בלעדיהוט ותש"י בוחנות מהלך משותף למכור את הנתח שלהן ב-IBC
בלעדי
הוט ותש"י בוחנות מהלך משותף למכור את הנתח שלהן ב-IBC
כל אחת מהן מחזיקה ב-23.5% ממיזם הסיבים האופטיים, כשסלקום מחזיקה בנתח דומה וחברת החשמל מחזיקה ב-30%; לשתיים האחרונות יש זכות סירוב להצטרפות של חברה אחרת למיזם במקרה של מכירה; להוט הסכם ארוך טווח להשכרת התשתיות מ-IBC כך שלא צפויה השפעה על פעילות החברה; כיום ל-IBC יכולת לפרוש סיבים אופטיים ל-1.84 מיליון משקי בית
הוט ותש"י (קרן תשתיות ישראל) חוברות יחדיו למכירת חלקן במיזם הסיבים האופטיים IBC, שמוחזקת על ידי חברת החשמל (30%) והיתר על ידי שותפות של סלקום, תש"י והוט (כל אחת מחזיקה ב-23.5%).
כלומר, על אף שמדובר במכירה של 46.6% בלבד ממניות IBC, מדובר בשני שליש מהשותפות שהיא בעלת השליטה בחברה – כך שהרוכש של מניות IBC יקבל בפועל שליטה בחברה. בשבועות האחרונים שכרו החברות את בנק ההשקעות וחברת הייעוץ MNS שילווה את מהלך המכירה.
כיום ל-IBC יכולת לפרוש סיבים אופטיים ל-1.84 מיליון משקי בית, והיא השיגה מימון לפרישה לעד כשני מיליון משקי בית, מתוך כ-2.7 מיליון משקי בית בישראל. IBC מאפשרת לחברות התקשורת השונות להשתמש בתשתית הסיבים שפרשה בתמורה לתשלום חודשי.
להוט (ולסלקום) הסכם IRU - כלומר השכרת השימוש בסיבים אופטיים לטווח ארוך של יותר מעשור על גבי תשתית IBC ובמחיר קבוע, כך שלמכירה לא צפויה השפעה על הרווחיות של החברות בתחום הסיבים האופטיים. כמו כן, לבעלות המניות הנותרות - סלקום וחברת החשמל, יש זכות סירוב להצטרפות של חברה אחרת למיזם במקרה של מכירה.
מטרת המיזם שהוקם ב-2013 (בתחילה בבעלות מלאה של חברת החשמל) הייתה לקדם תחרות אל מול בזק בפרישת תשתיות הסיבים האופטיים, לאחר שזו לא הדליקה את רשת הסיבים שלה באותה תקופה בשל מגבלות רגולטוריות. היתרון המשמעותי של IBC הוא השימוש בתשתיות של חברת החשמל לפרישת תשתיות התקשורת, מה שאינו אפשרי לחברות האחרות.
מקבוצת הוט וקרן תש"י נמסר: "קבוצת HOT וקרן תש"י גאות בהשלמת היעד הלאומי שהציבו לעצמן השותפות במיזם IBC להשלמת פריסה רחבה ומהירה של הרוב המוחלט של משקי הבית בישראל. לאחר השגת היעד ועליית החברה על מסלול פעילות איכותי ועצמאי, החברות מנהלות תהליך סדור ומקצועי לבחינת מכירת חלקן במיזם".
