דעהחיזוק הייצור המקומי הוא צו השעה
דעה
חיזוק הייצור המקומי הוא צו השעה
בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה אנו רואים מגמה עולמית של מעבר לייצור מקומי והסתמכות על שרשרות אספקה מבית. ישראל חייבת לצעוד בדרך זו ולפעול לחיזוק התעשייה המקומית כדי להבטיח צמיחה וחוסן חברתי
בנאום מצב האומה הראשון שלו בפני הקונגרס בחר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן להציג את חזונו ביחס לתעשייה המקומית: "משהו מתרחש באמריקה, תסתכלו סביב ומיד תראו סיפור מדהים. תחייתה של הגאווה הנובעת מהטבעת החותמת 'תוצרת ארה"ב' על מוצרים. התחדשות הייצור האמריקאי. חברות בוחרות להקים מפעלים חדשים כאן, כאשר רק לפני שנים מועטות, הן היו מקימות אותם מעבר לים".
הדברים שנשא הנשיא האמריקני נאמרו ביחס ליוזמת חקיקה חדשה בשם “made in America” שנועדה לחזק את התעשייה המקומית. הצורך ביוזמה נולד בעקבות שורת אירועים שהמחישו את חשיבות ההסתמכות של כושר הייצור המקומי כולל, התפרצות הקורונה, הקשיים הלוגיסטיים והפגיעה בשרשרות האספקה. הדברים קיבלו משנה תוקף בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות שהוטלו על מוסקבה.
נשיא ארה"ב והמחוקקים האמריקאים הבינו היטב כי במציאות החדשה, חלום הכלכלה הגלובלית, שבו מוותרים על הייצור המקומי לטובת ייצור זול יותר מעבר לים, התנפץ על סלע המציאות.
הדברים, כמובן, אינם נכונים רק ביחס לארה"ב ומשקפים מגמה עולמית של מעבר לייצור מקומי והסתמכות על שרשרות אספקה מבית. המציאות החדשה לא פסחה גם על מדינת ישראל, למרות שלא ברור שהמחוקק הישראלי הפנים את המשמעות המלאה בדומה לעמיתו האמריקאי.
1 צפייה בגלריה
את האחריות לחיזוק התעשייה המקומית לא צריך להטיל רק על כתפי הממשלה ונדרשת גם תחושת סולידאריות מצד החברות הישראליות.
(צילום: רויטרס)
כלכלה בהפרעה
אותותיה של המלחמה באוקראינה ניכרים בישראל בדמות מחסור בחומרי גלם וקשיים באספקה. הדברים מצטרפים לעליות המחירים של חומרי הגלם והשיבושים בתובלה הימית.
הדברים ממחישים את הצורך בהסתמכות על התעשייה המקומיות בשעות משבר ואת הנזק שנגרם ליכולות הייצור הישראליות בעקבות שנים של הזנחה והעדפת יבוא של מוצרים זולים.
חברות מקומיות רבות מבינות כיום, כי אם ברצונן לעמוד בהתחייבות שלהן ללקוחות בנוגע לאיכות ועמידה בלוחות זמנים עדיף להן להסתמך על ייצור מקומי, גם אם משמעות הדבר שהמחיר גבוהה במקצת. במקרה זה מתברר לא פעם כי "הזול הוא יקר" וחסכון שהושג לכאורה באמצעות מעבר לייצור במדינות זולות מתרגם בסופו של דבר להוצאות כבדות בהרבה כתוצאה מאי עמידה בזמנים ובתקני איכות.
ציונות זו לא מילה גסה
הקשיים האחרונים חזקו את ההבנה כי נודעת חשיבות לקרבה בין הספק ללקוח וליחסים שנוצרו ביניהם. חברות המייצרות בישראל יכולות לפקח בקלות רבה יותר על תהליך הייצור ולגלות בעיות וקשיים במהירות רבה ובשלבים מוקדמים יותר.
מעבר לאספקט הכלכלי, לשימוש ביצרנים מקומיים נודעת גם חשיבות מבחינה התרומה לכלכלה ולחברה. באמצעות רכישת מוצרים מתוצרת כחול לבן ניתן לייצר מקומות עבודה חדשים, לחזק את הפריפריה, להקטין פערים ולעודד חדשנות.
מחיזוק התעשייה המקומית ירוויחו גם הספקים, הנותנים שירותים לחברות היצרניות, ותיווצר תנופה כלכלית שממנה תהנה הכלכלה המקומית כולה. בנוסף, הייצור המקומי, בשונה מייצור מעבר לים, תומך בפיתוח והתייעלות מוצרים, אותם אי אפשר לקבל מספק מחוץ לגבולות ישראל, שמסתפק בייצור בלבד.
ישראל חייבת לצעוד בעקבות הכלכלות הגדולות בעולם ולפעול לחיזוק התעשייה המקומית כדי להבטיח צמיחה וחוסן חברתי. על הממשלה מוטל הצורך להגדיל את כושר התחרותיות של מפעלים מקומיים מול מתחרים בחו"ל, להשקיע במחקר ופיתוח, לצמצם את התערבות הממשלה, לקדם חינוך טכנולוגי והכשרת כוח אדם מיומן.
את האחריות לחיזוק התעשייה המקומית לא צריך להטיל רק על כתפי הממשלה ונדרשת גם תחושת סולידאריות מצד החברות הישראליות. ענף ההיי-טק הישראלי, הנחשב במידה רבה של צדק, למנוע הצמיחה של המשק הישראלי צריך גם הוא להגביר את השימוש בספקים מקומיים. באמצעות השילוב בין התעשיות המתקדמות לתעשייה המסורתית ניתן להזניק את התעשייה המקומית קדימה ולהבטיח שההישגים בענף הטכנולוגיה יחלחלו לתעשייה כולה.
בארה"ב, מולדת הקפיטליזם, כבר הבינו שחיזוק התעשייה המקומית הוא צורך השעה. כדאי בהחלט שגם במדינת ישראל יחזרו להסתמך על ייצור כחול לבן.
לירן אהרון הוא סמנכ"ל התפעול והפיתוח העסקי בחברת אהרון יוסף מגן יבנה, ומכהן גם כיו״ר דור ההמשך בהתאחדות התעשיינים
