מנכ"ל רציו: "מדינה עשירה בגז טבעי הייתה צריכה להיפטר מזמן מעידן הפחם"
מנכ"ל רציו: "מדינה עשירה בגז טבעי הייתה צריכה להיפטר מזמן מעידן הפחם"
יגאל לנדאו מסכם שנה מצוינת עם הכנסות שיא של 380 מיליון דולר במהלך 2022. הוא טוען כי לפי מומחים קיים עוד גז רב במים הישראליים שטרם התגלה, ולהערכתו "לאור זאת, המכרז הרביעי של משרד האנרגיה יהיה מבוקש בידי חברות אנרגיה, ישראליות ובינ"ל"
"מדינה עשירה בגז טבעי היתה צריכה להיפטר מזמן מעידן הפחם", כך אומר מנכ"ל שותפות רציו יגאל לנדאו המחזיקה ב-15% מהזכויות במאגר לווייתן (יחד עם ניו-מד אנרג'י – 45% ושברון – 40%). לדבריו, עם גילוי מאגרי הגז תמר ולווייתן בתחילת העשור הקודם חברות גז ונפט גדולות מרחבי העולם רצו להיכנס לארץ, אך חוסר ודאות רגולטורית הובילה אותן לא להשקיע פה. דבריו של לנדאו מגיעים על רקע הרצון של השותפות במאגר לווייתן להרחיב את התפוקה השנתית מהמאגר מ-12 ל-21 BCM בשנה (הצריכה השנתית בישראל היא כ-13 BCM) והתוצאות הטובות שהציגה החברה בשנת 2022.
השנה הטובה של רציו לא הייתה מפתיעה במיוחד. מאז שהחלה המלחמה באוקראינה בסוף פברואר 2022 מחירי הדלקים והגז הטבעי בעולם טיפסו, בחיפוש של המערב אחר דלקים שמקורם אינם ברוסיה. גם בצורת באזורים מסוימים בסין, שהובילה לירידה בפעילות של תחנות כוח הידרו-אלקטריות לא הפחיתה את הביקוש לגז טבעי.
אלו הובילו את חברת רציו, להכנסות שיא של 380 מיליון דולר במהלך 2022, 30% יותר מהכנסות החברה בשנת 2021. זאת בעוד הפקת הגז מהמאגר גדלה בשנת 2022 ב-7% בלבד. גם הגדלת שיעור הייצוא תרם להכנסות. בעוד שבשנת 2021, 58% מהגז המופק במאגר הלך לייצוא, אתשקד השיעור עלה ל-67%.
הדוחות הכספיים של החברה, לא היו הסיבה המרכזית לזינוק במניית רציו השבוע. עוד בטרם פורסמו, דיווחה ניו מד אנרג'י שבשליטת יצחק תשובה, על הצעת רכישה שהגישו חברת ANDOC האמירתית ו-BP הבריטית ל- 50% ממניות ניו מד אנרג'י. לאחר הדיווח על העסקה זינקה מניית רציו ב- 15%. בהמשך השבוע, עם פרסום הדוחות, השלימה החברה זינוק של 19% בשלושה ימים.
לדברי לנדאו מדובר ב"עסקה שמראה עניין בגז הישראלי. מקווה שחברות נוספות ייכנסו למשק הישראלי, ולכן חשובה הוודאות הרגולטורית", יש לציין שאמנם ישנה הסכמה בשוק שכניסה של חברות זרות תועיל למשק הישראלי, אין הבטחה שיש מאגרי גז נוספים בחופי ישראל. לכן, יש שחוששים כי הגדלת מכסות הייצוא בשלב מוקדם כל כך עלולה להוביל שמלאי הגז הטבעי של ישראל יופסקו מהר.
"לדעת מומחים, ישנו עוד גז רב במים הישראליים שטרם התגלה, המגיע אף לכפול ממה שהתגלה עד כה ויכול להגיע ל-2,000 BCM. אני מעריך שלאור זאת, המכרז הרביעי של משרד האנרגיה יהיה מבוקש בידי חברות אנרגיה, ישראליות ובינ"ל".
אתה לא חושב שיש קושי בזה שמדינות זרות יחזיקו בשליטה על מאגרי הגז הטבעי בישראל?
"ראשית, כל תחום הגז הטבעי מפוקח מאד ועומד ברגולציה מחמירה. שנית, חברות זרות מחזיקות בחלק מהנכסים בתחומים אסטרטגיים נוספים בארץ ואין עם זה בעיה, כך גם בתחום הגז הטבעי בתמר, לווייתן וכריש. בלוויתן מפעילת האסדה היא שברון, חברת אנרגיה מארה"ב שהיא אחת מהמובילות בעולם עם ידע וניסיון אדירים בתחום וזו בשורה מצויינת לאזרחי ישראל".
לנדאו מוסיף גם את ההשפעה של כניסת חברות בינלאומיות נוספות לשוק הישראלי בעקבות הסבב הרביעי לחלוקת רישיונות לחיפוש מאגרי גז בחופי ישראל שמתבצע כעת במשרד האנרגיה. "רציו תרצה להשתתף גם בסיבוב הנוכחי של הענקת הרישיונות. אנחנו רואים הערכות שניתן למצוא גז טבעי נוסף בישראל".
עם זאת, לנדאו טוען שהכדאיות הכלכלית של חיפושי הגז תלויה גם ביכולת לייצא. "בישראל יש 9 מיליון בני אדם, מדובר בשוק קטן. במצרים יש יותר מ-100 מיליון תושבים". השוק הקטן בישראל, לטענתו, לא יכול להבטיח את הכדאיות הכלכלית בחיפושי גז "חיפושי גז הם עסקאות בסיכון גבוה. בלווייתן היה סיכוי של 30% שנמצא גז טבעי – מדובר בסיכויים מאוד טובים ביחס לענף. כל קידוח עולה בין 100 ל- 200 מיליון דולר".
ברבעון האחרון של השנה, בו זינקה ההפקה ממאגר לווייתן ב- 16% (2.9 BCM) לעומת הרבעון האחרון של שנת 2021, זינקו הכנסות רציו ב-41% ועמדו על 95 מיליון דולר (לפני תמלוגים).
השותפות במאגר לווייתן הודיעו מספר פעמים על כוונתן להגדיל את התפוקה השנתית מהמאגר, בין היתר על ידי הקמת צינור שלישי מהאסדה לחוף שיגדיל את התפוקה ב-15%. לאחר מכן שותפות מעוניינות להגדיל את יכולות ההפקה עוד יותר מ- 12 ל- 21 BCM. "כיום חלק מהגז הטבעי שמיוצא למצרים עובר תהליך הנזלה ומיוצא לאירופה", הוא אומר. בשל כך, נשקלות שתי חלופות שיוכלו להוביל לייצוא גז טבעי ישירות מלוויתן לאירופה: הקמת צינור Eastmed, שיחבר את האסדות לקפריסין ומשם ליוון, או הקמת מתקן הנזלה צף, במקום השימוש במתקנים במצרים. היתרון של מתקן ההנזלה הוא הגמישות שתאפשר להוביל גז לכל רחבי העולם, מצד שני, הליך ההנזלה מוביל לאיבוד של חלק מהגז הטבעי המופק.
אתה לא חושב שהגברת הייצוא מלווייתן תפגע ביכולת אספקת הגז הטבעי בישראל. שמדובר בפגיעה בביטחון האנרגטי של ישראל, כמו שרבים הזהירו, ביניהם יו"ר חברת ניהול המערכת סמי תורג'מן?
"מאגר לווייתן הוא מאגר ענק. אחרי למעלה מ- 3 שנות הפקה בלווייתן אנו רואים שהמאגר ממשיך להיות משמעותי ויציב עם כ-619 BCM ומצטרף למאגרי תמר וכריש-תנין כך שמאגרי הגז של ישראל מכילים כ-1,000 BCM גז טבעי. צריכת הגז של ישראל כיום היא כ-12 BCM לשנה וצפויה לעלות בצורה הדרגתית. צרכיה של ישראל מובטחים עשרות שנים קדימה וזאת עוד בטרם התגלו מאגרי גז חדשים ובטרם חזינו בכניסה המסיבית של מתחדשות שתתן מענה לחלק מהביקושים".
האם העובדה שמחירי היצוא גבוהים יותר לא מובילות אתכם לראות את התמונה בצורה שונה מעט מהצורך המרכזי של אזרחי ישראל? עם כל הכבוד להכנסות המדינה, שוק האנרגיה מהווה אחוזים בודדים מהתוצר הישראלי - והחשיבות היא ביכולת האספקה העצמית והבטחון האנרגטי
"צריך לזכור, שישראל היא השותף הבכיר בהכנסות מהגז עם למעלה מ-60% מכל התקבולים. אלו סכומים שיהפכו להיות משמעותיים יותר ויותר וראינו את המספרים בשנה האחרונה. במידה ויימצאו עוד מאגרים אז יש פה אפשרות לסכומי כסף אדירים נוספים שייכנסו לקופת המדינה תוך חיזוק מעמדה הבינ"ל.
"יכולת האספקה העצמית של ישראל מובטחת ואני מזכיר שכניסת חברות נוספות, שחלקן צפויות להתמודד במסגרת המכרז הרביעי ולהשקיע הון רב בחיפושים תהיה בגלל שהן יירצו להרוויח מהמהלך ולייצא חלק מהגז במידה וימצאו".
לפני סיום לנדאו טוען שככל שיגדילו את השימוש באנרגיות מתחדשות בארץ, יפחת הצורך בגז טבעי בישראל.
"הדבר הראשון שישראל צריכה לעשות הוא להיפטר מהפחם המשמש לייצור 23% מהחשמל בישראל – על אף שמדובר בדלק יקר ומזהם בהרבה מגז טבעי. מדינה עשירה בגז טבעי הייתה צריכה להיפטר מזמן מעידן הפחם".
