משה ויגאל גינדי יפצו את מגדל ביטוח על שוק האוכל שלא הוקם בקניון הזהב
משה ויגאל גינדי יפצו את מגדל ביטוח על שוק האוכל שלא הוקם בקניון הזהב
ביהמ"ש המחוזי תל אביב דחה תביעה של 800 מיליון שקל שהגישו האחים גינדי נגד וקבע כי יפצו אותם בסכום שטרם נקבע. חברה בבעלות האחים גינדי תבעה את מגדל בטענה כי טירפדה הקמת שוק אוכל בקניון הזהב בראשל"צ, שבו שתי החברות שותפות. מגדל הגישה תביעת נגד
בית המשפט המחוזי תל אביב דחה תביעה בגובה 800 מיליון שקל שהגישו משה ויגאל גינדי נגד חברת הביטוח מגדל וקבע כי חברה בבעלות השניים, חברת דירות יוקרה, תפצה את מגדל בסכום שטרם נקבע. מגדל הגישה תביעת נגד בגובה 60 מיליון שקל. על סכום הפיצוי יתנהל דיון בתחילת ספטמבר.
הסכסוך בין שתי החברות שמחזיקות בבעלות על קניון הזהב בראשון לציון נמשך שנים ארוכות ונסוב סביב הפעלת שוק האוכל בקומה מינוס 1 בקניון. חברת דירות יוקרה שבבעלות האחים גינדי מחזיקה ב-25% מקניון הזהב וחברת מגדל ב-75% מהבעלות. דירות יוקרה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת ענק ובקשה להוצאת צו מניעה קבוע נגד מגדל בטענה כי זו מסכלת את הקמתו והפעלתו של גולדן מרקט בקניון זהב.
משה גינדי טען באמצעות עו"ד יוסי בנקל כי שוק האוכל אמור היה להשיא לקניון רווחים גבוהים ולבדל אותו מיתר הקניונים באזור. לטענתו, מגדל שינתה את דעתה בנוגע להקמת השוק שהיה מגדיל את ההכנסות מפדיונות, בניסיון להימנע מתשלום תמורה גבוהה יותר עבור קומה מינוס 1 אותה ביקשה לרכוש מגינדי. האחים גינדי טענו כי אם שוק האוכל היה מוקם, הם היו זכאים ממגדל לתמורה בסך 650 מיליון שקל ובנוסף נגרם להם נזק בגין אובדן פדיונות פוטנציאליים בסכום של 200 מיליון שקל.
מגדל מצידה הגישה תביעה בסך 60 מיליון שקל וטענה כי גינדי, שמנהלת את הקניון, נסוגה מהקמת שוק האוכל בשל חוסר היתכנות כלכלית ולא בגלל סירובה של מגדל. מגדל טענה כי גם שגינדי שקדה להחתים שוכרים שיפעילו דוכני מזון בשוק האוכל, היא הצליחה להחתים שוכרים פוטנציאלים בודדים על שטח של פחות מ-14% משטח הקומה כולה. מגדל אף טענה כי הציעה לגינדי להקים את שוק האוכל לפי התוכניות המקוריות שלה ולשכור אותו ממנה, אך האחרונה סירבה, מה שמעיד על חוסר הכדאיות של הפרויקט. את מגדל ייצגו עוה"ד צבי פירון, אורן טננבאום ודני פריימן ממשרד פירון.
השופט שקד שלל סיבתי בין מעשיה של מגדל לנזק הכספי אליו טענה גינדי. השופט קבע כי גינדי לא הוכיחה היתכנות להקמת שוק אוכל בין היתר מכיוון שלא הציגה רשימת אישורים ארוכה שנדרשה לצורך הקמתו. עוד קבע השופט כי לא היתה אפשרות תפעולית להקמת שוק אוכל בתוך קניון. כמו כן נקבע כי ההסכם בין הצדדים היה להקמת קומת קניון רגילה ולא קומה שמבוססת כולה על 200 דוכני אוכל.
