דעהארבע שרות שיכולות לסייע במשבר האקלים
דעה
ארבע שרות שיכולות לסייע במשבר האקלים
ממשלות ישראל לדורותיהן ידועות בהתנהלותן קצרת הטווח והרואי בכל הנוגע להגנה על הסביבה. לזנדברג, מיכאלי, ברביבאי ואלהרר יש את היכולת להפוך את ההתחייבויות לפעולות אפקטיביות שבכוחן להוביל לריפוי סביבתי ואקלימי, עם הרבה מאוד שכל, רגש וגם חמלה אנושית
שיטפונות בדרום גרמניה, בבלגיה ובהולנד גבו וממשיכים לגבות מאות הרוגים. מאות מתים בצפון-מערב ארצות הברית, בקנדה ובאוסטרליה בעקבות תנאי חום בלתי נתפסים. שרפות מכלות שטחים פתוחים וגורמות למותם של בעלי חיים בכל העולם. ומה אצלנו? כל האסונות הללו נותרים בגדר חדשות חוץ בלבד, משהו שמתרחש אי שם מעבר לים, ואין לו קשר ממשי למדינת החוף המדברית והקטנה.
אלא שכל התחזיות המדעיות לשנים הקרובות מעידות על ההפך הגמור. ישראל, כמדינת חוף מדברית, עתידה להיות מהמאוימות ומהניזוקות ביותר ממשבר האקלים. שרפות תדירות בהרי ירושלים, בחיפה ובאזורים אחרים בשנים האחרונות, המחייבות פינוי של מאות משפחות מבתיהן, הצפות קשות בעונות החורף האחרונות אשר הובילו לנזקים אדירים לאדם ולכלכלה, רצף ארוך של ימי שרב בלתי נסבלים, פגיעה בגידולים חקלאיים וסכנה עתידית לביטחון התזונתי של ילדינו ועוד - מעידים על כך שמשבר האקלים כבר כאן.
3 צפייה בגלריה
מימין: השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושרת האנרגיה קארין אלהרר
(צילומים: קובי קואנקס , אילן בשור)
ארבע השרות החדשות תמר זנדברג (הגנת הסביבה), מרב מיכאלי (תחבורה), אורנה ברביבאי (כלכלה) וקארין אלהרר (אנרגיה) נקטו יוזמה אמיצה ומבורכת כאשר הודיעו בשבועות האחרונים על כוונתן לפעול בנחרצות לשם צירופה של ישראל לטרקלין המדינות הנאבקות במשבר האקלים. על כתפיהן המנוסות מונחת האחריות לפעול כדי לשכנע את הממשלה כולה בהכרח הקיומי שבבניית המנגנונים הרגולטיביים, הפיננסיים והחברתיים לשם התמודדות עם המשבר.
לכל אחת מהן ניסיון פוליטי ומקצועי רב שנים וזכויות בתחומי החברה, הסביבה, הביטחון, הכלכלה, זכויות האדם ושלטון החוק. והרי אלו הם התחומים שהשקעת משאבים נכונה וחכמה בהם תסייע באופן משמעותי בהתמודדות.
הכל מתחיל מהעומד בראש
הציבור הישראלי יפקח עין ויצפה מהן לפעול למימוש ההצהרות של ממשלת השינוי. וכמו תמיד, הכל מתחיל מהעומד בראש המערכת. משימתן הפוליטית המידית של השרות היא להציב בפני ראש הממשלה נפתלי בנט והממשלה כולה מראה בדמות מימוש ההתחייבויות. המימוש חייב לכלול בין היתר את חקיקת חוק האקלים, אשר יקבע יעדים שאפתניים למעבר לכלכלה דלת פחמן, לאיפוס פחמן עד 2050 ולהיערכות הנדרשת לנזקים; מימוש התחייבות שר האוצר למסות את הפחמן במסגרת חוק ההסדרים; רתימת המערכת הפיננסית הישראלית למאבק ושכנועה שללא בניית צעדים למעבר לכלכלה דלת פחמן, לכלכלה הישראלית אין כל תוחלת; ומתן מענה הולם לדרישותיו של נשיא ארצות הברית כמו גם התעשייה והסקטור העסקי העולמי מישראל לעמוד בהתחייבויות שאפתניות במסגרת הסכם פריז.
במדינה שבה השיח המאצ'ואיסטי והצבאי הוא השולט בכיפה, יש לקוות להצלחת השרות בשינוי פרדיגמת ה"עסקים כרגיל". לא עוד איראן כאיום הקיומי היחיד המונח לפתחנו, אלא הבנה שמשבר האקלים הוא סכנה ממשית לביטחוננו האישי ולבריאותנו. לא עוד מאבקי כוח בין המשרד להגנת הסביבה למשרד האנרגיה, אלא שיתוף פעולה בין-משרדי לשם מעבר לאנרגיות מתחדשות. לא עוד התייחסות לנושא הסביבה והאקלים כנושא אזוטרי המושלך לפתחו של המשרד להגנת הסביבה, הנקרא לאחר מעשה לנקות את הזיהום שיוצרים המזהמים הגדולים בישראל, אלא בניית מנגנון ממשלתי מתוקצב לשם התמודדות עם המשבר. לא עוד התרפסות בפני שורת הרווח של טייקוני התעשייה, כי אם חיובם כלפי הדור הנוכחי והדורות הבאים לנקות ולשלם על הזיהום שהם פולטים.
ממשלות ישראל לדורותיהן ידועות בהתנהלותן קצרת הטווח והרואי בכל הנוגע להגנה על הסביבה והאדם בסביבתו. כך דאגו להשכיח מהציבור הישראלי שפשוט מגיע לו יותר. לזנדברג, מיכאלי, ברביבאי ואלהרר יש היכולת להפוך את ההתחייבויות לפעולות אפקטיביות שבכוחן להוביל לריפוי סביבתי ואקלימי, עם הרבה מאוד שכל, רגש וגם חמלה אנושית.
עו"ד עמית ברכה הוא מנכ"ל אדם טבע ודין
