15 הערים עם שיעור אבטלה הגבוה ביותר — בפריפריה
15 הערים עם שיעור אבטלה הגבוה ביותר — בפריפריה
שוק העבודה בדצמבר: שיעור המתגוררים ביישובים ששייכים לאשכולות כלכליים־חברתיים 3-1 בין מבקשי העבודה הגיע ל־37%, ושיעור הערבים בהם עלה ל־28%. בבחינה לפי מקצועות, הנפגעים הכי גדולים הם עובדי מוקדי המידע וענף הבנייה
אם 2023 התאפיינה בהיחלשות החזקים בשוק העבודה, הרי גל האבטלה של המלחמה השיב את המצב הרגיל של משברי תעסוקה: החלשים נפגעים יותר. דו"ח דופק שוק העבודה של שירות התעסוקה לחודש דצמבר מגלה ששיעור המתגוררים ביישובים מאשכולות כלכליים־חברתיים נמוכים (3-1) בין דורשי העבודה עלה בדצמבר בנקודת אחוז ל־37%. מה שמדאיג עוד יותר, חלקם של הערבים עלה בנקודת אחוז ל־28%. המשבר ההולך וגובר בתעסוקת החברה הערבית מסתמן כבעיה לאומית, שעלולה לבטל חלק משמעותי מהישגי תוכניות השילוב של החברה הזאת בעבודה.
עוד דוגמה לפגיעה בחלשים היא שמשלוחי היד שבהם נוספו דורשי עבודה רבים הם מקצועות ענפי הבנייה, המסחר והמזון, בעוד במשלוחי יד כמו רפואה או מפתחי תוכנה לא היתה כמעט עלייה באבטלה.
משלוח היד שבו נרשמה העלייה הגדולה ביותר במספר דורשי העבודה בין אוקטובר לדצמבר הוא עובדי מוקדי השירות: 73%. בקרב עובדים לא מקצועיים בענף הבנייה היתה עלייה של 66%, מתקיני ציוד חשמלי — 56%, אדריכלים ומתכננים — 54%. כמו כן, נמשכת הפגיעה בעובדי המסחר, התיירות, הפנאי והמזון. מספר דורשי העבודה שהם מוכרים בחנויות גדל ב־49%, מלצרים וברמנים — 44%. לעומת זאת, בתחומי ההייטק הבריאות והחינוך יש יציבות. מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תוכנה גדל רק ב־5%, רופאים ב־4% ומורים ב־11%.
כל 15 הערים שבהן שיעור האבטלה הוא הגבוה ביותר הן ערים מהפריפריה. 4 מ־5 הראשונות הן רשויות ערביות או מעורבות. ראשונה היא רהט הבדואית עם 11.8% ואחריה אום אל־פחם עם 11.4%. מן העבר השני, שיעורי אבטלה נמוכים במיוחד של 4% נרשמו בערי השרון: רעננה, כפר סבא ורמת השרון.
מהדו"ח עולה שבדצמבר ירד מספר דורשי העבודה ב־34 אלף, שהם 10.2% בהשוואה למספרם בחודש נובמבר מ־332 אלף ל־298 אלף (268 אלף בנתון מנוכה עונתיות). בשירות התעסוקה רואים בכך נתון חיובי, המעיד על כניסה ל"שגרת חירום". בפועל, אם תהיה התייצבות בלשכות העבודה של כרבע מיליון עד 300 אלף דורשי עבודה, זה יהיה מצב בעייתי מאוד מבחינת המשק, שעלול ליצור כיסוי אבטלה קשים בחברה הערבית ובקווי הגבול. מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור אמר ש"עוד מוקדם לדעת כיצד יתפתחו פני הדברים בחודשים הבאים, בהינתן שהמלחמה צפויה להתארך".
אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם אתמול דו"ח שסיכם את השפעת המלחמה בחודש נובמבר. נתון מדאיג בדו"ח זה הוא הפגיעה הקשה בעסקים קטנים. 20% מבעלי העסקים שאינם מעסיקים עובדים או מעסיקים עד שני עובדים נעדרו מעבודתם בנובמבר (17% מתוכם מסיבות כלכליות, למשל חוסר כדאיות). נעדרו גם 17% מהעצמאים שמעסיקים שלושה שכירים ויותר. זאת, לעומת שיעור של 8% בקרב השכירים.
מספר המובטלים החדשים מתחילת המלחמה הגיע השבוע ל־207 אלף, לפי נתוני ביטוח לאומי. מתוכם 142 אלף שהם 69% הוצאו לחל"ת ו־64 אלף פוטרו או איבדו את את עבודתם בנסיבות אחרות. כיוון שאין כוונה להאריך בינואר את ההקלות ליוצאים לחל"ת, סביר שהם יתמעטו בימים הקרובים.
