אומת הסטארט-אפ חייבת לעשות Restart במערכת החינוך
אומת הסטארט-אפ חייבת לעשות Restart במערכת החינוך
דו"ח ה-OECD שפורסם השבוע, וממקם את ישראל בשליש האחרון בהשקעה לתלמיד ובשכר המורים, לא משאיר מקום לספקות: מערכת החינוך חייבת לעבור שינוי. הגיע הזמן לתגמל מורים איכותיים ולבנות מערכת תגמול דיפרנציאלית שתוביל אותנו למצוינות. השלטון המקומי כבר הוכיח בזמן הקורונה וגם בזמן המלחמה שהוא מסוגל לספק פתרונות יעילים תוך זמן קצר ומותאמים לצרכים בשטח, זה הזמן שהממשלה תיתן לנו את הכלים בשביל להחזיר עטרה ליושנה ולהפוך את מערכת החינוך למנצחת
הדו"ח השנתי של ה-OECD שפורסם השבוע הציב שוב מראה כואבת מול מערכת החינוך הישראלית. ישראל, מדינת הסטארט-אפ שידועה בזכות החדשנות והקדמה שלה, מפגרת מאחור כשזה נוגע להשקעה בדור העתיד. לפי הדו"ח, ישראל ממוקמת בשליש האחרון בהוצאה לתלמיד ובשכר המורים, כאשר מורי התיכונים מרוויחים 9% פחות מהממוצע במדינות החברות בארגון.
המספרים הללו אינם רק סטטיסטיקה – הם תמרור אזהרה ברור. כאשר המורים שלנו, שממלאים תפקיד כה משמעותי בעיצוב דור העתיד, אינם מתוגמלים כראוי, אנו רואים את ההשלכות בשטח. המשבר בין ארגון המורים למשרדי האוצר והחינוך, שהוביל לעיצומים מתמשכים בבתי הספר התיכוניים, משקף בדיוק את עומק הבעיה. מורים שחוקים, שחשים שלא מעריכים את תרומתם, נאלצים להיאבק על תנאים בסיסיים ומשביתים את המערכת בזמן מלחמה- דבר שפוגע ישירות בתלמידות ובתלמידים שלנו.
טרם כניסתי לתפקיד רה"ע בגני תקווה, עבדתי כסמנכ"לית כספים בחברות הזנק שנמכרו לענקיות הטכנולוגיה הבכירות בעולם. בעולם ההייטק דיפרנציאליות בשכר היא שם המשחק והיא חלק אינטגרלי מהצלחה. עובדים מצטיינים מתוגמלים בהתאם להישגיהם, ותמריצים ניתנים כדי למשוך ולשמר כוח אדם איכותי. אז למה זה לא קורה במערכת החינוך? מורים מעולים צריכים לקבל תגמול על פי ביצועיהם, הישגיהם ותרומתם האמיתית לתלמידים, ולא להישאר תקועים תחת אותה תקרה זכוכית שמונעת מהם קידום או שכר הוגן.
המשבר הזה, שנראה כמאבק בין המורים לממשלה, הוא למעשה משבר לאומי. ילדינו הם העתיד, והם מתמודדים היום עם מציאות מורכבת יותר מאי פעם – הן מבחינה רגשית והן מבחינה חינוכית. ההשפעות של הקורונה, מלחמת 'חרבות ברזל' והמצב הכלכלי המורכב, ניכרות בכל בתי הספר. תלמידים רבים סובלים ממצוקה נפשית חמורה, ומערכת החינוך צריכה מערכת מתפקדת עם מיטב המוחות בכדי לצלוח את האתגר הלאומי הזה.
כאן המקום להכיר בכך שהפתרון אינו מגיע רק מהממשלה. השלטון המקומי הוכיח כבר בזמן הקורונה וגם בזמן המלחמה שהוא מסוגל לספק פתרונות יעילים ומותאמים לצרכים בשטח. אבל כדי שזה יקרה, הממשלה חייבת להעניק לשלטון המקומי יותר סמכויות לפעול בבתי הספר – לאפשר לכל רשות מקומית לדאוג לצוותי ההוראה ולתלמידים שלה בהתאם לצרכים המיוחדים של כל קהילה.
המצב הנוכחי אינו יכול להימשך. עלינו להתחיל לפעול כבר עכשיו, להגביר את ההשקעה בתלמידים ובמורים, ולהפסיק לראות את מערכת החינוך כאילו היא עסק שכושל בלהניב רווחים. הילדים שלנו הם לא עוד הערה בסטטיסטיקה. העתיד שלהם נמצא בידיים של מורים שראויים להערכה, לכבוד ולתגמול הולם. בלי זה, לא תהיה תקומה למדינת ישראל.
ליזי דלריצ'ה היא ראש עיריית גני תקווה, סגנית יו"ר מרכז השלטון המקומי ויו"ר ועדת חינוך
