשות החברות סבורים כי התנהלות הרשות לניירות ערך תמוהה, וזאת מפני שכל העיסוק במינוי דירקטורים נעשה על ידי הדרג הפוליטי שאין להם השפעה ישירה על החלטותיו. לא רק זה, אלא שלקנוס חברה ממשלתית על התנהלות הדרג הפוליטי לא מענישה את הגורם שצריך באמת להיענש על הזלזול בממשל התאגידי – הדרג הפוליטי.
מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים שלחה לפני כשבועיים שני מכתבים ליו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה, בו התייחסה לקנס. בין השאר כתבה כי "לצד החשיבות בקידום ממשל תאגידי תקין, יש לשים לב לשונות של החברות הממשלתיות שכן השלמת מינוי יו"ר דירקטוריונים אינו בשליטתן".
מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה: "כחלק תהליך אכיפה באמצעות הטלת קנסות ועיצומים, בחנו את התייחסות התאגידים המדווחים בנושא הטלת עיצום בגין אי מינוי יו״ר דירקטוריון ואי מינוי דירקטור חיצוני. בהמשך לבדיקות הוחלט על הטלת עיצומים כספיים על החברות שלא מינוי יושבי ראש דירקטוריון לתקופה ארוכה ולא להטיל עיצומים כספיים על החברות שלא מינו דירקטורים חיצוניים.
"בהליך מינוי יו״ר דירקטוריון, להבדיל ממינוי דירקטורים חיצוניים, יש לחברה חלק משמעותי בתהליך, שכן חוק החברות הממשלתיות קובע כי דירקטוריון חברה ימנה יו״ר מבין חבריו, ורק לאחר מכן המינוי יקבל אישור של השר בהתייעצות עם ועדת המינויים".
