פרשנותאפליה בבסיס התקציב: נתניהו מרפד את שלטונו על חשבון הציבור העובד
פרשנות
אפליה בבסיס התקציב: נתניהו מרפד את שלטונו על חשבון הציבור העובד
בעוד אזרחי ישראל מתקשים לגמור את החודש, חילק נתניהו עוד חצי מיליארד שקל לגולדקנופף ובן גביר. מאבק ביוקר המחיה? הגברת התחרותיות? כל אלה נשכחו בדרך לפיזור כספים באופן סקטוריאלי
בזמן שאזרחי ישראל כססו שלשום בערב ציפורניים וניסו לחשב מה יקרה להתייקרות המשכנתא ולהלוואות שלהם בעקבות החלטת הנגיד להעלות את הריבית, חתם רה"מ בנימין נתניהו על הסכם לריפוד שלטונו. ומי ישלם את הכסף? כל אזרחי ישראל.
ללא הנד עפעף הגדיל נתניהו ברגע האחרון את הכספים הקואליציוניים בחצי מיליארד שקל כך שיסתכמו בסופו של דבר בכ־14.5 מיליארד שקל בשנים 2023-4, כדי שישיג רוב לתקציב. שהרי אי אישור התקציב בקריאה שנייה ושלישית עד יום שני הקרוב היה מביא להתפזרות הכנסת ולאיבוד השלטון. בכך הוכיחו נתניהו ושרי ממשלתו שהם פשוט מנותקים מהציבור ומחוברים לכורסאותיהם המיניסטריאליות ולסקודה הממשלתית.
בפרפראזה על דבריה של השרה מירי רגב (הליכוד), שאמרה בעבר על תאגיד השידור הציבורי, "מה שווה התאגיד אם איננו יכולים לשלוט בו?", נתניהו ושותפיו לקואליציה מגלגלים כעת עיניים לשמים ומוכיחים: מה שווה התקציב אם לא נוכל לחלק אותו כאוות נפשנו למי שאנו חפצים ביקרו? זכותו של השלטון לקבוע את סדרי העדיפויות בתקציב, אבל אין פירוש הדבר לפגוע בשוויון ולהפלות בין האזרחים, העובדים והלא עובדים. כך, למשל, כשבכנסת חגגו בשבוע שעבר את "יום הסטודנט", לא טרח נתניהו להעניק גם להם, שבחלקם הגדול עובדים נוסף על לימודיהם, מענק של 2,500 שקל מאוצר המדינה.
וכעת לפרטים הקטנים של ההסכם שמגבירים את התלישות של הפוליטיקאים מהמציאות: נתניהו העניק ליו"ר עוצמה יהודית השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תוספת של 250 מיליון שקל למשרד הנגב והגליל, כדי שיתמוך בתקציב. הכסף יועבר בשנת 2024 מעודפים תקציביים של כל משרדי הממשלה ל־2023. כך, במקום שהכסף הזה יוחזר למשרדים כדי לשרת את כל הציבור ואת משלמי המסים, הוא יוקצה ליעדים שייקבעו על ידי בן גביר.
כמה שעות קודם לכן, בצהרי יום שני, העניק נתניהו סכום זהה ליו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף לצורך תשלום מענק חד־פעמי של 2,500 שקל לאברכים, ובהם אלה שאינם לומדי לימודי ליבה. אמנם בהסכם נקבע שהכסף יגיע מ"עודפי תקציב לא מנוצלים" שהוקצו לחרדים, אבל סביר להניח שכל התקציבים הללו ינוצלו ולא יהיו עודפים. כך, היקף התקציב לחרדים יוגדל בסופו של דבר ב־250 מיליון שקל.
מהיכן? מכספי הרזרבות והתקציבים הלא מנוצלים בכל משרדי הממשלה ב־2023. כל הכספים הללו יועברו באמצעות אישור של ועדת הכספים. ומי עומד בראשות ועדת הכספים? ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שזעק שלשום במליאה שגם לבת שלו מגיע תקציב אף שלא למדה על נועה קירל ואף הוסיף "הייתי תורם לה בגדים". עדיף שיתרום את הכסף לכלל אזרחי המדינה. קירל, שרכשה באחרונה דירת יוקרה בשדה דב בתל אביב, לא זקוקה לבגדים מגפני.
אבל זה לא כל הסיפור: בעוד נתניהו, גולדקנופף, בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' (שהצליח להעביר בתקציב סכום עתק להתנחלויות, למשרד המומצא למשימות לאומיות, למוסדות ה"סרוגים" המקורבים לציונות הדתית) צוחקים כל הדרך אל הכנסת – הציבור לא מצליח להרים את הראש.
העלאת הריבית האחרונה ברבע אחוז כך שריבית הפריים תזנק ל־6.25% בשנה, מתווספת לגל ההתייקרויות במשק, מוצרי חלב, ארנונה, חשמל, דלק (שעולה ויורד), מים, ולגל האינפלציה ששוחק את השכר הריאלי של האזרח העובד (שלא מתעדכן בגובה עליית המדד). במקום להקצות את חצי מיליארד השקלים הללו במסגרת התקציב למלחמה ביוקר המחיה, להגברת התחרותיות, ולמען האזרח הקטן העובד – העדיף נתניהו לפזר כספים לפי דרישות סקטוריאליות.
בתקציב 2023-4 אין בשורה של ממש להגברת התחרותיות במשק והוזלת המחירים, ואפילו הסעיף שנועד להקטין את כוחם של היבואנים הגדולים נמחק ברגע האחרון מחוק ההסדרים. כמו כן רפורמת קרן הארנונה היא מעוותת ותסייע בעיקר לערים החרדיות.
העצם שזרק באחרונה נתניהו לציבור באמצעות סבסוד להורים של חינוך חינם, מהווה כסף קטן בגל ההוצאות הגואות שלהם, כאשר התייקרות המשכנתא כבר מחקה את התוספת הזו של נקודות הזיכוי. נתניהו, שהיה שר אוצר מוצלח ב־2003, הוכיח פעם נוספת שהוא שינה את עורו. במקום לצמצם את הקצבאות, הוא מגדיל אותן ומעודד אי־השתלבות בשוק העבודה, או יותר נכון: העדפת האדם הלא עובד החי על קצבאות על פני האדם העובד, האזרח הישראלי הרגיל, שלקח משכנתא, ועוד הלוואות משלימות ולא יודע איך לגמור את החודש. זאת כאשר האברך יקבל צ'ופר של 2,500 שקל.
באישור התקציב בכנסת נתניהו וכל הח"כים בקואליציה ייהנו משקט תעשייתי שבמסגרתו לא ניתן להפיל ממשלה על אי־אישור תקציב עד למרץ 2025. יציבות של שלטון היא חשובה אבל למעשה נתניהו והשרים ניצחו את הציבור. הם ימשיכו בשלטון ויפזרו כספים תוך העדפת סקטורים מקורבים על חשבון הציבור שהארנק שלו התרוקן.
