פרשנותהרפורמה של הורוביץ: הפרטת דיוני התקציב
פרשנות
הרפורמה של הורוביץ: הפרטת דיוני התקציב
שר הבריאות הידוע בהתנגדותו להפרטת שירותים ציבוריים שכר את שירותיו של אבי ניסנקורן, שר המשפטים ויו"ר ההסתדרות בדימוס, כדי שינהל עבור משרדו את המו"מ מול פקידי האוצר לתקציב הבריאות. מינוי ניסנקורן כיועץ פרטי לממשלה מעלה שורת בעיות, החל מניגוד עניינים ועד לשאלת חוקיות המהלך
אופן גיבוש התוכנית הכלכלית בממשלה סיפק רגע אחד מפתיע למדי. הפרטת דיוני התקציב דווקא על ידי יו''ר המפלגה סוציאליסטית של ישראל, שר הבריאות ניצן הורוביץ, מתנגד ידוע להפרטת שירותים ציבוריים.
מתברר כי השר שכר את שירותיו של אבי ניסנקורן, שר המשפטים ויו''ר ההסתדרות בדימוס, לנהל את המו"מ מול פקידי האוצר על תקציב הבריאות לשנתיים הבאות.
העובדה שניסנקורן פרש מהחיים הפוליטיים ומשמש היום יועץ פרטי בתשלום, שהפך לחלק מהמגזר הפרטי, מעלה בעיה מהותית שיש לתת עליה את הדעת, ממספר סיבות.
אמנם זכותו המלאה של ניסנקורן, שפצח בקריירה החדשה כאשר ייעץ לוועד עובדי משרד הביטחון במאי האחרון, להתפרנס כראות עיניו, אולם הוא למעשה הפך למנהל מו"מ על תקציב המדינה, ולחלק מצוות עובדי המדינה שמנהלים אותו. אלו הן הסיבות לבעייתיות שבדבר:
1. ניגוד עניינים. אחד מהכללים הידועים בקרב עובדי מדינה היא שהם לא יכולים לעבוד במגזר הפרטי ולהיפך (במקרה שכן, הדבר מצריך אישור מיוחד ומפורט). דווקא במקרה של ניסנקורן, אין מדובר במקרה היפותטי או ערטילאי. נניח כי יו''ר ההסתדרות לשעבר יקבל מחר (או שקיבל אתמול) טלפון מיו''ר ההסתדרות הרפואית (הר"י), בבקשה שייעץ לו במו"מ מול האוצר על ההסכם החדש בין האוצר לרופאים (תוקף ההסכם יפוג בעוד כמה שבועות). מה יקרה אם ניסנקורן ידרוש תוספת נוספת לשכר רופאים, שתבוא על חשבון תשתיות בריאות? אולי יהיה זה ארגון "מרשם", המייצג את המתמחים, שיבקש את שירותיו? אז ניסנקורן עלול להיות מנוע מלדבר על שכר המתמחים.
ומה אם דווקא איגוד הפסיכיאטריה שיבקש מזור, או קופות החולים שלא אוהבות את ההיטל שיוטל על השב"ן? יש עוד ועוד דוגמאות שכולן מצביעות על ניגוד עניינים מובהק. לכל הפחות, היה מקום לדרוש מניסנקורן הסכם ניגוד עניינים וחשיפת רשימת הלקוחות שלו כולה, לרבות ההסכם שחתם עם הורוביץ. אפילו אם ניסנקורן מייעץ "בחינם" (בהתנדבות), קל וחומר אם הוא יקבל תשלום (זכותו המלאה) - זכות הציבור לדעת, מדובר בכסף שלנו.
2. המסר ההרסני לדרג המקצועי של משרד הבריאות. מה אמור להרגיש חיים הופרט, שמכהן כמנהל הכספים של משרד הבריאות (בעודו בתפקיד ממלא מקום) ואת מנכ"ל משרד הבריאות החדש נחמן אש, כאשר השר שלהם מבקש לצרף להם "בייביסיטר"? אם פקידי הבריאות, שידעו היטב לעמוד על שלהם במהלך הקורונה ולקבל לא מעט כסף, יודעים לעשות את עבודתם, מדוע הם צריכים סיוע או תמיכה?
דווקא ממשלת השינוי חרטה על דגלה את חיזוקו של הדרג המקצועי ומינוי מקורב לניהול של מו"מ בנושאים ממשלתיים-ציבוריים הוא מהלך שהיה יותר צפוי מבנימין נתניהו, אמיר אוחנה, מירי רגב או דוד אמסלם, מאשר מהורוביץ. הסכנה הגדולה הוא שהמהלך ייהפך מחסר תקדים לתקדימי. מה יקרה למשל אם משרדי ממשלה אחרים ייבקשו סיוע מניסנקורן? מדובר בצעד אפשרי, שכן אותם פקידי האוצר קורקסו על ידי אנשי מערכת הביטחון שהצליחו להוציא מהם כמעט את כל התוספת התקציבית המתוכננת לשנת 2021, ולכן לא נשארה הרבה תוספת תקציבית לחלק לשאר המשרדים.
ישנה בעיתיות נוספת עם יועצים חיצוניים-עסקיים: הרכבו והיקפו של תקציב הבריאות היא סוגיה של דיני נפשות ודקה אחרי שהמו"מ יסתיים, ניסנקורן יחזור למשרדו והאחראיות על תוצאתו של המו"מ תיפול רובה ככולה על פקידי האוצר והבריאות - ולא על ניסנקורן, שהוא כאמור, יועץ חיצוני-פרטי שאינו קשור לממשלה הזו. אם פקיד מפשל - הוא ישלם, במוקדם ובמאוחר, מחיר אישי, הרי הוא ממשיך ללוות את "תוצאות המו"מ".
3. חוקיות המהלך. המקרה החריג הזה מעלה שאלה בסיסית עוד לפני שמתחילים לנתח את ההשלכות: האם מדובר במהלך שהוא בכלל חוקי? האם ניתן לקחת גורם פרטי-עסקי ולהעניק לו סמכויות ממשלתיות?
פקידי האוצר ביקשו לברר את הסוגיה וגם הפעם מי שאכזב היה היועץ המשפטי לממשלה. ליתר דיוק, נציגו, דני חורין, מ"מ המשנה ליועמ"ש (ייעוץ וחקיקה). חורין מפרט את הבעייתיות הגדולה ואת הקושי שיש במהלך הזה. בין השאר הוא מזכיר את עניין הפגיעה כפי שהיה צפוי מפקיד המשתייך לדרג המקצועי הבכיר ביותר - שסבל (דרך הבוס שלו) הכפשות קשות מחלקים מהדרג הפוליטי - הוא מדגיש את ההשלכות על הדרג הזה, לרבות החלשתו. אלא שבמהלך הטיעונים, "בורח" חורין לטיעון הנחות ביותר של יועץ משפטי: אין מדובר בסוגיה משפטית.
ההתנהלות של חורין מזעזעת כאשר נזכרים באירוע שקרה לפני כ-4 שנים עם פחות או יותר אותם השחקנים: במאי 2017, קבעה דינה זילבר (הבוסית של חורין שהחליף אותה בפועל) כי המלצותיו של פרופ' ירון זליכה, שמונה על ידי משה כחלון, יחד עם אבי ניסנקורן, אז יו''ר ההסתדרות, כנציג מטעמם לנהל מו"מ על מתווה הנכים, בנושא תוספת לקצבת זקנה אינן תקיפות. הסיבות שהציגה זילבר למהלך החריג שטלטל באותם ימים את משרד האוצר, היו די דומות במהותן לאלו שהציג חורין היום. אולם המסקנות היו הפוכות: זילבר פסלה, חורין פסל ו"ברח". אז לפחות שהציבור יידע: אם הקצאת המשאבים למערכת הבריאות לא מוצאת חן בעיניכם, תפנו לאבי ניסנקורן.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "למר ניסנקורן נערך הסדר ניגוד עניינים על ידי היועץ המשפטי של משרד הבריאות. כמו כן, אין קשר בין השאלה שהועלתה במקרה זה לבין עניינו של פרופ' זליכה. שם התקבלה הכרעה משפטית בדבר ניגוד העניינים, לאחר בחינת הלקוחות שהיו באותה עת לפרופ' זליכה, מה גם ששם לא דובר בייעוץ כי אם בכהונה בוועדה ציבורית. מכל מקום, הודגש כי היעוץ החיצוני למשרד הבריאות בענייננו יתמצה בליווי גורמי המקצוע ובייעוץ להם ולא בקבלת החלטות במקומם".
