ניתוחלא זמני ולא נסיבתי: הממשלה בדרך לגירעון קבוע
ניתוח
לא זמני ולא נסיבתי: הממשלה בדרך לגירעון קבוע
התחזית המבהילה של קרן המטבע הבינלאומית לגירעון של 9% מהתמ"ג היא עדות נוספת לכך שהתקציב ל־2024 לא מחובר למציאות. אם הממשלה תסרב לאשר בשבוע הקרוב חבילת גזרות משמעותית לתקציב 2025, היא עלולה להוביל למשבר פיסקאלי שלא נראה כאן מעולם
גם קרן המטבע הבינלאומית (IMF) הנפיקה תחזית מבהילה לגירעון של ממשלת ישראל ל־2024: 9% מהתמ"ג – הגירעון החזוי הגבוה ביותר במערב לשנה זו. התחזית הקודמת באפריל עמדה על 8.2% תמ"ג, כלומר 16 מיליארד שקל פחות. תקרת הגירעון שנקבעה בתקציב 2024 עומדת על 6.6% תמ"ג, ורבים התריעו, גם כותב שורות אלו, כי המספר הזה משקף יותר משאלת לב מאשר חיבור למציאות. גם ההתערבות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על בקבוק ויסקי שהממשלה תעמוד בתקרה זו לא ממש צפויה לעזור.
וזה לא רק שהמוסדות הכלכליים "הזרים" לא קונים את התקרה של 6.6% תוצר, גם בנק ישראל הבהיר בתחילת החודש שהוא מצטרף להערכה שהממשלה לא תצליח לעמוד ביעד, והוא עדכן את הגירעון ל־7.2% תמ"ג. לפני כמה שבועות הוא עוד העריך שהממשלה תשיג את היעד על רקע הצפי שברבעון האחרון השנה תירשם ירידה בהוצאות ועלייה בהכנסות – דבר שאכן יקרה, אבל לא מספיק חזק ומהר.
המשמעות הישירה של עלייה בגירעון היא הצורך לפתוח את תקציב 2024 – בפעם הרביעית (הוא כבר נפתח שלוש פעמים), והמשמעות העמוקה יותר היא פגיעה נוספת באמינות התקציבית של הממשלה. וזה לא רק בגלל הגירעון הכולל: גם תחזית הגירעון הראשוני (ההפרש בין הוצאות להכנסות הממשלה ללא הוצאות על תשלום ריבית על החוב), גם תחזית הגירעון מנוכה מחזור (המכונה גם גירעון מבני ומנכה את ההוצאות וההכנסות החד־פעמיות והמחזוריות) וגם תחזיות החוב של IMF מרכיבות תמונה פיסקאלית מטרידה ביותר של מצב פיננסי מהגרועים שנראו כאן אי פעם.
לפי IMF, החוב הממשלתי של ישראל יזנק השנה מ־61.4% ל־68% תוצר, כלומר תוספת של 6.6% תוצר, שהם 130 מיליארד שקל בשנה אחת בלבד. בהינתן ריבית ממוצעת על אג"ח ממשלתיות של 5% כפי שהיה בשבועות האחרונים, רק תוספת הריבית נאמדת ב־6.5 מיליארד שקל.
כמו כן, לפי IMF, הגירעון המבני של ישראל ב־2024 יעמוד על 9.1% תמ"ג – גבוה מהגירעון הרגיל. המשמעות היא חוסר איזון קיצוני בין הכנסות להוצאות (כולל תשלומי ריבית) אינו זמני או נסיבתי, אלא פרמננטי. לפיכך נדרשים פתרונות (גזירות בדמות העלאות מסים וקיצוצים בהוצאה) בעלי אופי ארוך טווח, דבר שהממשלה הנוכחית נמנעת ממנו עד כה.
אי אמון רב־שנתי
בנוגע ל־2025 ישנן חדשות בעיקר רעות. ב־IMF שמרו על תחזית גירעון מאפריל העומדת על 5.4% תמ"ג, אך בדומה לסוכנויות הדירוג, גם בקרן לא מאמינים שסמוטריץ' יצליח לעמוד ביעד הגירעון השאפתני שקבע לעצמו, 4% תמ"ג. תחזית הקרן היא לגירעון הגבוה בכ־27 מיליארד שקל מהיעד שקבע שר האוצר. לפי התחזיות המעודכנות של IMF, החוב יעלה שוב ב־2025 לרמה של 69.3%, המשקפים עלייה של עוד כ־25 מיליארד שקל (לעומת 68% תמ"ג כאמור).
מהשוואה פשוטה בין תחזית אוקטובר לתחזית אפריל עולה כי כלכלני הקרן חוזים תוספת חוב פרמננטית של 1.5 נקודות תוצר בשנים 2029-2025. כלומר הם לא רואים התכנסות של החוב עם סיום המלחמה (בהנחה כי המלחמה אכן תיגמר מתישהו בשנה הבאה). ההסבר לכך טמון בחלקו בהגדלת משקל תשלום הריבית. אם בשנים 2020-2015 (עד הקורונה) תשלומי החוב היוו כ־1.9% תמ"ג, בשנים 2029-2024 התחזית היא עלייה של 1% תמ"ג ל־2.9% תמ"ג. כלומר חוסר האמון הוא רב־שנתי.
אם הממשלה תמשיך בגישת ה"יהיה בסדר" ו"מה שהיה הוא שיהיה", וחבריה יסתפקו באישור כספים קואליציונים ופוליטיים – סביר להניח שבניגוד למה שהתרחש ב־2023 וב־2024, הפעם נגיע לקטסטרופה
לכן ישיבת הממשלה שאמורה לאשר את תקציב 2025 ביום חמישי הקרוב היא קריטית ברמה היסטורית. בהוראת שר האוצר, פקידי אגף התקציבים חיברו חבילת גזירות בהיקף כולל של 40 מיליארד שקל, שהם 2% תוצר. זו חבילה שאף שהיא רחוקה מאוד מלהיות אידיאלית מבחינת התוכן, היא עדיין עומדת בדרישות מבחינת ההיקף (כלומר ה"כמה" לקצץ מספיק, אבל ה"איפה" ממש לא משביע רצון).
כפי שדווח בשבועות האחרונים הגזרות רבות, מגוונות ובעיקר קשות, לרבות פגיעות בקצבאות (נכים, ניצולי שואה וכדומה), וכן תחול פגיעה בשכר ובהטבות במגזר הציבורי. כשהחלו להישמע קולות התנגדות מכל קצוות הקשת, לרבות חרדים וההסתדרות, פקידי האוצר חששו שסמוטריץ' ישים ברקס לגזרות.
אבל לא רק שאלו מעולם לא הגיעו, אלא שסמוטריץ' רק עודד וקידם את הגזרות, להפתעת הפקידים, גם כאשר ההתנגדות הפכה לקולנית ממש וכללה איומים. נכון להיום, החרדים (שעסוקים בחוק ההשתמטות בעיקר) וההסתדרות מתנגדים לגזרות, וכלל לא ברור מה עמדת ראש הממשלה באירוע מאקרו־כלכלי חיוני, וגם לא עמדת נציגי הליכוד ושאר מפלגות הקואליציה.
שקט מלחיץ
ובכל זאת הרכבת נוסעת, וב־31 בחודש היא צפויה להגיע לתחנה הראשונה: אישור הממשלה של חבילה פיסקלית (גזירות) בהיקף חסר תקדים היסטורית. בשנים כתיקונן הימים ערב אישור תקציב בממשלה סוערים ביותר. לכן "השקט" ששורר בימים אלו בזירה הפוליטית סביב התקציב הוא מלחיץ למדי.
ייתכן כי מדובר בשקט מדומה בגלל החגים, ויש כבר דיבורים על רצון לדחות את התאריך של אותה ישיבה. אך נכון להיום, לא ברור אם סמוטריץ' הוא "פולישוק" או "סנטור פרנסיס אנדרווד" (מ"בית הקלפים"): האם הוא הולך להתרסקות קולוסאלית ביום חמישי, כלומר לאי אישור תקציב, או שהוא יצליח לאשר את רוב הגזרות ויעניק עוד קצת חמצן לממשלה הכושלת כלכלית (עד אישור התקציב בכנסת, שם האתגר כפול ומכופל).
מצב שבו חבילה של 40 מיליארד שקל עוברת חלק נראה דמיוני. הרי עד כה הממשלה, לרבות שר האוצר וראש הממשלה, סירבו בתוקף לעשות מהלכים קטנים בהרבה, ומאז הפופולריות שלה לא מתאוששת. הייתכן שיש תרחיש שסמוטריץ' מגיע לאותה ישיבה ולא מצליח לאשר גזרות בסיסיות או שמאשרים בה גזרות סרק, כפי שנעשה עד כה? התשובה על כך חיובית באופן חד־משמעי.
בשבועיים האחרונים סמוטריץ' היה עסוק כל כולו במטרה האמיתית שבגללה הגיע לפוליטיקה: כיבוש עזה והקמת מפעל התיישבות מחודש ברצועה. ניסינו לגלות כמה מיליארדים זה יוסיף לתקציב, אך אין באמת שום גורם כלכלי ישראלי רציני ומקצועי שביצע תחשיב ליוזמה המשיחית של מי שמכונה שר האוצר של ישראל. כל סכום זוכה. התוצאה של תרחיש אימים כזה עלולה להיות הצתת משבר פיסקלי-פיננסי מהסוג שלא נראה כאן זה עשורים רבים.
אין סיכוי שאירוע כזה יעבור חלק בגרון של השווקים והמשקיעים. ישראל במלחמה רב־זירתית יותר משנה ואין צפי לסיומה; התחזיות הקודרות; הריבית בשיא; פרמיית הסיכון בשמיים וסוכנויות הדירוג עם שש עיניים על מה שיקרה בישיבה הזו. אם היא תמשיך בגישת ה"יהיה בסדר" ו"מה שהיה הוא שיהיה", וחבריה יסתפקו באישור כספים קואליציונים ופוליטיים – סביר להניח שבניגוד למה שהתרחש ב־2023 וב־2024, הפעם נגיע לקטסטרופה. הסבלנות פגה.
השאלה הגדולה היא האם סמוטריץ' יצליח להביא חבילה חלקית (וזה התרחיש הסביר יותר), נניח של 20 מיליארד שקל. אז הגירעון לא יהיה 4% תוצר, אבל גם לא יהיה 6% תוצר – יהיה 5% תמ"ג. משהו סביר באמצע.
במצב הפיסקלי הנוכחי ובעיצומה של מלחמה נצחית, לכל "פיפס" יש חשיבות, ואף אחד לא יודע באיזה עשירית האחוז האש תוצת. מה שברור הוא שמדובר במשחק באש ומי שעלולים להישרף הם הנכסים, הפנסיות והחסכונות של כולנו.
