"גם אחרי הפסקת האש אף אחד עוד לא מתקשר לברר על מקום במלון"
"גם אחרי הפסקת האש אף אחד עוד לא מתקשר לברר על מקום במלון"
בעלי המלונות והצימרים בצפון מתקשים להתעודד מהפסקת האש: המצב בשטח עלול להשתנות בכל רגע, וספק אם התיירות באזור תתחדש מיידית; בינתיים, במשרד התיירות מגבשים מתווה לעידוד תיירות פנים, והתכנון – להניע אותה דרך מורי דרך
אתמול אחרי כניסתה לתוקף של הפסקת האש בצפון, החלה אביגיל חיוט, בעלת צימרים מעמוקה, לקבל טלפונים ראשונים של מתעניינים, אחרי יותר משנה של אפס עבודה. אלא שבשבילה זה כבר מאוחר מדי. בחודשים האחרונים היא סגרה את העסק, מכרה את הציוד של הצימרים, והמשפחה עברה לגור בגבעתיים בלי תכנון לחזור בשנים הקרובות לצפון.
"השטח, שלא היה בבעלותי נמכר, והבקתות עומדות שם ריקות, הכל מסביב שרוף, מה שהיה פעם יער מהמם ביופיו", היא אומרת בצער, "נאלצתי להפנות את המטלפנים לחברים אחרים מהאזור".
שיחות שקיימנו עם כמה מאותם בעלי צימרים, חוות ומסעדות בגליל העליון, במה שנחשב ל"קו השני", כלומר אזורים שלא פונו בהחלטת הממשלה אבל בפועל חייהם הטלטלו, עסקיהם נסגרו או לא פעלו כמעט, מעלה שהם בעיקר מקווים שההסדרה תוכיח את עצמה ושהשקט יישמר לאורך זמן.
"הכל מאוד שברירי, אנו נחכה לראות שהדברים מתיישרים בשטח", אומר איתן לבל, בעלי חוות בת יער בביריה, שסגר אותה באוקטובר 2023, וניסיון לפתוח אותה בינואר למשך חודש התגלה לדבריו כ"פלופ כלכלי נוראי".
לדברי לבל, "כאתר תיירות ומסעדה אנו חיים על האנשים שבאים לנפוש בגליל, ולא נראה שזה עומד לקרות בימים הקרובים, הכל עוד נזיל ויקח זמן. זה שונה מאחרי הקורונה שהכל נפתח בבום. תהיה עוד תקופה של חשש, בטח פה כשאנו ליד פיקוד צפון, מקום שחטף חזק".
כאשר מדרימים קצת לכיוון הכנרת, אפשר לשמוע זמירות מעט יותר אופטימיות. דולי עירון בעלת הצימרים "מבט לכנרת" בכורזים ומדריכת טיולים בגליל פרסמה קריאה בפייסבוק: "יש הסכם הפסקת אש. בואו לתמוך בתושבי הגליל, אחרי שנה שלא התפרנסנו, שנה שהצימרים סגורים".
עירון מספרת לכלכליסט ש"בשנה האחרונה שלושת הצימרים שלי עמדו פה יתומים. הם מוכנים כעת לאירוח, ואני מצפה מעם ישראל לבוא ולתמוך, כי על הממשלה אנו לא ממש בונים. במשך שנה לא ראינו פה את שר התיירות, אז כשאין מנהיגות – יש אזרחים".
ביום ראשון הממשלה החליטה להקצות 10 מיליון שקל מתקציב משרד התיירות לטובת "עידוד תיירות הפנים בישראל" במטרה "להגביר את טיולי התושבים וצריכת שירותי תיירות באזורי הארץ השונים", כאשר נקבע ששר התיירות חיים כץ יכין מתווה בתיאום עם האוצר. במשרד התיירות מגבשים בימים אלה מתווה להקצאת הכסף ועלו רעיונות כמו עריכת אירועי עוגן, סבסוד סיורים מודרכים על ידי מורי דרך ועוד.
יו"ר איגוד סוכני תיירות הפנים איציק כהן שלח למשרד הצעה לתמרץ סוכני תיירות (בשיווק, סיוע לוגיסטי, באופן ישיר וכו') כדי שיוציאו קבוצות מאורגנות לצפון ולדרום, "תוך יצירת תנועה שתסייע לעסקים המקומיים באזורים אלה להשתקם". כהן אומר לכלכליסט ש"המחשבה היא להוציא אוטובוסים של גמלאים לטיולים וסיורים בצפון, בדיוק כמו שעשינו לדרום, דבר שהיה אליו ביקוש רב".
לפי נתוני התאחדות המלונות, הפגיעה במלונות הצפון היא הקשה ביותר. למשל, באוקטובר המלונות באזור טבריה וחיפה מציגים תפוסה של כ־46%, נמוך מהממוצע הארצי, בעוד בנצרת תפוסה של 15% בלבד.
התיירות מחו"ל נמחקה כמעט לגמרי, בעוד גם לינות ישראלים רשמו ירידה דרסטית. למשל, באוקטובר נרשמה ירידה של 51% במלונות בחיפה לעומת אוקטובר אשתקד, ירידה של 45% בטבריה ושל 80% בנצרת.
לדברי רותי אורן, מנהלת מלון חוף גיא בטבריה, "גם אחרי הפסקת האש אף ישראלי עוד לא מתקשר לברר על מקום במלון, וזה גם לא יקרה מחר ולא מחרתיים.
"עם ישראל יושב על הגדר ומחכה, זאת לעומת ימים רגילים שהמלון בתקופה הזו ב־90% תפוסה. כיום פחות מחצי מלון מאוכלס בתושבי שלומי וקרית שמונה, אחרת הייתי סוגרת את המלון. אני לא רואה איך בקרוב החצי השני של המלון יתחיל להתמלא".
בהקשר זה, מציינת מנכ"לית התאחדות המלונות סיון דטאוקר, כי מאז תחילת המלחמה חלה ירידה של 75% בכניסת תיירים לישראל. לדבריה, "הפסקת האש בצפון מבורכת, אך אינה סוף הסיפור. לצערי, מאז תחילת המלחמה כ־20% מבתי המלון בישראל, כ־90 מלונות, נסגרו, ואנו צופים לצערי לנתונים קשים מאלו נוכח החורף הקרוב. מאז מלחמת המפרץ ב־1991 המצב בענף לא היה כל כך גרוע".
