סגור
מאגר גז לוויתן לווייתן 1.8.23
קידוח לוויתן (צילום: REUTERS/Ari Rabinovitch)

הממשלה מקימה צוות לבחינת מדיניות יצוא הגז מישראל

הצוות שידון בבקשת לוויתן להגדיל את היצוא יכלול את נציגי משרדי האנרגיה, האוצר וראש הממשלה והוא צפוי להתייחס לנושאים כמו תיעדוף אספקת הגז למשק הישראלי ושמירה על המאגרים. הצוות יגיש המלצתו בתוך ארבעה שבועות

ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט על הקמת צוות של משרד האנרגיה, משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה שיבחן את חלופות היצוא ממאגר לוויתן שבשליטת יצחק תשובה, לאור בקשת החברות המחזיקות במאגר להגדיל את היתר היצוא. הפגישה הראשונה של הצוות צפויה להתקיים ביום ראשון בשבוע הבא.
הצוות אמור לבחון כמה סוגיות, בהן הקמת צינור גז טבעי ממאגר לוויתן לטורקיה והקמת חלופה של מתקן הנזלה ימי (FLNG), שיאפשר להפוך את הגז הטבעי לנוזל, כך שיהיה ניתן לייצא אותו ברחבי העולם, מה שיפחית את התלות הישראלית בייצוא גז למצרים וירדן בלבד.
בצוות אמורות לעלות סוגיות נוספות, כגון הגבלה שעתית ליצוא ממאגרי הגז הטבעי כך שלא יווצר מחסור רגעי במשק בשל התחייבות לחו"ל, וכן חובת הגיבוי המאגרים בים למקרה שאם יש תקלה במאגר גז כלשהו או הוא דורש תחזוקה, המאגרים האחרים יחויבו לתעדף קודם כל את השוק המקומי. יצויין שלמרות הקמת הצוות, ההחלטה על מדיניות הייצוא היא של שר האנרגיה ישראל כ"ץ.
ההחלטה התקבלה ביום א' בדיון בהשתתפות כ"ץ, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, ראש המל"ל צחי הנגבי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי וראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, ביחד עם גורמי מקצוע שונים. הצוות אמור לגבש את ההמלצות בתוך ארבעה שבועות, ובראשו יעמוד משרד האנרגיה. בדיון התקיימה גם סקירה של כמויות הייצוא שאמורות להבטיח שישראל תהיה עצמאית מבחינת יתרות הגז הטבעי למשך 25 השנה הקרובות.
בשבוע שעבר אישר כ"ץ להגדיל את יצוא הגז הטבעי למצרים ממאגר תמר ב־38.7 BCM. מדובר בכ־3.5 BCM בשנה, למשך 11 שנה. לשם השוואה, כמות צריכת הגז הטבעי בישראל ב־2022 עמדה על 12.3 BCM, כ־30% פחות מהבקשה הראשונית של המאגר. אחת הביקורות המרכזיות שנשמעו ביחס לאישור הבקשה היא המהירות שבה נעשתה, ללא שיתוף גורמים אחרים בממשלה ופרסום ההערכות הכלכליות של משרד האנרגיה לציבור. הבקשה של לוויתן גדולה בהרבה – במאגר ביקשו היתר לייצא 175 BCM במשך 25 שנה, מה שהופך את ההחלטה על הבקשה למורכבת בהרבה מזו של תמר.
הגז הטבעי משמש לייצור 67% מהחשמל בישראל, כאשר חלקו בייצור אמור לגדול בשנים הקרובות עם סגירת התחנות הפחמיות המזהמות והיקרות בהרבה להפעלה, והגדלת חלקן של תחנות הכוח המונעות בגז טבעי. בשל ההשפעה הניכרת של הגז הטבעי על ייצור החשמל, המחיר שבו רוכשות יצרניות החשמל (חברת החשמל והיצרנים הפרטיים) את הגז הטבעי, מתגלגל ישירות לחשבון החשמל של הציבור.
יתרון נוסף של הגז הטבעי הוא הביטחון האנרגטי בישראל, שכן ככל שנתח הייצור של הפחם ירד, היכולת של ישראל לייצר חשמל באמצעות משאבים מקומיים וללא תלות בייבוא תגבר. על־פי התוכניות של הממשלה, עד שנת 2025 יופסק השימוש בפחם. העובדה שישראל מייצאת גז ולא מייבאת היא אחד הגורמים המרכזיים שאיפשרו לה לעבור בקלות יחסית את משבר האנרגיה העולמי, שהתחולל לאחר תחילת המלחמה באוקראינה והחרם על הגז הטבעי מרוסיה, לעומת מדינות אחרות באירופה. בישראל היו עליות מתונות יחסית בחשבון החשמל. לצד זאת, ייצוא הגז הטבעי מאפשר חיזוק קשרים מדיניים עם מדינות האזור וגם מכיוון שמחיר הגז בייצוא גבוה יותר – מדובר בהגדלת ההכנסות למדינה.