פרשנותהתמכרות מסוכנת: בנק ישראל צריך להיגמל מאג"ח
פרשנות
התמכרות מסוכנת: בנק ישראל צריך להיגמל מאג"ח
מתחילת משבר הקורונה רכש בנק ישראל אג"ח בכ־80 מיליארד שקל במטרה למנוע מחנק אשראי במשק. כעת, כשהנתונים הכלכליים השתפרו והאינפלציה מתחילה להרים ראש, אין מקום להתערבות כזאת בשוק ההון
1
בעוד שלושה ימים תפרסם הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, את החלטת הריבית השביעית לשנת 2021 (אחת לפני האחרונה). לכל בר דעת ברור שהריבית במשק לא תשתנה. הרי היא לא תרד אל מתחת לרמה האפסית (0.1%) בה היא נמצאת כיום, אחרי שהורדה בתחילת משבר הקורונה מרמה של רבע אחוז, ולבטח בנק ישראל לא יתחיל להעלות ללא הכנת הקרקע. ובכל זאת, מדובר בהחלטה חשובה, אפילו חשובה מאוד.
ההחלטה הקרבה מעוררת הרבה מאוד סקרנות בשוק ההון, לאו דווקא מפני שחטיבת המחקר של הבנק תציג תחזית מאקרו־כלכלית מעודכנת (דבר חשוב פני עצמו) אלא מפני שהבנק המרכזי צפוי להודיע על הפסקה – או ליתר דיוק, אי הארכה נוספת - של תוכנית רכישת אג"ח ממשלתיות עליה הכריז בתחילת המגפה. מדובר ברכישה של אג"ח ממשלתיות ב־50 מיליארד שקל, שהוארכה לפני כשנה (סוף אוקטובר 2020) בעוד 35 מיליארד שקל ובסך הכל נקבעה לה מסגרת של 85 מיליארד שקל.
לפי הנתונים הרשמיים, בנק ישראל רכש נכון לסוף אוגוסט 75 מיליארד שקל וביום חמישי הקרוב הוא ידווח על הסכום נכון לסוף חודש ספטמבר 2021. הסכום אמור לנוע סביב 78-79 מיליארד שקל, שכן, הלכה למעשה, בנק ישראל רכש בממוצע 3.3-3.4 מיליארד שקל בחודש. לפיכך, ברמה התיאורטית, בנק ישראל יכול להמתין עוד חודש אבל ראוי כי החלטה כזאת תדווח לציבור במעמד החלטת ריבית, וכמובן לפני הגעת היעד (החלטת הריבית הבאה תהיה בדצמבר).
2
חשוב להבין את הרקע להחלטה: בתחילת משבר הקורונה, המשק הישראלי מצא עצמו ללא תוכנית, ללא תקציב, ללא משרד אוצר מתפקד ועם ממשלה מאולתרת שהיה ברור שכוחה לבצע הוא אפסי. בנק ישראל דאג, ובצדק, שהשווקים הפיננסיים יתפקדו היטב, לרבות השוק הראשוני, "השוק הבסיסי", הלא הוא שוק האג"ח הממשלתי שקובע את הריבית בפועל או מה שמכונה "הריבית ארוכת הטווח". המטרה המוצהרת היתה למנוע בכל מחיר מחנק אשראי כאשר המשק כבר נכנס לסגר ראשון כמה ימים קודם לכן וגם להרגיע את השווקים שבאותם ימים התנהגו בעצבנות עצומה.
בכך חיקה ירון את עמיתיו בעולם לרבות בארה"ב (הוא מאוד מושפע מג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב האמריקאי) אך גם באירופה וביפן. בנק ישראל גם הבין את הצורך, ואף הפציר באוצר, לבצע הרחבה פיסקאלית משמעותית בצורה של הגדלת ההוצאה הממשלתית. ההרחבה לוותה מטבע הדברים בירידה חדה בהכנסות המדינה ממסים על רקע המיתון החריף שנראה באופק מלווה בשיעור אבטלה רחב של 34% וירידה בתוצר שהגיעה לכ־30% (בשיעור שנתי).
רכישות אג"ח בהיקפים חסרי תקדים אלו (גם במסגרת ההתמודדות עם המשבר הפיננסי הגדול ב־2009 בנק ישראל הכריז על תוכנית דומה אך בהיקפים קטנים בהרבה, סביב 18 מיליארד שקל), היו אמורות גם ליצור ביקושים להנפקות האוצר שזינקו על רקע העמקת הגירעון ומימונו - ולמנוע מהתשואות לטוס מעלה - ובכך לייקר את החוב, שאף הוא זינק.
1 צפייה בגלריה
נגיד בנק ישראל אמיר ירון. בנק מרכזי לא אמור להיות שחקן בשוק ההון
(צילומים: אלכס קולומויסקי, רויטרס)
3
אלא שהתנאים והמציאות האלו אינם עוד. כלל הפרמטרים השתפרו ללא הכר, לרבות הצריכה הפרטית והיצוא; נתוני האבטלה שעודכנו אתמול כלפי מטה ולפיהם האבטלה בספטמבר ממשיכה לרדת ועמדה על 5.7% כולל אלה שנמצאים בחל"ת (לא כולל אלו שנטשו את שוק העבודה במרץ 2020). בנוסף יש חיסון, אין מחנק אשראי, השוק מתפקד, והתשואות ברמה סבירה בהינתן הנתונים הבסיסיים של המשק. יתרה מזו, ההכנסות ממסים מזנקות שוב, ההוצאה מתמתנת, והגירעון יורד באופן עקבי. מהצד השני, האינפלציה מרימה ראש. בתחילת המשבר עמדה האינפלציה על מינוס 1.6%, שפל היסטורי, ומאז עלתה ללא הפסקה עד שבספטמבר הגיעה ל־2.2% - מעל אמצע יעד יציבות המחירים - תוך שנה וחצי. בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל את הציפיות לאינפלציה שהגיעו לרמה של 2.2%. גם ממוצע תחזיות האינפלציה ל־12 חודשים קדימה של בנקים מסחריים וחברות ייעוץ הגיע ל־1.5% ושבר שיא.
לצד עליות המחירים והצפי להמשך התייקרות המוצרים והשירותים, גם מחירי הנכסים מרימים ראש, לרבות הנדל"ן. מחירי הדיור סגרו באוגוסט האחרון עלייה שנתית של 8%, שיעור שלא נרשם מאז סוף 2016. רכישת אג"ח והורדת הריבית לטווח הארוך בעקבותיה מוזילה את האשראי, גם לדיור, ומתמרצת משקיעים לחפש תשואות גבוהות יותר בשווקים מסוכנים יותר כמו שוק הנדל"ן. ולא פחות חשוב: גם הבנקים המרכזיים, לרבות הפד, החלו להשמיע קולות של תום עידן - וישראל היא חלק מכפר גלובלי ומאוד מושפעת ממנו.
חשוב שבנק ישראל לא יתמכר לסם המסוכן הזה כפי שקרה לשאר הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות שלא מצליחות לסגת מהשוק מאז המשבר הפיננסי הגדול. בנקים מרכזיים הפכו לשחקן מרכזי בשוק האג"ח ומאזני אותם בנקים מרכזיים נראים בהתאם. אסור לשכוח כי גם לבנק ישראל יש התמכרות לרכישת נכסים, והכוונה לרכישות המט"ח שהוא מבצע מאז 2008. ההיסטוריה מראה כי אחרי שהשווקים והממשלות מתרגלות לנוכחות מסיבית של בנקים מרכזיים עם מכונות הדפסת כסף בזירה, קשה לשחרר. לכן כדאי שבנק ישראל יחזור במהרה לתפקידו העיקרי כרגולטור ויפסיק להיות שחקן בשוק ההון.
