דעהסל הבריאות חדש, אבל הבעיות הן ישנות
דעה
סל הבריאות חדש, אבל הבעיות הן ישנות
חשוב שכמה שיותר תרופות וטכנולוגיות רפואיות ייכנסו לסל, אך השמיכה לעולם תהיה קצרה מדי; לפיכך נדרש שכל אזרח ירכוש לעצמו ולמשפחתו ביטוח פרטי למימון תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות, ומימונו ייעשה על ידי המעסיק בתמיכה של המדינה שתכיר בהוצאה לצורכי מס
סל התרופות החדש של מדינת ישראל אושר בימים אלו. גם השנה כמו בשנים קודמות עמדה בפני חברי ועדת הסל דרישה להכנסת מאות תרופות וטכנולוגיות חדשות בעלות של למעלה מ-2.5 מיליארד שקל, ובפועל הוכנסו 122 תרופות בעלות של 650 מיליון שקל בלבד.
כאן עלינו להבין אמת בסיסית: סל הבריאות, והבריאות הממלכתית בכללה, אינן נותנות פתרון מלא לשירותי רפואה מושלמים כפי שכל אזרח היה רוצה בהם. חשוב ונחוץ שכמה שיותר טכנולוגיות רפואיות ותרופות ייכנסו לסל, ותפקידו של משרד הבריאות ביחד עם משרד האוצר ונבחרי הציבור הוא לעשות ככל שביכולתם כדי להגדיל את תקציב הסל ולהרחיב אותו. זאת באופן שכלל אזרחי ישראל יוכלו לעשות שימוש זמין במגוון הרחב ביותר והגדול ביותר של תרופות וטכנולוגיות רפואיות.
אבל במציאות הקיימת, תמיד השמיכה תהיה קצרה מדי. המימון של המדינה לעולם לא ישיג את קצב התפתחות הטכנולוגיה. תקציב הבריאות מוגבל, משאבי המדינה אינם אינסופיים ותמיד יישארו תרופות וטכנולוגיות מחוץ לסל. גם אם נגדיל את סל הבריאות עוד ועוד ועוד, המציאות הזאת תישאר כפי שהיא.
בנוסף למגבלות התקציב יש גם מגבלת הזמינות. עובר זמן, לעיתים זמן רב, מהרגע שתרופה או טכנולוגיה רפואית זמינה לשימוש ועד שהיא עוברת את הליך הרישום המורכב והמייגע בישראל או באשר מדינות העולם.
ואז כאשר מסתיים הליך הרישום שוב עובר פרק זמן נוסף עד שהתרופה או הטכנולוגיה מוכנות לסל הבריאות.
הפתרון לטיפול בתרופות ולשימוש בטכנולוגיות שלא נכללו בסל הבריאות, אם בגלל חוסר תקציב או אם בגלל שלא הגיעו לבשלות הנדרשת להכללה בסל, הוא ביטוח פרטי למוצרים אלו. והדרך להבטיח כיסוי תרופתי לכל אדם באשר הוא ללא קשר מצבו הכלכלי הוא תוצאה שילוב כוחות בין השוק הפרטי השוק הציבורי וחברות התרופות.
שילוב אינטרסים של כסף וחמלה: החולה, המדינה, המעסיק והיצרן הם הבסיס לפתרון בעיה חשובה ומצילת חיים זו. הבסיס למודל הוא שהמדינה תפעל ככל יכולתה להגדלת תקציב סל התרופות והסל עצמו, אך אין די בכך. לכך יש לצרף את הפרט הבא: כל אזרח ירכוש לעצמו ולמשפחתו ביטוח פרטי למימון תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות כאשר מימון הביטוח ייעשה על ידי המעסיק בתמיכה של המדינה שתכיר בהוצאה לצורכי מס. בדיוק כפי שהמדינה תומכת ברכישת קרן פנסיה או ביטוח אובדן כושר עבודה היא תתמוך ברכישת הכיסוי לתרופות. את המעגל יסגור יצרן התרופות והטכנולוגיות, שעבור אלו המשתייכים לעשירונים התחתונים, מעוטי יכולת שאין באפשרותכם לרכוש ביטוח בריאות פרטי, יממן את עלות הטיפול התרופתי עד שזה ייכנס לסל הבריאות.
למה שחברות תרופות פרטיות יעשו זאת? גם משום שזה המעשה הנכון, גם כדי להוריד מעליהן ביקורת ציבורית שעלולה בסופו של דבר לפגוע בכיסן, וגם כדי לתרום לשוויון מבלי שהן פוגעות משמעותית באינטרסים הכלכליים שלהן. אותו חולה מעוט יכולת שיקבל את התרופה כתרומה, ממילא לא היה יכול לרכוש את התרופה מכספו או לקבל אותה מחברת הביטוח, כי אין לו ולעולם לא יהיה לו ביטוח פרטי.
שיתוף פעולה בין הרפואה הפרטית לציבורית, ובין היחידים, המעסיקים, והממשלה, יוכל להשיג הגנה טובה לבריאות הציבור.
ד"ר אודי פרישמן הוא מומחה למדיניות בריאות העומד בראש "קבוצת ד"ר פרישמן" וחברת הייעוץ "פרש קונספט". לשעבר סגן מנהל בית החולים אסותא
