בלעדיגירעון קופות החולים זינק ל־4.5 מיליארד שקל
בלעדי
גירעון קופות החולים זינק ל־4.5 מיליארד שקל
שיאנית הגירעון - קופת חולים כללית עם 2.6 מיליארד שקל. גם מצבן של הקופות הקטנות מאוחדת ולאומית לא מזהיר כשהגירעון מסתכם ב־8.8% מהמחזור. המדינה והקופות יתחילו בקרוב את הדיונים על מענקי הייצוב
גירעונות כלל קופות החולים - ללא תמיכות מיוחדות - הסתכמו ברבעון השלישי של 2023 בכ־4.5 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של כ־14% לעומת 3.9 מיליארד ברבעון אשתקד, ועלייה של 75% לעומת גירעון של 2.6 מיליארד שקל ב־2020 - שהיתה שנת הקורונה. כך עולה מניתוח הדו"חות הכספיים שהכין האגף לפיקוח על הקופות חולים במשרד הבריאות והגיע ל"כלכליסט". עיקר הגידול מוסבר בזינוק החד והמהיר של הגירעון בקופת חולים כללית – שמבטחת יותר ממחצית מהישראלים.
גירעון הכללית כולל גם פעילות בתי החולים שלה. מאז 2019 הגירעון של הכללית ברבעונים השלישיים של כל שנה גדלים בקצב של חצי מיליארד שקל בממוצע בשנה והגיעו ברבעון השלישי של 2022 ליותר מ־2.5 מיליארד שקל. עם זאת, שיעור הגירעון מהמחזור של כללית – כ־7.9% - עדיין נמוך מזה של שתי הקופות הקטנות, מאוחדת ולאומית, שתיהן עם שיעור של כ־8.8%. לעומת זאת, מכבי רשמה גירעון של 5.6% מהמחזור.
"העלייה בגירעונות המוצגים, בשילוב הירידה בהיקפי התמיכות, מחייבים התייחסות והסדרה, לרבות לבסיס התקציב, שכן, ככל ומצב זה יימשך, קופות החולים יסיימו את שנת 2022 בגירעונות משמעותיים", מזהירים באגף.
בחודשים הקרובים ייפגשו פקידי משרד האוצר והבריאות עם מנהלי קופות החולים במטרה לסגור את סכומי "הסכמי הייצוב" - אותן חבילות סיוע מיוחדות, שהממשלה מעניקה לקופות כדי לסגור את הגירעון ולמנוע את קריסתן. התקציבים האלו, שניתנים בדיעבד ומצטרפים לסל הבריאות, מועברים בתמורה ל"התייעלות" וגזרות נוספות שפקידי האוצר והבריאות דורשים.
כל שלוש שנים נהוג לקבוע מסגרת של אותן חבילות סיוע, אך בגלל התמיכה החריגה שקיבלו הקופות במהלך הקורונה - הסכמי הייצוב לא עודכנו מאז 2020 והסכומים שקיבלו בשנתיים האחרונות זהים לאלו שקיבלו ב־2019. כחלק מההסכם הקואליציוני, הסכמי הייצוב צפויים להתבטל לצמיתות ובתמורה משרד האוצר יוסיף מלכתחילה את סכום הסיוע לתוך תקציב כל קופה. כלומר, יו''ר ש"ס (ושר הבריאות לשעבר) אריה דרעי ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב דורשים שכל כספי הסיוע יינתן מלכתחילה במסגרת סל הבריאות. בשנים 2017־2019 ניתנו לקופות כ־1.8 מיליארד שקל לשנה בממוצע, אך מאז 2017 תקציב הסל זינק ביותר מ־32%.
החלק המדאיג שמשלים את התמונה, נוגע לעובדה שהגירעון כולל תמיכות זינק – ואף כמעט הכפיל עצמו: גירעון של 1.815 מיליארד שקל לעומת כ־ 943 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במשרד הבריאות יודעים להסביר את התמונה: בעקבות הקורונה קופות החולים הגיעו לרמת שירות שהן לא מוכנות לוותר עליה, כאשר התחרות בין הקופות נעשית קשה מיום ליום, שאגב - חלקה לא חוקית. הוצאות קופות החולים לא ממש ירדו מאז הקורונה – כאשר תקציב סל הבריאות לא עולה בקצב הנדרש או עולה בהתאם. כלל הקופות מדווחות על גידול ניכר בהוצאות האשפוז עקב זינוק בטיפולים שנדחו בזמן הקורונה וגם עליית מחירי יום אשפוז, וכן עלייה בהוצאות השכר שנובעת מהוספת תקנים בזמן הקורונה. בנוסף, ישנו גידול במספר המבוטחים שנובע מריבוי טבעי.
נזכיר כי במהלך הקורונה לא התקיים ממש משא ומתן על הסכמי הייצוב, והתוצאה היא שהקופות גם לא התייעלו והמשיכו להשקיע הון עתק במסעות פרסום ומוקדי טלמרקטינג – במקום לנתב את הכספים האלו גם להעמקת שיפור השירות הרפואי.
