סגור
הריסת בית כחלק מעבודות השיקום בנירים, באוגוסט. "המדינה יוצרת אצל אנשים ציפיות שלא מתממשות. זה קורע את הקהילות"
הריסת בית כחלק מעבודות השיקום בנירים (צילום: Reuters)

פרשנות
הורדת דירוג של מודי'ס עלולה להעמיק את הבור עוד יותר

בימים האחרונים נשמעו הערכות כי מודי'ס בדרך להוריד שוב את הדירוג של ישראל. ומה יקרה אז? משקיעים עלולים לבחון את איכות החוב בזהירות רבה יותר או להפחית את החשיפה לישראל כדי להקטין סיכונים - והממשלה תצטרך לגייס סכומי עתק חסרי תקדים

1

לא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לא החשב הכללי יהלי רוטנברג ולא הממונה על התקציבים יוגב גרדוס טרחו לצאת ממשרדם כדי להגיע להרמת הכוסית לקראת השנה החדשה שהתקיימה אתמול במשרד האוצר. האווירה שם "לא משהו", בלשון המעטה, וקשה מאוד למצוא סיבות לחגוג.
אחת הסיבות לאווירת הנכאים במשרד היא כי בימים האחרונים התברר כי הסיוע האמריקאי בהיקף של 8.7 מיליארד דולר לא יגיע במלואו ב־2024. כלומר, הפסימיים ביותר מעריכים כי ספק גדול שהסכום כולו יגיע ואם בכל זאת יגיע, לא ברור בכלל מתי ובאילו תנאים. בשורה התחתונה, גם האופטימיים ביותר יודעים לומר בפה מלא ש־5.2 מיליארד דולר מכלל הסיוע לא יגיע ב־2024 ויגיעו 3.5 מיליארד לכל היותר.
מדובר בבור חדש ובלתי צפוי שנחפר השנה בסכום עתק של כ־20-18 מיליארד שקל (לפי שער חליפין של כ־3.7 שקלים), שהם 1% תמ"ג. כלומר, ישנם כ־18 מיליארד שקל בשל הוצאות ביטחון שלא יגיעו והן ייצאו מתקציב המדינה. לפיכך, ברמת העיקרון, משרד האוצר היה צריך להעלות את תקרת ההוצאה וגם את תקרת הגירעון בכ־1% תוצר שלם. המשמעות המעשית היא פתיחת תקציב 2024 בפעם השלישית - דבר שמעולם לא קרה.
נזכיר כי תקציב 2024 אושר יחד עם תקציב 2023 ביוני 2023. בעקבות אירועי 7 באוקטובר, הוא נפתח בפעם הראשונה במרץ 2024, ונפתח שוב (אושר בקריאה ראשונה) ב־12 לחודש (תוספת של כ־3.4 מיליארד שקלים). כעת מתעורר הצורך לפתיחה נוספת.

2

אלא שהדברים לא כל כך פשוטים ומחייבים הרבה סבלנות ואורך רוח. ראשית, כי לצד הבור החדש, הגבייה ממסים הפתיעה לטובה ועודכנה ביוני האחרון מ־449.1 ל־465.3 מיליארד שקל (תוספת בלתי צפויה של 16.2 מיליארד שקל). לפי הדיווח החודשי האחרון של החשב הכללי, קצב גביית המסים השנתי עולה באופן עקבי ומתמשך וכבר הגיע ל־4.8% (לעומת קצב שלילי בתחילת השנה).
השיפור בהכנסות המדינה ממסים לא מתקיים בחלל ריק וביולי-אוגוסט התקבלה סדרה של נתונים חיוביים. רק אתמול התבשרנו על עלייה של 2.3% באוגוסט במדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל, כאשר מדד יולי עודכן כלפי מעלה מירידה קלה לעלייה של מעל 0.1%. זאת, אחרי שלוש ירידות רצופות. רכישות בכרטיסי אשראי - לרבות סעיף שירותים אחרים (הגדול מכולם) - עלו ביולי בכ־2% לעומת יוני, ובכ־9% לעומת יולי 2023. הערכה היא כי המגמה תימשך ותיכנס אל תוך אוגוסט, ואפילו ספטמבר-אוקטובר (חגי תשרי).
השאלה הגדולה היא אם מדובר בתופעה זמנית שמוסברת בכך שהישראלים לא הצליחו לצאת לחו"ל בקיץ ובחגים בגלל מחירי הטיסות והיעדר ההיצע בגלל המצב הביטחוני וצרכו בישראל, אך לקראת סוף השנה המגמה תתהפך. בהקשר הזה, באוצר אופטימיים ויש כבר קריאות לעדכן כלפי מעלה שוב את תחזית הכנסות ממסים בכמה מיליארדים בודדים. עם זאת, בינתיים, שם מעדיפים להמתין - אי הוודאות גדולה למדי.
בשורה התחתונה, באוצר מעריכים כי אם התוספת להוצאה הממשלתית (תוספת תקציב) בשל הדחייה של הסיוע האמריקאי תעלה על 14-13 מיליארד שקל - יהיה צורך בעדכון יעד הגירעון ל־2024.

3

אלא שיש פרט חשוב שעולה באופן ברור: ללא קשר לגורלו של הגירעון, יהיה שוב צורך בעדכון של תקרת ההוצאה, שכן ה־5.2 מיליארד דולרים האלו כבר היו "צבועים" לתקציב הביטחון (פרויקטים מיוחדים). הצבא כבר בונה על הכסף הזה ואם הוא לא יגיע מארה"ב - הוא יגיע מישראל - או ליתר דיוק, מהישראלים. באוצר הבינו זאת לפני כבר כמה ימים אלא שהתפתחויות בזירה הגיאו־פוליטית טרפו את הקלפים וגרמו לפקידים לחשב מסלול מחדש. הרי אם פניה של ישראל למלחמת לבנון השלישית כפי שמסתמן כעת, אין טעם למהר ולפתוח בפעם השלישית את תקציב 2024 כי אז תהיה גם פעם רביעית בוודאות: מלחמה מול חיזבאללה בלבנון שתכלול כניסה קרקעית ופעילות מאסיבית באוויר היא אירוע יקר מאוד, אפילו יקר יותר ממלחמה מול חמאס. המשמעות היא זינוק חד בהוצאה הממשלתית, לרבות ההוצאה הביטחונית, שתחייב חזרה לכנסת לבקש פתיחה נוספת בתקציב - והפעם זה יהיה בגלל עלייה בהוצאה וגם בגלל העמקת הגירעון. נכון לחודש אוגוסט, עוד לפני ההתחממות בגזרה הצפונית, קצב גידול ההוצאה עמד על 36% לעומת 14% גידול מתוכנן, כאשר עליית ההוצאה ללא המלחמה עמדה על 8.3% לעומת תכנון של 4.9%. נכון שהשיעורים האלו יורדים ברציפות מאז תחילת השנה והם צפויים לרדת עוד, אבל לא ברור אם מספיק כדי לעמוד ביעדים. לבטח לא אם תיפתח חזית צפונית כוללת ורחבה.
4 אלא שההוצאה הממשלתית צפויה לעלות גם מכיוון אחר: תשלומי הריבית. בימים האחרונים נשמעו הערכות כי מודי'ס בדרך להוריד שוב את הדירוג של ישראל. נציגי סוכנות הדירוג שביקרו בארץ בשבוע שעבר, כבר שבו והחלו להכין את הדו"ח. ההערכות על הורדת דירוג אינן מקריות ובאוצר מעריכים כי מי שעומד מאחוריהן הם אנשי החשב הכללי בעצמם – האחראים על ניהול החוב והקשר עם המדרגות - כדי "להכין את הקרקע" לקראת הורדה נוספת שאכן נראית ודאית. הרי מודי'ס עדכנה לפני כמה שבועות, בדו"ח קצר אך שלא מן המניין, כי הרחבת המלחמה תהווה עילה להורדה ודאית. אם לא די בכך, סמוטריץ' עיכב באופן מיותר את גיבוש תקציב 2025 שגורלו לוט בערפל בימים אלו שכן נכון לעכשיו, כמה ימים אחרי חשיפת היקף התיקונים וההתאמות, שרי ש"ס כבר הצהירו כי הם מתכוונים להתנגד לכל פגיעה בקצבאות כאשר יו''ר ההסתדרות גם הביע התנגדות לכמה מהמהלכים המרכזיים המוצעים. באמת שאין שום סיבה להאמין מדוע מודיס תמנע מהורדת דירוג. השאלה האם הסוכנות תוריד את הדירוג (מ־2A ל־3A) אך תשאיר אופק "ניטרלי" או שמא שהיא שוב תנחית תחזית "שלילית" אשר משמעה היא כי היא שוקלת שוב להוריד – בפעם השנייה - את הדירוג בטווח הקרוב לרמה של Baa1. זה כבר אירוע אחר לגמרי כי אז הדירוג יורד לקטגוריה נמוכה יותר (המכונה "בינוני נמוך" לעומת "בינוני גבוה").
למרות שעדיין מדובר בדירוג השקעה, ישנם גופים מוסדיים אשר נמנעים מלהשקיע בניירות בקטגוריה כאלו וגם אלו שכן משקיעים עלולים לבחון את איכות החוב בזהירות רבה יותר או להפחית את החשיפה כדי להקטין סיכונים. ומה יקרה אז? הרי ממשלת ישראל תצטרך לגייס סכומי עתק חסרי תקדים. בכירים באוצר כבר מתחילים לדבר על "תרחיש אנגליה" בתקופת ליז טראס. אז, בגלל מדיניות קלוקלת של ראשת הממשלה שעפה הביתה אחרי חודשיים בלבד, הכלכלה השישית הגדולה בעולם נקלעה למשבר פיננסי-פיסקאלי מסוכן והבנק המרכזי נאלץ לקנות אג"ח ממשלתיות כדי ליצור ביקושים ולהקטין ריביות (תשואות) מה שמנע קריסה של ממש. יש לפחות הבדל אחד גדול בין אנגליה לישראל: אנגליה לא היתה בעיצומה של מלחמת הישרדות רב־חזיתית. כדאי להימנע מהאירוע הזה.