פרשנותלמרות הנתונים החיוביים בנק ישראל שמר על קו קשוח
פרשנות
למרות הנתונים החיוביים בנק ישראל שמר על קו קשוח
בנק ישראל לא התבשם מהעליות האחרונות בבורסה או מההסדר המתקרב מול לבנון והחליט להשאיר את הריבית על 4.5% - בפעם השביעית ברציפות. בכך הוא מאותת כי המדיניות, גם אם יתקבלו בשורות חיוביות נוספות - לא תשתנה בקלות
בנק ישראל לא התבשם מגל הנתונים החיוביים שהתפרסמו לאחרונה והחליט להשאיר את הריבית על כנה (4.5%) - זו הפעם השביעית ברציפות. בכך הוא אותת כי גם אם יתקבלו עוד חדשות טובות (פרט לעליות בבורסה, צמצום פערי הריביות מול ארה"ב וההסדר המתקרב מול לבנון), המדיניות לא תשתנה בקלות.
"חוסר הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת מוסיפה להקשות על הפעילות הכלכלית ומעכבת את חזרת המשק לרמת הפעילות שאפיינה אותו טרם המלחמה", נכתב בהודעה לעיתונות.
כלומר, המלחמה נמשכת והסיכונים הגיאו-פוליטיים (למרות הדיווחים על הפסקת אש מתקרבת מול חיזבאללה) נותרו. כאשר החזית הכי בוערת היא דווקא החזית הפנימית. בבנק ישראל נמנעו מלהתייחס אליה, אבל ברור שהתסיסה הפוליטית על רקע הכרזת מלחמה של ראש הממשלה בנימין נתניהו על מוסדות מדינה מרכזיים כגון צה"ל, שב"כ, היועץ המשפטי לממשלה, התקשורת החופשית, בית המשפט העליון וכו', מכבידים על בנק ישראל לבצע שינוי במדיניות.
בבנק ישראל מציינים למשל את העובדה שרמת ה-CDS (תעודות ביטוח על חדלות פרעון של אג"ח ממשלתיות המשקפות את פרמיית הסיכון של אותו משק) ירדו משמעותית, אך יחד עם זאת מוסיפים כי עדיין הם נשארו על רמה "גבוהה מאוד ביחס לתקופה טרם המלחמה".
גם צמצום פער התשואות בין ישראל לבין ארה"ב מוסבר מזינוק חד בתשואה של האג"ח אמריקאית ולא רק בגלל ירידה בתשואה של אג"ח ממשלת ישראל. גם השקל התחזק מאוד מול כל שאר המטבעות, אך האם אפשר לסמוך על זה לאורך זמן כאשר ישראל במלחמה, התסיסה הפנימית גוברת וחרמות נגדה רק הולכות ומצטברות?
גם לגבי הצמיחה המרשימה של הרבעון השלישי של 2024 הם משדרים אופטימיות אך מסייגים ומסבירים כי הפעילות הכלכלית עדיין נמצאת 3.6% מתחת לקו המגמה של 2014-2019 כאשר הפעילות של הסקטור העסקי בלבד, שהוא מנוע הצמיחה של המשק הישראלי, נמוך ב-4.6% מקו המגמה. אגב, גם בבנק ישראל מציינים כי הנתונים לגבי הרבעון האחרון של 2024 הם הרבה פחות טובים לעומת הרבעון השלישי, לרבות נתונים על שימוש בכרטיסי אשראי וסקר מגמות העסקים. גם לגבי שוק העבודה בבנק מציינים כי הוא נותר "הדוק" אך רואים כי שיעור האבטלה הרחב (לרבות נעדרים) עולה כבר 4 חודשים ברציפות כאשר שיעורי ההשתתפות והתעסוקה נותרו נמוכים ביחס לטרום המלחמה כאשר כמות הנעדרים בגלל מילואים עלו.
בהקשר אחד, בנק ישראל כן מתייחס למצב הפנימי כגורם סיכון: המצב הפיסקאלי. "הגירעון המצטבר בתקציב המדינה בחודש אוקטובר במונחים שנתיים ירד והסתכם ב-7.9% תוצר... לאחר החלטת הממשלה להרחבת תקרת ההוצאה של תקציב 2024 ב-33 מיליארד שקל, יעד הגירעון נקבע על 7.7% תוצר.
בתחילת נובמבר אושרה בממשלה מסגרת התקציב לשנת 2025 עם גירעון מתוכנן של 4.3% תוצר, והקצאת רזרבה תוספתית מיוחדת של חצי אחוז תוצר למקרה של המשך לחימה עצימה ב-2025 (תקרה גמישה שמאפשרת להגדיל אותה ל-4.8% תוצר כמעט באופן אוטומטי באמצעות החלטת רה"מ ושר אוצר-א.פ.). לאחר שהוחלט על יעד הגירעון לשנת 2025 בשיעור של 4.3% תוצר, אתמול החליטה הממשלה להגדילו ל-4.4% תוצר" נכתב ושם סיכמו: "אישור התקציב בממשלה מהווה צעד משמעותי, אך חשוב לשמור בהמשך תהליך החקיקה על המסגרת שאושרה בממשלה".
זה לא רק חוסר היציבות וחוסר הוודאות של הממשלה. זו גם האינפלציה. היא נמצאת ב-3.5% (מעל גבול העליון של יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה בסך 3%), והיא צפויה לפי התחזיות להמשיך לגדול עד שהיא תתחיל לרדת. הניתוח של בנק ישראל מעלה כי אינפלציית השירותים עולה כבר חצי שנה ברצף ועומדת על כמעט 4%. אינפלציית המוצרים, שוב נגעה החודש בתקרה (3%). כך שיש אינפלציית שירותים מושרשת כאשר אינפלציית המוצרים לא נותנת הרבה נחת לבנק ישראל. יתרה מזו, רוב האיפלציה מרוכזת בחודשים האחרונים וזה לא "שאריות" של אינפלציית עבר: בזמן שהאינפלציה השנתית עומדת על 3.5% כאמור, האינפלציה הרבעונית כבר עומדת על 4.2%. יתרה מזו, בהשוואה בינלאומית, האינפלציה בישראל פתחה פער מול האינפלציה החציונית ב-OECD (2%) ולא פחות חשוב, הנתונים של בנק ישראל מגלים כי האינפלציה בישראל גבוהה משלוש רבעי מהמדינות בארגון.
גם מי שיסכים כי המצב השתפר לעומת המציאות ששררה במועד קבלת ההחלטה האחרונה, מוקדם מאוד כדי לדבר על הפחתת ריבית בדומה לאירופה ולארה"ב, שם גם צפויה הורדת רגל מהגז על רקע בחירתו של טראמפ שמציע מדיניות אינפלציונית פר אקסלנס. הסביבה המאקרו כלכלית הישראלית עדיין רעועה וטוב שבנק ישראל מסתכל עליה באופן מקצועי וקר.
