ניתוח כלכליסטגם הרפורמה בייבוא שמקדם האוצר תלויה בשלמות הקואליציה
ניתוח כלכליסט
גם הרפורמה בייבוא שמקדם האוצר תלויה בשלמות הקואליציה
הרפורמה שהציג משרד האוצר להגדלת הייבוא של מזון, תמרוקים ומוצרי אלקטרוניקה, מתמקדת בהסרת חסמי רגולציה והתאמה לתקינה אירופית. אף שנדמה כי באוצר למדו משגיאות העבר, המבחן האמיתי הוא בהירתמות משרדי הממשלה למהלך
בסוף השבוע הציג משרד האוצר רפורמה שנועדה להגביר את הייבוא בכמה שווקים, שהמכנה המשותף ביניהם הוא עלותם היקרה בישראל ביחס למדינות ה־OECD.המדובר בתמרוקים, מוצרי ילדים, מזון, אופניים, חלקי חילוף לרכב, ומוצרים אלחוטיים. הרפורמה מתמקדת בהסרת חסמי רגולציה שנועדו לשמור על הציבור, אבל ברבות הזמן הפכו לחסמי ייבוא שמונעים תחרות והוזלות מחירים.
האוצר מבקש לטפל בשלוש בעיות יסוד שהופכות את הרגולציה הישראלית מגורם מאסדר לגורם משבש: תקינה ייחודית שתוחלף בהתאמה לתקינה האירופית; אכיפה בשווקים, כלומר אחרי הכניסה לישראל ולא בשער הכניסה לפני שהמוצרים משווקים כאן; ובמקרים שבהם המוצר כבר מיובא: ויתור ליבואנים חדשים על הצגת מסמכי מקור של היצרן. ההקלה האחרונה נועדה לאפשר ייבוא מקביל של מוצרים שבהם יבואנים רשמיים חוסמים ייבוא נוסף ומונעים תחרות.
הצורך ברפורמה, שאמורה להיכלל בחוק ההסדרים, ידוע. גם פרטיה מוכרים משום שבעבר כבר היה ניסיון להוציאה לפעול.
הפעם, לפחות כפי שהפרטים נראים על הנייר, הופקו לקחים. "כלכליסט" ממפה את השינויים ברפורמה בגלגולה הנוכחי, ומציג את התנאים הנלווים שיצטרכו להתקיים כדי שתניב תוצאות ממשיות.
1. ישראל מיצתה את החשיפה לייבוא באמצעות הסכמי סחר, ועתה אין מנוס מטיפול בחסמי רגולציה על ייבוא. תהליכי החשיפה לייבוא שהחלו בשנות ה־90 הביאו לירידה משמעותית בהוצאות על נתחים גדולים מסל הצריכה של משקי בית ישראליים. בין השנים 1997 ל־2015 הריהוט והציוד לבית הוזלו ב־14%, וההלבשה וההנעלה הוזלו ב־28%. מעבר להורדת יוקר המחייה להתהליכים היתה תרומה משמעותית נוספת: הם הפנו מועסקים רבים בשוק העבודה לענפים עתירי הון אנושי שבהם יש לישראל יתרון יחסי. אלא שתהליכי החשיפה לייבוא התבססו בעיקר על הסכמי סחר שכללו ביטול מכסים וביטול מסי קנייה. מכאן צריך לעבור כעת למגרש אחר — של חסמי הרגולציה, שכן אחת הדרכים לשחרר פגיעה בייבוא היא לייתר התאמה של כל מוצר מיובא לתקן מקומי.
הממשלה ניסתה בעבר לקדם רפורמות נקודתיות שלא הביאו את השינוי המיוחל, משום שהרגולטורים האחראים היו צוואר בקבוק. כאשר הממשלה הטילה על משרד הבריאות, למשל, לנסח תקנות שיעלו בקנה אחד עם תקינה בינלאומית למזון וקוסמטיקה המשימה לא הושלמה.
הפעם האוצר שינה גישה. הרעיון כעת הוא לייצר מנגנון אוטומטי בחקיקה ראשית שלפיו אם הרגולטור לא יעמוד במשימה של התאמות תקינה בתוך פרק זמן קצוב, יפתח אוטומטית מסלול המאפשר ייבוא על סמך תקינה ושיווק אירופיים.
2. המבחן האמיתי יהיה הירתמות למהלך של שרי הממשלה, וההתנגדות המשמעותית ביותר צפויה במשרד הבריאות. מדובר ברפורמה שתדרוש שיתוף פעולה פוליטי רחב היקף, בראש וראשונה משום שהיא מצריכה שינוי של שישה או שבעה חוקים. האגוז הקשה לפיצוח יהיה משרד הבריאות והעומד בראשו ניצן הורוביץ. הדרגים המקצועיים במשרד הבריאות התנגדו בעבר לכל הקלה ברגולציה, ובעידן הקורונה מעמדם איתן יותר. בנוסף, שר הבריאות הוא יו״ר מרצ, שכמו יתר מפלגות הקואליציה חיונית להמשך קיומה. לכן ללא הירתמותו — בהסכמת הדרגים המקצועיים או בניגוד לדעתם — אין רפורמה. הסיבה: ללא משרד הבריאות הרפורמה בייבוא מזון או תמרוקים תהיה חלקית מדי.
התנגדות נוספת צפויה מכיוון משרד התקשורת האחראי על מוצרים אלחוטיים, בראשות יועז הנדל (תקווה חדשה), אך יש אפשרות סבירה שהתנגדות זו תנוטרל משום שיו״ר תקווה חדשה גדעון סער יבקש לשמור את המאבקים מול שר האוצר לסוגיות עקרוניות יותר מבחינתו.
בחזיתות אחרות, שר האוצר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) השכיל לגייס מראש את שרת הכלכלה אורנה ברביבאי (יש עתיד) למהלך — לקח מהקשיים שהתעוררו בסיבוב הקודם מול שר הכלכלה לשעבר, עמיר פרץ (עבודה). הדרגים המקצועיים במשרד האנרגיה האחראי על מוצרי חשמל, ובמשרד התחבורה האחראי על ייבוא אופניים וחלקי חילוף לרכב, תומכים ברפורמה ולכן קשה לראות את השרים במשרדים הללו מתנגדים לה.
3. בנוסף צפוי קרב עם מכון התקנים והיבואנים. הרפורמה מבקשת לעבור למודל של אכיפה בשווקים במקום מודל של בדיקה ודגימה מראש. הנפגע המרכזי מכך יהיה מכון התקנים. בנוסף, הרפורמה מבקשת לבטל את הדרישה להצגת מסמכי יצרן מקוריים, מה שיפגע מאוד ביבואנים הבלעדיים של מזון וקוסמטיקה דוגמת דיפלומט ושסטוביץ. הגופים הללו יחברו ויתנגדו לרפורמה: בזמן הקרוב, הציבור בישראל צפוי להיחשף לסיפורים מסמרי שיער על הסכנות שבהיעדר תקינה מקומית ובדיקה פרטנית של כל מוצר מיובא. התשובה של האוצר לטענות תהיה: "מה שטוב לאירופאים, טוב גם לישראלים".
אבל התשובה הזו לא תוכל לעמוד לעצמה. אם מוותרים על בדיקות מקדמיות ומדגמיות בכניסה לישראל, יש צורך בהגברת האכיפה בשווקים. במשרד האוצר מבטיחים להקצות עוד תקנים למטרה זו ומבטיחים אכיפה גם באמצעים טכנולוגיים וביצירת מרשם יבואנים מאוחד. מובילי הרפורמה צריכים לוודא שמערך האכיפה בישראל הופך לאפקטיבי לפני שהרפורמות נכנסות לתוקף. אם תתרחש תקלה קיצונית עם מוצר מיובא, הסנטימנט הציבורי כלפי חשיפה לייבוא עשוי להשתנות מקצה לקצה. בהקשר זה, צריך לשים דגש, על אוכלוסיות חלשות (חרדים, ערבים ובדואים), שהינן רגישות מאוד למחיר ופחות חשופות למדיה, והאכיפה בקרבן לרוב נמוכה יותר.
4. הרפורמה לא כוללת התייחסות לענפים בפיקוח משרד החקלאות (פירות וירקות, חלב ומוצריו, ביצים, ובשר). בכך ישראל מעמיקה שגיאה שהחלה להתבסס בשנות ה־90. ענפי החקלאות הוחרגו מצעדי הפחתת המכסים והמכסות שבוצעו בשאר הענפים, וכך הגענו למצב העגום של פערי מחירים של עד 80% בין ישראל למדינות ה־OECD בקטגוריית חלב, הגבינה והביצים. גם ברפורמה הנוכחית החקלאות בחוץ, אף שגם בזירה זו רגולציה יחודית משמשת בפועל כחסם ייבוא. נכון היה לכלול ברפורמה גם את שירות המזון, והשירותים להגנת הצמח, ולהתחיל לשדר שמחירי מוצרים בסיסיים נמצאים בראש סדר העדיפויות של הממשלה.
