מעבר לפינה: ההפיכה המשטרית התקרבה השבוע בצעד ענק לנקודת אל־חזור
מעבר לפינה: ההפיכה המשטרית התקרבה השבוע בצעד ענק לנקודת אל־חזור
ההתקפות משולחות הרסן של הממשלה ומקורביה על היועמ"שית וראש השב״כ הן עוד אבן דרך להסרת האיזונים, הבלמים, מנגנוני הפיקוח, וריסוק הפרדת הרשויות לטובת רשות אחת ואדם אחד. שעון החול של הדמוקרטיה אוזל במהירות
1. מדינת ישראל נתונה למתקפה קשה והשבוע שברה ההרעשה שיאים. המתקפה אינה על קיומה הפיזי של ישראל, עם האויבים מבחוץ אנחנו מסתדרים בינתיים, אלא על קיומה המשטרי כדמוקרטיה. השבוע מכונות הרעל הממשלתיות והתקשורתיות סונכרנו והכוונות הונחו על מצחם של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה וראש השב״כ רונן בר. לא רק משום שהם הבאים בתור אחרי שר הביטחון יואב גלנט בדרך להסרת חסמים, אלא בגלל חלקם בחקירות הלשכה שמקרבות את אש הנבצרות לנתניהו.
שני גיבורי האירוע - בנימין נתניהו וגלי בהרב־מיארה - ניצבים זה מול זה עם אקדחים שלופים בכיכר העיר כמו במערבונים של פעם. הוא מחזיק בידו את אקדח הפיטורים, היא את אקדח הנבצרות. כבר למעלה משנה שהשניים מתכתשים. לא כפרסונות, אלא כסמלים. נתניהו מוביל את קואליציית ההפיכה המשטרית ובהרב־מיארה את המסורת החוקתית־דמוקרטית שחלה בישראל ערב השבעת הממשלה הנוכחית. נתניהו עלה על מסלול נקם והרס במערכת שהעזה להגיש נגדו כתב אישום ובהרב־מיארה מחויבת לשמור ולהגן על המערכת הזו.
השבוע הצטברו לזירת המאבק מספר אירועים: חוקי ההשתמטות והמימון, שאלת פיטוריו של בן גביר, פיטורי היועמ״שים הוותיקים, יוזמות ריסוק התאגיד והאיפכא מסתברא המודיעיני, העדות המתקרבת של נתניהו במחוזי ועוד. ומעל הכל, פרשות הלשכה והשאלה הגדולה מכולן — האם נתניהו ייחקר, האם כמכת מנע יפטר את היועצת וראש השב״כ? האם, כתגובה, היא תשלוף את הנבצרות? וממעל מרחפת שאלת ״המשבר החוקתי״ שפירושה התנגשות חזיתית בין הרשות המבצעת לשופטת. בין הממשלה לבג״ץ שכנראה יתייצב לצדה של היועצת בעימות הגדול. פעם המילים האלה ״משבר חוקתי״ היו קו אדום שאין לחצותו. היום, רק תנו להם, לביביסטים, לחסידי העליונות היהודית משבר חוקתי והם כבר יראו לכם שאין משבר ומי יישבר.
2. המתקפה הקשה על ישראל יצאה לדרך כבר בהשבעת ממשלת הימין על המלא והוכרזה רשמית בנאום ההפיכה המשטרית של שר המשפטים יריב לוין. טבח ה־7 באוקטובר לא הסיט את הממשלה מדרכה. להיפך, הוא איפשר לה לתרגל מניפולציות תועמלניות מבית מדרשו של המשטר החדש שברצונה לכונן כאן: השקר הוא האמת, הרע הוא הטוב, והאחראים לאסון הם כולם חוץ מנתניהו והממשלה.
ההפיכה המשטרית היא גרסתה של הממשלה לדמוקרטיה. לפיה הליכוד ושותפיו זכו לרוב בבחירות, אלא שמשילות הרוב נגזלת בידי המיעוט ששולט ב״דיפ סטייט״ המשפטי ובשירות המדינה. נגזלת בידי אליטה הגמונית, פריבילגית, חילונית, ליברלית, שמאלנית שמתעקשת לשלוט למרות הפסדה בקלפי. הבעיה היא לא בשקר אלא בכמות הגדולה מדי של ישראלים שמאמינים בו. יתרונו של הטיעון השקרי הזה הוא שניתן לתקף אותו. אפשר מצוא מחדלים ועיוותים רבים במערכת המשפט, בשיטה הכלכלית, בצדק החלוקתי־חברתי. אבל הדמגוגיה השלטונית מבקשת לגייס את המחדלים האלה כדי להחריב את היסודות והמוסדות הדמוקרטיים כדי להסיר את האיזונים והבלמים, להסיר את מנגנוני הפיקוח, לרסק את הפרדת הרשויות לטובת רשות אחת ובן אדם אחד. הדמוקרטיה אינה נקיה מחסרונות, אבל כל רודנות מתחילה בהשחרת החסרונות האלה וניפוחן למזימה מתואמת לקיצוץ כנפי משילותו של השלטון ובהמשך לתקיעת סכין בגב האומה. הפרשה שהציתה את המדינה וחוללה את המשבר המשטרי מדגימה טענה זו: בתיק 4000, בעיקר באישום השוחד, התגלו לא מעט מחדלים של הפרקליטות, אבל הם לא נגזרו מניסיון להסיר ראש ממשלה מכהן מהימין.
3. כתב האישום הזה דחף את נתניהו לקואליציה עם הציונות הדתית/עוצמה יהודית/מפלגת נעם. תערובת גזענית, משיחית, מסוכנת שמסמנת את הצלע השלישית במטרותיה של ההפיכה המשטרית. ואלה שלושת יעדיה: הראשון, קיבוע שלטונו של נתניהו. בגלל שראשות הממשלה היא העמדה המיטבית להימלטות ממשפטו הפלילי. וגם בגלל ההרגל, בעיקר המשפחתי, להטבות שכרוכות בשלטון. זכורה הקובלנה המצולמת של שרה נתניהו ש"אנחנו לא כאן בגלל מנעמי השלטון". אפשר להתפלץ מבוחן המציאות של הגברת. ואפשר גם להאמין לכך שהיא ובעלה באמת מאמינים שאין אף אחד בלתם וזולתם שכשיר לכהן כראש ממשלת ישראל, שהקב״ה משח אותם לשליחות הזו ובלעדיהם תחרב הארץ.
המסר הוא: מי שיבקר את השלטון יפוטר (יועצים משפטיים), יושתק (התאגיד), ויוכה (המפגינים). מי שיתיישר יצ׳ופר. נהרוג את הרוח הדמוקרטית לטובת משטר דיקטטורי
היעד השני הוא הנגישות והשליטה במשאבי המדינה. מפלגות שלטון מתאהבות בכוח-כסף-כבוד שמתלווה לשליטה הזו. הליכוד במיוחד. לא במקרה טבע איש ליכוד את השילוש הזה.הליכוד איבד כל בושה בתביעות החמדניות. אם זה הרמזור של מירי רגב או הדירקטורים של דוד אמסלם. לכך יש קשר ישיר לתפיסת הדמוקרטיה שהוזכרה לעיל. זה רגב עם בשביל מה לנו השלטון אם אנחנו לא שולטים בכל התאגידים והחברות הממשלתיות והציבוריות. וזה אמסלם עם למה למנות את "הצפונבונים של יאיר לפיד" (הכינוי של אמסלם לנבחרת הדירקטורים, הרעיון שהשביח וייעל את החברות הממשלתיות) לתפקידי מפתח ולא את החברים שלי שראויים רק משום שאני מכיר אותם.
היעד הזה שחומס משאבי ציבור לטובת מקורבים פוליטיים ואישיים זקוק להפיכה המשטרית כדי לסלק את הפיקוח המשפטי. ועדיף שתי ציפורים במכה אחת: הפיקוח המשפטי הזה הוא ממילא זרועם הארוכה של אליטות השמאל והמיעוט ולכן יש להסירו כדי שהחברים של דודי ימונו ולא הצפונבונים של יאיר. מיותר להתווכח עם המעגל השוטה הזה אך חשוב להבינו.
4. היעד השלישי של ההפיכה הוא המסוכן מכולם — נירמול והשתלטות האג׳נדה הכהניסטית על סדר יומן של הממשלה והמדינה. בשיטה הקואליציונית של ישראל יכולה גם קבוצה מיעוט לתפוס את ההגה ולהכתיב מדיניות. לסמוטריץ' ובן גביר נוצרה הזדמנות פז: לאחר שנתניהו הפך למוקצה פוליטי בגלל כתב האישום נגדו, נפלו לידיהם נתחי שלטון דשנים. יתר על כן, מנהל המשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד, יריב לוין, הפקיד בידי פורעי החוק לשעבר את תפקידי המפתח באכיפת החוק: המשטרה, ועדת חוקה, שני נציגים בוועדה לבחירת שופטים ושר במשרד הביטחון שאחראי להתנחלויות. זה לא שהחתולים קיבלו את החלב לשמור עליו, הם קיבלו את המחלבה כולה.
והחשבונות מוגשים לפירעון בקצב מסחרר. נפילת המשטרה, מעללי רוטמן בוועדת חוקה, התקציבים המיותרים לסטרוק, הבערת השטחים והר הבית, ההדתה בצבא, הרטוריקה שמשמנת את טענות הג׳נוסייד נגד ישראל בהאג. והחמור מכל — עסקת החטופים שמוחזקים לא רק בידי החמאס אלא גם כבני ערובה בידי הקבוצה הזו שלוחצת להמשך הלחימה ומקדמת את הממשל הצבאי שבחסותו יפרחו המתנחלים ברצועה ויאבדו החטופים.
בתעודת הזהות החוקתית שלה מוגדרת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הבעיה היא שהייצוג הפוליטי של היהדות נשלט בידי שתי קבוצות קיצון אידיאולוגיות: החרדים והכהניסטים. האמצע המתון, השפוי, הנורמלי של הציבור הדתי נמחק לגמרי בכל הקשור לייצוג פוליטי בכנסת. אולי נותרו לו שרידים בש״ס (משה ארבל כבר אמרנו?), אבל ככל שמדובר בשותפי הנהגה משמעותיים נתניהו תלוי בקצוות האלה. למען החרדים הוא חייב חוקי השתמטות ומימון שערוריתיים ולמען הכהניסטים הוא יקריב את החטופים. ולמען קידום המטרות האלה, שרובו הגדול של הציבור הישראלי מתנגד לו, הוא חייב את ההפיכה המשטרית.
5. אחת ממשמעויות ההפיכה היא שהגיע לקצו הניסיון המשטרי המרתק לבנות כאן מדינה יהודית ודמוקרטית. חזונו של הרצל היה להפריד בין דת ומדינה. דוד בן גוריון קבע הסדרים שמיקמו את הדת לצד המדינה מבלי שיאיימו עליה. אהרן ברק ביקש לחבר בין יהדות לדמוקרטיה באמצעות סינתזה שתכיל את הערכים המשותפים לשתי הקטיגוריות. ועכשיו, מפלגות העליונות היהודית מבקשות להשמיד את השותפה הדמוקרטית שחוברה ליהדות. מפלגות העליונות היהודית אינן מכוונות רק לרעיון הגזע הנבחר אלא גם לעליונות על הדמוקרטיה שנתפסת אצלם כתרבות של גויים וחילונים, כעגלה ריקה. את רעיונות העליונות הזו ניתן למצוא אצל חברי כנסת רבים בליכוד, ומהדהדים אותם בחוזקה השופרות בערוץ 14. ״בעזרת השם״ הפך שם מזמן מביטוי של מסורת ותפילה לתוכנית פעולה. לדמוקרטיה נחוצה תשתית של חינוך ומוסדות שמטבעם הם חילונים ואוניברסליים. היא מבוססת על כיבוד כללי משחק, על סובלנות, על פלורליזם, על ביקורת. את כל הערכים האלה רומסת ממשלה ההפיכה בדרך להשגת שלושת יעדיה. יעדים שלא יכולים להתקיים כל עוד הדמוקרטיה מתקיימת.
6. על כוונותיה של ממשלת ההפיכה להכחיד את האיזונים והבלמים שמאיימים על יעדיה, יעידו האישים שהופקדו כדי לדכא את שלושת המבקרים החשובים ביותר בדמוקרטיה: המשפט, התקשורת, המחאה הציבורית. יריב לוין, שלמה קרעי ואיתמר בן גביר. לוין מונה כדי להתעלל במערכת המשפט, קרעי בתקשורת ובן גביר במפגינים. ושלושתם מתחרים זה בזה מי יפליא יותר את מכותיו ויזכה לתשואות רמות יותר בבייס.
ואכן ההפיכה המשטרית מתמקדת בשלושת אלה. המשטרה מתיישרת לפי רוח השר שעכשיו הביא גם מפקד־מפכ״ל שיתאים לרוח הזו. הרשות השופטת מתנהלת כבר למעלה משנה ללא נשיא קבוע ללא מינויים לעליון. תאגיד השידור מאוים ומולו זוכה ערוץ 14 לפינוקים ומנעמי השלטון. המסר המשותף הוא: מי שיבקר את השלטון יפוטר (יועצים משפטיים), יושתק (התאגיד), ויוכה (המפגינים). מי שיתיישר — יצ׳ופר. מהלך רוחבי מתואם שנועד להרוג את הרוח הדמוקרטית לטובת משטר סמכותני־דיקטטורי.
7. ההפיכה המשטרית מתקרבת בצעדי ענק לנקודת אל־חזור. פיטורי היועצת הם הקו האדום. אחריו כבר לא יהיה מי שיעצור את ההפיכה מהשגת שלושת יעדיה: ביצור שלטון נתניהו, השתלטות המפלגה על משאבי המדינה, השלטת העליונות היהודית על חיינו.
