טרנסג׳נדרים מרוויחים 32% פחות; מחציתם חוששים ללכת לעבודה
טרנסג׳נדרים מרוויחים 32% פחות; מחציתם חוששים ללכת לעבודה
מחקר חדש של חברת הייעוץ מקינזי שנערך בארה"ב מראה שרוב הטנסג'נדרים נשארים בארון באינטראקציות מקצועיות. "העבודה בתל אביב מאוד ידידותית לקהילת הלהט"ב אבל היא עדין חדשה בשיח סביב טרנסג'נדרים"; תוכנית טרנספוז שיזם נמרוד אלדאג ממיקרוסופט מנסה לשלבם בהייטק הישראלי
טרנסג'נדרים נוטים להיות מובטלים בשיעור של פי שניים יותר מאשר מבוגרים סיסג'נדרים אבל גם כאשר הם כן עובדים מצבם עגום. עובד סיסג'נדר מרוויח 32% יותר בכל שנה מאשר עובד טרנסג'נדר גם כאשר הוא בעל השכלה דומה או אף גבוהה יותר, כך עולה ממחקר חדש של חברת הייעוץ מקינזי שנערך בארה"ב.
כמו כן, יותר מ-50% מהעובדים והעובדות מהקהילה הטרנסית העידו כי לא נוח להם ללכת לעבודה, ו-66% דיווחו כי הם "נשארים בארון" באינטראקציות מקצועיות מחוץ לחברות שלהם. בנוסף, טרנסג'נדרים העידו כי הם מרגישים פחות תמיכה במקום העבודה מאשר עמיתיהם הסיסג'נדרים, ודיווחו על קשיים בהבנת התרבות הארגונית והיתרונות במקום העבודה, בקידום מקצועי, ובקבלת תמיכה מהמנהלים.
"ביטחון פיזי ומנטאלי בעבודה הוא מאוד חשוב וחוסר הביטחון הוא אחת הסיבות לכך שטרנסג'נדרים מרוויחים פחות. כשאתה מרגיש שאתה היחיד בחברה אתה מרגיש פחות בטוח ופחות תדבר בישיבות, תיתמך פחות על ידי המנהלים – כל אלה חשובים מאוד להתקדמות בשוק העבודה", אומרת מיטל גוטמן, ראש תחום D&I (גיוון והכלה) במקינזי אירופה. לדבריה טרנסג'נדרים רואים פחות אנשים כמותם מצליחים ולכן קשה להם יותר להתקדם. הם גם לא תמיד מגישים מועמדות מלכתחילה, עובדים יותר במשרות חלקיות ונוטים ללכת יותר למשרות בשכר נמוך יחסית.
בארה"ב מספר האנשים שמזדהים כטרנסג'נדרים גדל, יש 2 מיליון טרנסג'נדרים בארה"ב אבל גם כמיליון וחצי שהם על הספקטרום ולדברי גוטמן, המספר הזה הפתיע את עורכי המחקר. "למרות שיש עלייה בשיח סביב טרנסג'נדרים לפחות בתקשורת החוויה במקום העבודה לפי המספרים שעולים מהמחקר היא מאוד קשה", אומרת גוטמן.
בישראל ולפחות ב'מדינת תל אביב', מקומות העבודה מאוד ידידותיים יחסית לקהילת הלהט"ב אבל השיח סביב טרנסג'נדרים עדיין חדש ולא רואים מספיק ייצוג, אומרת גוטמן. "אני עושה עבודה בתחום הגיוון וההכלה כבר הרבה זמן אבל רק בשנים האחרונות ממש מדברים על הטרנסג'נדרים בקהילת הלהט"ב. יש הרבה אנשים בחברות שלא מודעים לחוויה השונה של טרנסג'נדרים במקום העבודה".
אחד הדברים שהופכים את הנושא למסובך יותר בישראל הוא השפה המגדרית שמקשה אפילו על ניסוח מודעות דרושים שפונות לכל המגדרים. במקינזי מסבירים כי ההערכה העצמית של טרנסג׳נדרים עולה ככל שנעשות פעולות יזומות המקדמות הכלה במקום העבודה, ושנועדו לגרום לעובדים טרנסג'נדרים להרגיש בנוח יותר. מקינזי אף מונה צעדים שחברות יכולות לנקוט כדי להתמודד עם אי-השוויון - החל ביצירת קשר עם גופים המקדמים העצמה ושילוב של טרנסים בחברה, דרך מתן הטבות לקהילה הטרנסית (ובעיקר ביטוח רפואי הכולל היבטי בריאות הנפש), ועד להתאמת קוד ההתנהגות של החברה.
בישראל מי שמיישמת את אחד מהצעדים המומלצים של מקינזי היא מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, שהקימה בעקבות יוזמה של אחד מעובדיה, נמרוד אלדאג, את תוכנית "טרנספוז" במסגרתה חברי וחברות הקהילה הטרנסית עוברים הכשרה לעבודה בהייטק, ומקבלים כלים בסיסיים לפיתוח קריירה.
אלדאג הוא בן 34, הוא יצא מהארון כהומו בגיל 15 והיום הוא נשוי עם שלושה ילדים. "מאז שהייתי צעיר היה לי חשוב מאוד להיות מעורב בקהילת הלהט"ב, עבדתי בסייבריזן ולפני שהגעתי למיקרוסופט הייתה לי קולגה בארה"ב, בחורה טרנסית שהכרתי במהלך העבודה והיה לנו קשר מצויין. שאלתי את עצמי איך יכול להיות שאני בהייטק כל כך הרבה זמן וזו הטרנסית הראשונה שאני פוגש. הבנתי שהחתך בין שתי האוכלוסיות האלה לטעמי לא גדול מספיק ושאלי איך אני באופן אישי יכול לקדם את זה, לייצר יותר נוכחות ונראות טרנסית בהייטק ומצד שני לעזור לאוכלוסיה שהיא הכי מוחלשת והכי פגיעה בקהילת הלהט"ב להשתלב בתעשייה הזאת. מתוך זה נולד הפרוייקט", הוא מספר.
הפרויקט מספק הכשרות לקהילה הטרנסג'נדרית כדי שיוכלו להשתלב בהייטק. "בפני האוכלוסיה הטרנסית עומדים יותר מכשולים להגיע לתעסוק מאשר האוכלוסיה הכללית. דווקא בהייטק יש צוהר יותר רחב ומקבל ומכיל ולכן אני חושב שלטרנספוז יש את הפוטנציאל הגבוה לשלב בין שני העולמות. מעבר לכך שזו אחריות כהייטק זה משהו שאנחנו מרוויחים ממנו. צוותים מגוונים מאפשרים כל הזמן לחשוב מחוץ לקופסא", אומר אלדאג.
עד היום סיימו את תוכנית טרנספוז 11 משתתפים, ארבעה בוגרים כבר עובדים בתחום ועוד ארבע עדיין מחפשים את דרכם כאשר המטרה היא לעבוד עם הבוגרים ולסייע להם להשתלב בתעשייה. מהצד השני התוכנית מנסה לחשוף את הפרוייקט לחברות הייטק ולעזור להן להבין את הרווח שלהן מהגיוון וכן לבחון עם אנשי ה-HR איך אפשר לייצר תהליך גיוס יותר אפקטיבי.
"אנחנו עובדים עם כמה ארגונים בעולמות הלהט"ב ופרסמנו בצורה אורגנית את הפרוייקט. עשינו סינון די ראשוני כי רצינו להגיע לקהל רחב ולמצוא אנשים שיש להם פוטנציאל, שרק הייתה חסרה להם הרגל בדלת", אומר אלדאג. ההכשרה, שאת התכנים בה העבירו מתנדבים שרובם ממיקרוסופט, מחולקת לכמה חלקים: הכרות עם עולם ההייטק, אילו תפקידים קיימים, יכולות אדמיניסטרטיביות, עבודה בסביבה ממוחשבת, איך לכתוב קורות חיים, לפתוח פרופיל לינקדאין ולהגדיל את הנטוורק.
"הפוקוס הוא כרגע לתת דריסת רגל. יש לנו בוגר שהשתלב בחברת סייבר בתחום ה-HR, בוגרת שהשתלבה בתחום השיווק ביוניקורן ובוגר אחר שהלך לכיוונים טכניים יותר והשתלב כטכנאי", הוא אומר.
