שקט פוליטי, ויתורים ועקיצות: מאחורי ההכרזה על עסקת החבילה
שקט פוליטי, ויתורים ועקיצות: מאחורי ההכרזה על עסקת החבילה
במסיבת העיתונאים צבע שר האוצר אביגדור ליברמן את התוכנית בצבעים היסטוריים. “עברו 38 שנה מאז עסקת החבילה האחרונה שהיתה במשק”, אמר ליברמן, אבל סירב לנקוב במספרים לגבי העלויות הצפויות
שכר המינימום יעלה ל־6,000 שקל בחודש עד לשנת 2026, השכר במגזר הציבורי יוקפא עד ל־2023, יתווסף יום חופשה אחד כך שמספר ימי החופשה המינימלי יעמוד על 13, והממשלה תפעל לשנות את השעות הנוספות כך שחלקן יחושבו בחישוב חודשי ולא בחישוב יומי. אלו עיקרי עסקת החבילה שהוצגה היום במשרד האוצר והיו שותפים בהסכמות עליה הממשלה, המעסיקים והמועסקים.
ההישג העיקרי של הממשלה, הוא קניית השקט במשך השנה הקרובה, לשקט הזה יש חשיבות הן לכלכלה הישראלית, הן ליציבות הפוליטית של הממשלה, והן מבחינה תקציבית. הוויתור של הממשלה הוא על ההתייעלות במגזר הציבורי. מבחינת ההסתדרות, ההישג העיקרי הוא העלאת שכר המינימום על פני חמש שנים, תוך כדי קבלת מנגנון שיגן מפני אינפלציה קיצונית. הוויתור העיקרי הוא הקפאת השכר במגזר הציבורי בשנת 2022, למרות שיש הסכמי שכר פתוחים.
מבחינת המעסיקים ההישג הגדול הוא הגמישות בשעות הנוספות, כיום אם עובד יוצא מוקדם מעבודתו אפילו בשל צורך אישי, כשהוא משלים את השעות למחרת, המעסיק צריך לשלם שכר גבוה בגין שעות נוספות. ההצעה הנוכחית קובעת כי בקרב עובדים ששכרם מעל 7,950 יהיו 17 שעות גמישות בחודש, כלומר, יהיה ניתן ביום אחד לעבוד 6 שעות וביום אחר 10 שעות, ללא צורך בתשלום נוסף מכיוונו של המעסיק. בשלב זה אפשרות זו מוגבלת לשעתיים ביום ותלויה בהסכמתם של המעסיק והמועסק. הוויתור של המעסיקים הוא העלאת שכר המינימום.
במסיבת העיתונאים שבה הוכרז על עסקת החבילה, צבע שר האוצר אביגדור ליברמן את התוכנית בצבעים היסטוריים. “עברו 38 שנה מאז עסקת החבילה האחרונה שהיתה במשק”, אמר ליברמן, והתייחס גם לאתגרים העתידיים שמחכים מעבר לאופק. הראשון שבהם הוא הסכמי השכר לקראת שנת 2023. ליברמן סירב לנקוב במספרים לגבי העלויות הצפויות אך בעבר העריך כי הטיפול בחמשת הקבוצות שהוא מזהה בהם עיוותי שכר - חיילי סדיר, מורים צעירים, רופאים מתמחים, עובדי מנהל ומשק בבתי חולים, ומטפלות - יעלה כ־11 מיליארד שקל בשנה.
האתגר השני הוא אסדרת נושא זכויות העצמאיים. ליברמן אמר שהתהליך יקח זמן, אבל יסתיים ב־2022. הוא עקץ באופן מרומז את חברי מפלגת ימינה אביר קארה ועידית סילמן שנופפו בהישגים בנוגע לרשת הביטחון לעצמאים. “יש יוזמות חקיקה בכנסת על עצמאים כבר 20 שנה, זה נמצא במצע של כל המפלגות. צריך להסתכל מה עושים בעולם ולחשוב מה מתאים לישראל”, אמר.
נגיד בנק ישראל אמיר ירון נכח גם הוא במסיבת העיתונאים והציג את החשיבות שבעסקת החבילה מנקודת מבט מאקרו כלכלית. “העסקה מייצרת ודאות לפעילות הכלכלית למשק, שחשובה במיוחד כשהמשק יוצא ממשבר כה חמור. השקט התעשייתי בסקטור הציבורי והפרטי הוא חיוני ליציבות המשק. הופגנה פה יכולת לשתף פעולה לטובת המשק, זה מסמל שניתן לשתף פעולה עם כל הצדדים בכדי לתרום לכלכלה”. (עוד על הדילמות של ירון בעמוד הבא)
יו”ר ההסתדרות ארנון בר דוד שהסכים להקפאת שכר הציג את המהלך שלו כנובע מאחריות לאומית לטובת המשק והכלכלה. “עסקת החבילה האחרונה במשק התקיימה ב־1984 ואז היא הצילה וייצבה את המשק בישראל. אני רואה בעסקה הזו את אותו הדבר, המטרה שלנו היתה לייצב את המשק הישראלי, שתהיה ודאות מוחלטת גם ביחסי עבודה. אחרי שהתקציב יעבור מדינת ישראל תוכל לנוע קדימה. ב־2023 יהיה יותר מרווח ונוכל לייצר הסכם מסגרת”. בר דוד סיכם ואמר כי “זה המשך למדיניות של ההסתדרות בכל תקופות הקורונה, המהלכים האחראיים ביותר. הכל כדי שנוכל לשמור לראות את המשק הישראלי משגשג”.
