דעהכלכלת גרמניה נחלשת - האם זה יערער את מודל גוש היורו?
דעה
כלכלת גרמניה נחלשת - האם זה יערער את מודל גוש היורו?
גרמניה עדיין לא הידרדרה למצב חמור מספיק כדי שתנסה "לכפות" על חברותיה לגוש לאמץ הקלה מוניטארית מהירה יותר. ואולם, אם הפער לרעת גרמניה בהשוואה למדינות אחרות בגוש יוסיף להתרחב, ייתכן כי יתעוררו שאלות פוליטיות באשר לסוגיה האם חברות בגוש המטבע המשותף אכן עדיפה על פני מטבע משלה
התוצר של גרמניה מהווה כיום כ-29% מכלכלת גוש היורו, והיא הכלכלה הגדולה, החשובה והמשפיעה ביותר ביבשת אירופה (ובין המשפיעות בעולם) מבחינה כלכלית, מדינית פוליטית ובקשרי סחר החוץ.
אם תחשבו על כך, מוזר שהכלכלה השלישית בגודלה בעולם (אמנם בפער ניכר מארצות הברית וסין) לא יכולה לקבוע את הריבית בשטחה ועל ידי כך לתת מענה פרטני לחולשה הפוקדת אותה. התוצר של גרמניה התכווץ במהלך ארבעה משבעת הרבעים האחרונים ובסך הכל איבד כ-0.6% בתקופה זו.
לשם השוואה, התוצר של גוש היורו צמח כ-0.6% במהלך התקופה ובניכוי משקלה הגדול של גרמניה היה רושם צמיחה גדולה הרבה יותר.
גם בחינת התוצר של גרמניה בהשוואה לתקופות מקבילות בשנה שעברה מראה כי בשלושה מארבעת הרבעים האחרונים נרשמו ירידות. מן הסתם, חישוב התוצר לנפש משרטט תמונה בעייתית עוד יותר. והאינדיקטורים להמשך לא מעודדים, בלשון המעטה; זאת, בכל חלקי המשק.
כך, מדד האקלים העסקי של מכון המחקר Ifo יורד זה 5 חודשים ונמצא כעת על רמתו הנמוכה ביותר מאז פברואר. החברות מגלות פסימיות להמשך ומדווחות על הרעה בסביבה העסקית. מנהלי המדד התרשמו כי הכלכלה הולכת וקרבה למשבר.
מדד מנהלי הרכש של חברות התעשייה ירד ל-42.1 בחודש אוגוסט. נסביר כי כל נתון מתחת ל-50 מאותת על התכווצות במבט לחודשים הבאים. למעשה, סקטור הייצור בגרמניה מתכווץ זה 26 חודשים וסובל מירידה חדה בהזמנות חדשות. לפי מנהלי המדד, חולשתו של סקטור הנדל"ן במדינה היא בין הסיבות הראשיות לכך.
מצבם של ענפי השירותים בגרמניה טוב יותר (תופעה המאפיינת כלכלות מתקדמות רבות), אך גם מדד מנהלי הרכש שלהן יורד וקרב אט-אט לרף המבחין בין התרחבות להתכווצות. גם כאן ניכרת האטה של ממש בהזמנות חדשות וצבר ההזמנות פוחת גם כן. אחת הבעיות היא סקטור התיירות – מקור הכנסה מסורתי של המדינה – שמתכווץ אף הוא.
האווירה בקרב צרכני משקי הבית לא טובה בהרבה. מדד האקלים הצרכני יורד זה זמן ורמתו שלילית (-22.0). הנשאלים מביעים חשש לביטחון התעסוקתי שלהם (שיעור הבלתי מועסקים במדינה עומד על 6%) ולהכנסותיהם (פועל יוצא של החשש מהמצב הכלכלי הכללי במדינה) . מדד ההכנסות ירד לרמתו הנמוכה ביותר זה שנתיים ומנגד גדלה והולכת הנטייה לחסוך. זו כשלעצמה בעיה שכן קיטון של הצריכה לטובת חיסכון יחמיר את האטת הפעילות הכלכלית במדינה.
החששות בקרב הצרכנים מורגשות היטב במדד המכירות הקמעוניות, שב-12 החודשים האחרונים ירד 1.2%.
יש לציין כי רוב הנתונים שפורטו לעיל אף היו חלשים מהציפיות שקדמו להם. על פניו, מדובר בהתפתחויות שקוראות להורדה חדה ומהירה של הריבית במדינה. לגרמניה יכולת לעשות זאת משום שהאינפלציה במדינה, שעמדה על 6% לפני שנה – פי 3 מרמת היעד – רשמה מאז ירידה חדה ובששת החודשים האחרונים נעה בין 2% ל-2.5%.
גם ליבת האינפלציה – בניכוי סעיפי המזון ואנרגיה – ירדה מ-5.5% לאזור ה-3% בתקופה זו. אמנם היא עדיין גבוהה באחוז מרמת היעד, אך כבר פחות מסוכנת מבעבר. ירידה זו משקפת את התמתנות הביקוש למוצרים ושירותים בתוך גרמניה.
לזכותה של גרמניה עומדים גם נתוני החוב הציבורי והגירעון התקציבי – 2.5% ו-63.6% מהתמ"ג בשנה שעברה. מדובר בנתונים נמוכים למדי בקרב המדינות המפותחות. לשם השוואה, יחסי החוב לתוצר של ארה"ב, צרפת וספרד גבוהים מ-100%. וחשוב מכך – יחס החוב לתוצר בגוש האירו קרוב ל-90%.
ארה"ב תלויה בעצמה והריבית שם אכן תרד מספר פעמים, לפי ציפיות השוק, למרות יחס חוב תוצר גבוה מ-120%!
אגב, מדינות מפותחות שואפות, על פני זמן, להשיג ולהתמיד עם יעדי חוב ציבורי וגירעון תקציבי של 60% ו-3%, בהתאמה, ביחס לתוצר. גרמניה נמצאת שם.
למרות האמור לעיל, גרמניה אינה עצמאית בקביעת הריבית ונתונה לשיקוליו של הבנק המרכזי של אירופה. מוסד זה, בראשות כריסטין לגארד הצרפתייה, שם מסורתית דגש על נושא האינפלציה ונוקט מדיניות קשוחה למדי כשזו אינה מתכנסת לרמת היעד של 2%.
גם בגוש היורו כמכלול נרשמת התקדמות בתחום האינפלציה וזו עומדת כיום על 2.6%, רק מעט יותר מאשר בגרמניה. הריבית בגוש אכן ירדה בחודש שעבר, לראשונה לאחר סבב ההעלאות שהיה בתגובה להתפרצות האינפלציה, ונראה כי תרד שוב בקרוב.
עדיין, נראה כי לו היה הדבר בידיה, הייתה גרמניה מעדיפה ירידה מהירה יותר של הריבית, נוכח קשייה הכלכליים.
אני מעריך כי כלכלת גרמניה עדיין לא הידרדרה למצב חמור מספיק כדי שזו תנסה "לכפות" על חברותיה לגוש לאמץ הקלה מוניטארית מהירה יותר. לכל ברור כי לבנק המרכזי של אירופה עצמאות מחולטת בקבלת החלטותיו.
ואולם, אם הפער לרעת גרמניה בהשוואה למדינות אחרות בגוש יוסיף להתרחב, ייתכן כי תתעוררנה שם שאלות פוליטיות באשר לסוגיה האם חברות בגוש המטבע המשותף אכן עדיפה על פני מטבע משלה (חזרה לימי המארק) ועצמאות בקביעת המדיניות המוניטארית.
זאת ועוד, ככל שיש מחשבות להרחיב את הגוש למתכונת של איחוד פיסקאלי (בדומה לנהוג בארצות הברית), הידרדרות נוספת של הכלכלה הגדולה בגוש תרחיק פתרון זה ותעלה סימני שאלה לגבי הגוש עצמו.
במעטפת לדברי אני מציע לקחת בחשבון את הקיטוב הפוליטי ומאבקי הכוח המתרחבים והולכים בין ימין ושמאל, שעלולים להוות קטליזטורים להתפתחויות הכלכליות השורשיות שתערערנה, או לפחות תעמדנה במבחן של ממש, את הגוש במתכונתו הנוכחית.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
