במקום משרד החינוך: ההורים מממנים את הארוחות החמות לתלמידים
במקום משרד החינוך: ההורים מממנים את הארוחות החמות לתלמידים
בדיקת כלכליסט מגלה שבמקום שהמדינה תשקיע סכומים גדולים בביטחון תזונתי של הילדים, השתתפות ההורים גבוהה מהעלות. משרד החינוך: לפי שנת לימודים התקציב מאוזן
ההורים משלמים מכיסם על הביטחון התזונתי של הילדים: תקציב ההזנה לתוכניות הצהרונים של משרד החינוך מיועד לכאורה ליצור ביטחון תזונתי ולסייע למשפחות במצוקה. על רקע זה היה מצופה שרוב או חלק גדול מעלות ההזנה תבוא מהמדינה. אלא שבדיקת התקנות התקציביות הרלבנטיות מגלה שהמדינה מצויה בעודף של עשרות מיליוני שקלים לשנה.
משרד החינוך טוען שבחישוב לשנת לימודים זה אינו המצב והתקנות מאוזנות. אך גם אם זה המצב, הרי שבמקום לפעול לצמצום חוסר הביטחון התזונתי הקשה בקרב תלמידים מתברר שמשרד החינוך מתפקד למעשה כמפיק ארוחות – מצב בלתי סביר בעליל.
בתקציב המדינה יש תקנה (סעיף תקציבי מהרמה הנמוכה ביותר, ש"א) למימון ההזנה בתוכניות לימודים נוספות ותקנה לקבלת ההכנסות מהשתתפות ההורים. ב־2021 עמדה תקנת הביצוע על 200 מיליון שקל ואילו תקנת ההכנסות על 235 מיליון שקל, כלומר למדינה היה עודף של 35 מיליון שקל. ב־2022 עמדה תקנת ההוצאות על 368 מיליון שקל ואילו תקנת ההכנסות על 397 מיליון שקל, כלומר עודף של 29 מיליון שקל. כל זאת כשהציפייה היא לסבסוד אמיתי של המדינה לפתרון בעיית חוסר הביטחון התזונתי של תלמידים. גם בשנים אחרות ההורים מימנו את רוב העלות.
משרד החינוך בתגובה טוען שהחישוב לפי שנת תקציב אינו החישוב הנכון. לפיו, "תוכנית הזנה בצהרוני ניצנים מופעלת על ידי המשרד לפי שנת לימודים ולא לפי שנה קלנדרית כך שלא ניתן להסיק כלל מסקנות באשר לנתונים שנתיים (קלנדרית)". לטענת המשרד, "כבכל שנה ובאופן שוטף הנתונים נשלחים לבדיקה מקיפה ומעמיקה בידי משרד רו"ח חיצוני, ממנה עולה כי בשנת הלימודים תשפ"ב הפער בין הביצוע בפועל לבין הקיזוז מסתכם ב־4,893 שקל בלבד". כלומר המשרד מאשר למעשה שהמדינה לא משקיעה כלל בתקציבי ההזנה של התוכניות החיצוניות. הוא אינו עונה לשאלה האם לא ראוי שהמדינה תממן בעצמה את רוב העלות.
על פי סקר הביטחון התזונתי של הביטוח הלאומי ל־2021, כ־16% מהמשפחות ו־21% מהילדים חיים בחוסר ביטחון תזונתי, מחציתם בחוסר ביטחון תזונתי חמור. משום מה המדינה מממנת הזנה כמעט רק בגילאי גן ויסודי. ההזנה בגילאי יסודי מתחלקת לשני סוגים – יום לימודים ארוך ותוכניות חיצוניות, דוגמת תוכנית ניצנים לגני הילדים וכיתות א'-ב' ותוכנית מיל"ת לילדים בסיכון בגילאי גן ובית ספר יסודי. הבדיקה מתייחסת לתוכניות החיצוניות.
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב־2021 מדווח ש"כ־450 אלף תלמידים במערכת החינוך מדי שנה מקבלים הזנה". מדובר ב־240 אלף תלמידים במסגרת ניצנים, 23 אלף בתוכנית מיל"ת לילדים בסיכון; 191 אלף תלמידים שמקבלים לפי חוק ארוחה יומית לתלמיד (שנכללים בתקנה תקציבית אחרת), וכ־15 אלף ילדים בצהרונים מוכרים. ממילא רוב תוכניות ההזנה לתלמידים נעשות באמצעות התוכניות החיצוניות, שמשרד החינוך אינו מסבסד.
