בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%; הנגיד: "חשוב להתקדם, אבל בזהירות"
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%; הנגיד: "חשוב להתקדם, אבל בזהירות"
לאחר שהוריד בחודש הקודם את הריבית ב-0.25%, כעת החליט הבנק לעצור את התהליך. עם זאת, הנגיד הדגיש כי התהליך יימשך כל עוד האינפלציה תמשיך לרדת. על הורדת דירוג האשראי של ישראל: "מדיניות פיסקלית אחראית - נכס אסטרטגי". על תקציב 2024: "מאתגר במיוחד"
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%, זאת בעיקר בשל אי הוודאות הביטחונית. החלטה זו מגיעה אחרי שבחודש הקודם החל הבנק בתהליך הורדת הריבית שהגיעה בשיאה לרמה של 4.75%.
אנו מתנצלים על טעות שנפלה בדיווח הראשוני, שתוקנה לאלתר.
ההחלטה של הבנק שלא להוריד את הריבית אינה מפתיעה, והיא תואמת את התחזית של מחצית מהאנליסטים, זאת לאור אי הוודאות לגבי המשך הלחימה. זאת, על אף שנתוני האינפלציה בישראל מעודדים באופן עקבי: בחודש ינואר קצב עליית המחירים השנתי עמד על 2.6%, ושלושת החודשים האחרונים שיקפו קצב עליית מחירים של 1.7%. עם זאת, הציפיות לאינפלציה לשנה עומדות על כ-3.1%.
בהודעת הריבית כתבה הוועדה המוניטרית כי "מידת אי הוודאות לגבי היקף ומשך הלחימה הצפויים והשפעותיה גדולה מאוד. למלחמה יש השלכות כלכליות משמעותיות, ופרמיית הסיכון של המשק עדיין שוהה ברמה גבוהה". הבנק ניסה לנמק את החלטתו על השארת הריבית ללא שינוי למרות הירידה באינפלציה גם דרך איזכור ששער החליפין ירד, זאת על אף שהירידה היתה מתונה למדי. עוד נכתב כי "על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית".
בנק ישראל החליט לשנות את המדיניות שלו ולקיים מסיבת עיתונאים אחרי כל החלטת ריבית, ולא להסתפק במסיבת עיתונאים פעם בשתי החלטות. לדברי נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, ההחלטה להותיר את הריבית על כנה נובעת מסימני התאוששות במשק כגון בשוק העבודה ובפעילות בכרטיסי האשראי, אי הוודאות לגבי המשך המלחמה, התמתנות הפעילות בשוק הדיור נוכח המלחמה וכן המדיניות הפיסקלית המרחיבה, שמאיימת על התמתנות האינפלציה. "הציפיות לאינפלציה עלו מעט ומצויות בטווח הגבול העליון של היעד", הוסיף. "עדיין שוררת אי ודאות בנוגע להשפעות המלחמה על האינפלציה".
תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל היא כי במהלך 2024 יהיו בין שלוש לארבע הורדות ריבית. כלומר, הבנק צפוי לקבל החלטה על הורדת הריבית בערך במחצית מכלל ההחלטות השנתיות שלו (יש 8 החלטות ריבית ב-2024). כך שמבחינת הוועדה המוניטרית, ההחלטה הנוכחית היא בבחינת "לדחות את הורדת הריבית", ולא "לוותר על הורדת הריבית".
הנגיד הדגיש כי בכוונת הבנק להמשיך במתווה הורדת הריבית: "חשוב להתקדם, אבל חשוב לא פחות להתקדם בזהירות. אנחנו בעולם של אי ודאות עצומה, בעיקר סביב המלחמה. דיברנו גם על ההשפעה של ההרחבות הפיסקליות. התוואי שאיתו אנחנו מתקדמים הוא עקבי עם מה שאמרנו בינואר. אנחנו עדיין מהמדינות שהתחלנו עם מחזור הורדת הריבית, וחלק מהסיכונים הם סיכונים לבלימה של הירידה באינפלציה. ככל שנראה שהאינפלציה תתקדם ברמה הזו, נמשיך בהורדות הריבית".
על הורדת דירוג האשראי של ישראל ע"י מוד'יס אמר הנגיד: "ההחלטה נקבעה, כפי שהסבירה סוכנות הדירוג, בעיקר עקב חוסר הוודאות לגבי מועד ואופן סיום מלחמת 'חרבות ברזל', השפעת המלחמה על פניוּת הממשלה והכנסת לעסוק בסוגיות ליבה כלכליות וחברתיות, והשינוי במצב הפיסקלי. הסיבה לאופק הדירוג השלילי היא אי-הוודאות בנוגע להתרחבות המלחמה לזירה הצפונית. אזכיר כי מדינת ישראל חוותה בעבר משברים גאו-פוליטיים בתקופות בהן יחסי חוב-תוצר היו גבוהים בהרבה ומעולם לא היה פיגור כלשהו בהחזרי החוב של הממשלה. נראה כי הסיכונים המתוארים כבר גולמו בשוק על ידי המשקיעים עוד קודם, ובשווקים הפיננסיים ובשוק המט"ח לא ניכרת עד כה השפעה משמעותית נוספת להורדת דירוג האשראי".
יחד עם זאת הדגיש הנגיד כי "כדי לחזק את אמון השווקים וחברות הדירוג בכלכלה הישראלית חשוב שהממשלה והכנסת יפעלו לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוח. אלו תואמות במידה רבה את ההמלצות שהועלו בעבר על ידי בנק ישראל וגופים נוספים. אלו יחייבו שינויים מבניים נדרשים במשרדי הממשלה ובתעדופים לטובת מנועי צמיחה".
"זה המקום להזכיר שוב כי מדיניות פיסקלית אחראית, שהביאה את המשק ליחס חוב-תוצר של כ-60% בתחילת המלחמה, היא נכס אסטרטגי במונחים כלכליים", הוסיף הנגיד. "יחס זה עומד לצידנו כעת כאשר למשק ישנן הוצאות משמעותיות כתוצאה מהמלחמה, בהוצאות הביטחון ובשמירה על 'שגרת המלחמה' של העורף באמצעות תמיכה וסיוע לעסקים ולמשקי הבית שנפגעו. חשוב להמשיך לנהל מדיניות פיסקלית אחראית, ולשדר זאת לשווקים, שעוקבים היום יותר מתמיד אחר הפעילות בישראל".
על תקציב המדינה המעודכן ל-2024 אמר ירון כי מדובר בתקציב "מאתגר במיוחד". לדבריו "ההשלכות הכלכליות של המלחמה רחבות ומשמעותיות. לצד הפגיעה בתוצר, המלחמה מחייבת עלייה גדולה מאוד בהוצאות התקציביות. עלייה זו נובעת הן מהוצאות הנובעות באופן ישיר מהמאמץ המלחמתי והן מהוצאות אזרחיות. בנוסף לגידול בהוצאות המלחמה, ועל רקע הצורך בהתעצמות מערכת הביטחון ובהיערכות מוגברת שלה אל מול האיומים השונים, צפוי גם גידול מתמיד ומשמעותי בתקציב הביטחון בטווח הנראה לעין. יש לכך משמעות כלכלית רבה.
"התקציב הנוכחי הוא נקודת התייחסות חשובה בחיזוק האמון של השווקים הבינלאומיים במשק הישראלי ושימור האיתנות שלו. לפיכך חשוב כי מסגרת התקציב שהגישה הממשלה, הכוללת התאמות פיסקליות משמעותיות כנגד הגידול המתמיד בהוצאות הבטחון, תישמר גם בתום תהליך החקיקה בכנסת".
הנגיד חזר על המסר כי יש להקים ועדה לבחינת הגידול בתקציב הביטחון, ודחק לסיים את תהליך המינוי לחברי הוועדה. לדבריו, "הוועדה תוכל לדון באופן מושכל על גובה והרכב תקציב הביטחון, ואני מקווה שמינוי הוועדה יושלם בהקדם".
על מיסוי הבנקים ועל הפשרה שנחשפה בכלכליסט לפיה על הבנקים יוטל היטל חד-פעמי אמר הנגיד: "מיסוי סקטוריאלי הוא לא מיסוי אלגנטי, אבל יחד עם זה הכי חשוב זה לשמור על מסגרת התקציב. אם כבר הולכים למס סקטוריאלי, אתה רוצה שהוא ייראה כמה שפחות סקטוריאלי. אם זה היטל אז זה באמת פותר את החשש שזה יהיה מס תמידי, ולכן זה פתרון מועדף".
סיכונים להאצה באינפלציה
מבחינת הבנק המרכזי, על אף שהאינפלציה נראית בשליטה, הרי שהתקציב שמונח כעת בכנסת עדיין לא אושר באופן סופי, ולמרות שבאופן בסיסי התקציב כולל צעדים מרסנים, הוא רחוק מלהיות מושלם, גם מבחינה פיסקלית. בנוסף, קיים עדיין סיכון משמעותי למלחמה בצפון שעלולה להצית אינפלציה, ובארה"ב טרם התחילו עם הורדת הריבית, ולא כדאי ליצור פער בין הריבית הישראלית לזו האמריקאית - פער שעשוי להחליש את השקל ולתרום לאינפלציה. ואכן, בתוך הודעתה ציינה הוועדה המוניטרית ארבעה סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה: "המלחמה, המגבלות על הפעילות בענף הבנייה, פיחות בשקל והתפתחויות פיסקליות".
מנגד, בבנק סבורים כי לא יהיה נזק משמעותי לשוק מעיכוב בהורדת הריבית, זאת בשל העובדה כי שוק העבודה הדוק וישנה ירידה עקבית במספר המובטלים לצד התאוששות בצריכה הפרטית (פעילות כרטיסי האשראי). התאוששות זו מאפשרת לבנק לקבל את ההחלטה על אי הורדת הריבית מבלי לחשוש לפגיעה משמעותית בפעילות הכלכלית. עם זאת, ההחלטה של הבנק להתעכב את הריבית אינה החלטה פשוטה מבחינה ציבורית, בייחוד כשיש שיקולים כלכליים טובים להוריד את הריבית, והחלטה זו משקפת עמדה עצמאית של הבנק המרכזי הישראלי.
