דעהכיצד הגיבו עד כה השווקים הפיננסיים למלחמה במזרח אירופה?
דעה
כיצד הגיבו עד כה השווקים הפיננסיים למלחמה במזרח אירופה?
חרף האסון ההומניטרי במזרח אירופה, פעילות שוקי ההון נמשכת בצורה סדירה יחסית: התחזק הביקוש לאג"ח ממשלתיות, הנחשבות לנכס בטוח יחסית, והתשואות ירדו בהתאם. התנודתיות צפויה להישאר גבוהה ומחיר הנפט בעתיד מהווה אחד ממוקדי אי הוודאות העיקריים.
לאחר זעזוע ראשוני בשווקים הפיננסים ביום חמישי האחרון, כתגובה מיידית לפלישת רוסיה לאוקראינה, ניכרת תנודתיות גבוהה בשוקי ההון בעולם.
עם זאת, עד כה המלחמה לא פגעה בתפקוד התקין של השווקים. בניתוח מעמיק שביצענו בחברת "פעילים", מצאנו שאם נתמקד בהתפתחויות העיקריות בשווקים מיום לפני תחילת הפלישה הרוסית ועד סוף יום המסחר אתמול (ד'), אזי ניתן להצביע על התופעות הבאות:
- מדד מניות גלובלי, מדדי המניות העיקריים בארה"ב, מדד מניות כולל באסיה (Asia Dow) והמדדים ת"א 35 ות"א 125 רשמו ירידות זניחות יחסית של פחות מאחוז.
- מדדי המניות באירופה ספגו ירידות חדות. מדד דאקס בגרמניה ירד כ-8%, והמדדים יורוסטוקס 50 ו-600 רשמו ירידות של 7% ו-4% בהתאמה.
- התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים ירדה בחדות מ-1.96% ל-1.72%. התשואה המקבילה על אג"ח ממשלת גרמניה ירדה מ-0.24% למינוס 0.07%.
- הדולר התחזק בשיעורים של כ-2% ו-1.5% מול היורו וסל מטבעות (כולל יורו), בהתאמה.
- שער החליפין של השקל ביחס לדולר נותר ללא שינוי ברמה של 3.23 שקלים.
- מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה מ-94 דולר ל-106 דולר, כלומר עלייה בשיעור של 13%. מדד כולל של סחורות עלה כ-5%.
- מדד התנודתיות, ה- VIX, עלה לרמה גבוהה של 38 נקודות.
- חלה עלייה מתונה במרווחי אג"ח חברות בארה"ב ובישראל.
- הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק אג"ח בארה"ב נותרו ללא שינוי ברמה של כ-3% לשנה, בממוצע על פני חמש השנים הבאות. לעומת זאת, חלה עלייה בציפיות לאינפלציה בישראל לחמש שנים, מ- 2.76% ל-3.02% לשנה.
- רוסיה נכנסה למשבר פיננסי וכלכלי עמוק, תוך ירידות חדות במחירי המניות בבורסות המקומיות, פיחות גדול של הרובל, מחנק אשראי נזילות, ושיבושים רבים בפעילות הכלכלית
לסיכום, אנו סבורים שניתן לאפיין את התגובות בשווקים בימים שחלפו מתחילת הלחימה כמשקפות התאמת תיקי ההשקעה בכיוון של הקטנת רכיב נכסי הסיכון (risk (off תוך הגדלת המשקל של אג"ח ממשלתיות, הנחשבות לנכס היותר בטוח בנסיבות אלה, וכתוצאה מזה חלה ירידה בתשואות לפדיון (ראו גרף). התאמת התיקים נעשתה בצורה סדירה וסבירה, גם אם לעתים התנודתיות התוך יומית והבין יומית הייתה גבוהה במיוחד.
אמנם מדובר באסון הומניטרי, הכולל פגיעות גדולות בנפש וברכוש, אך בדומה לאירועים דומים בעבר, ההערכה הרווחת היא שמצב המלחמה לא צפוי להימשך זמן רב. בטווח הבינוני והארוך, ברור הוא שייתכן מאד שינוי עמוק בסדר העולמי הגיאו-פוליטי והכלכלי, שאת השלכותיו על השווקים הגלובליים ועל ישראל נוכל לנתח בסקירות הבאות.
מה צפוי לצמיחה הגלובלית, האינפלציה והמדיניות המוניטרית על רקע המשבר? מוקדם להעריך כמותית את ההשפעות של המלחמה, שהרי מדובר באירוע מתגלגל, ולא ניתן לחזות מתי וכיצד יסתיים.
חלק מההשפעות הגלובליות ייגזרו מהסנקציות וצעדים אחרים שמדינות המערב ינקטו בהם נגד רוסיה. בנוסף לכך, סביר שההתפתחויות ישפיעו גם על תוואי המדיניות המונטרית והפיסקלית. אנו סבורים שהפד צפוי למתן את תוואי העלאות הריבית במהלך השנה. למרות אי-הוודאות הגדולה, ברמה המקרו כלכלית אין ספק שהעולם עובר כעת "זעזוע היצע שלילי", שיוביל להאצה באינפלציה ולהאטה בצמיחה.
מדינות אירופה המערבית נתפסות כיום כפגיעות ביותר בתחום צמיחת התמ"ג והתעסוקה לפחות בתקופה הקרובה. אחד ממוקדי אי-הוודאות המרכזיים הוא מחיר הנפט בחודשים הקרובים. מרבית תחזיות הצמיחה והאינפלציה לפני המשבר הניחו שהמחיר הממוצע של חבית ברנט השנה יהיה בין 70 ל-80 דולר.
כיום, אנליסטים מסוימים מצביעים על רמות של 100, 120, ואף 140 דולר לחבית כאפשריים לשארית השנה. כך גם לגבי מחיר הגז הטבעי, החשוב במיוחד למדינות אירופה, ובראשן גרמניה. במבט גלובלי, ככל שתחזית מחיר הנפט תהיה גבוהה יותר, כך גם שיעור האינפלציה יהיה גבוה יותר ושיעור הצמיחה יהיה נמוך יותר. לרוסיה ואוקראינה נתח משמעותי ביצוא של חיטה ודגנים אחרים. על כן, שיבושים ביצוא עלולים אף הם להאיץ את האינפלציה ולהאט את הצמיחה.
במישור ההשפעות על המשק הישראלי, מכיוון שהסחר בין ישראל לרוסיה ואוקראינה הוא בהיקפים קטנים יחסית, אנו מעריכים שעיקר ההשפעות עלינו יהיו ההשפעות העקיפות של המשבר, דרך הכלכלה והשווקים הגלובליים. על כן, צפויה האטה מסוימת של הצמיחה והאצה מסוימת של עליות המחירים יחסית לתחזיות לפני המלחמה. ייתכן מאד ואף יהיה גידול בביקוש לסקטורים מסוימים, כגון התעשיות הביטחוניות והנדל"ן.
חשוב לזכור שנתוני הפתיחה של ישראל ברמת המקרו טובים במיוחד: גרעון ממשלתי יחסית נמוך כשיעור מהתמ"ג, המשקף בין היתר גידול חד בהכנסות המדינה ממסים, שוק עבודה בתעסוקה מלאה, ושיעור אינפלציה נמוך בהשוואה לארה"ב ואירופה. בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית מספר פעמים במהלך השנה.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם לרבות ניירות ערך, יחידות השתתפות בקרנות נאמנות ו/או כל נכס פיננסי אחר. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ אישי, המותאם לצרכי הלקוח.
אבישי קרואני הוא מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות
