היקף הנזק לרכוש לאחר 10 ימי לחימה: כמו בכל מלחמת לבנון השנייה
היקף הנזק לרכוש לאחר 10 ימי לחימה: כמו בכל מלחמת לבנון השנייה
מנהל קרן הפיצויים מעריך כי היקף הנזק הכולל לרכוש מאז תחילת המלחמה עומד על 1.5 מיליארד שקל. "קיבלנו 15 אלף תביעות והצפי הוא שהמספר הזה יגיע ל־45 אלף בתום המלחמה - פי שניים מבמלחמת לבנון השנייה שנמשכה 34 ימים
קרן הפיצויים של רשות המסים מתקשה לעמוד בכמות התביעות המגיעה אליה בימים האחרונים. אמיר דהן, מנהל הקרן, אמר אתמול ל"כלכליסט" כי כבר כעת יש כ־15 אלף תביעות, אף שאנשי הרשות לא יכולים להיכנס ליישובי הנגב המערבי מסיבות ביטחוניות. לדבריו, "במלחמת לבנון השנייה נורו על ישראל 240 טילים בממוצע בכל יום, אנחנו מדברים כעת על 25 אלף טילים רק ביום שבת, 7 באוקטובר. בכל מלחמת לבנון השניה שילמנו 1.5 מיליארד שקל פיצוי על נזק ישיר. סכום דומה מוערך כבר היום ולא סיימנו את המלחמה". להערכתו, כמות התביעות שיוגשו לקרן הפיצויים תגיע לכ־45 אלף.
הפרוצדורה המקובלת היא שאנשי קרן הפיצויים של הרשות מגיעים מיוזמתם לאזור שנפגע יחד עם שמאים ומהנדסים במועד כמה שיותר סמוך לאירוע. הצוות עובר בין המבנים שנפגעו ועורך אומדן ראשוני. לדיירי המבנים אסור לגעת במבנה או בחפץ וגם לא לתקן ללא בדיקת שמאי. דהן אומר שבמלחמה הנוכחית המצב קצת שונה מאשר באירועי עבר: "על פי רוב היינו מגיעים בתוך כמה שעות. עכשיו, לוקח לנו גם שלושה ימים. על העיר אשקלון יש מטחים כבדים, כך שאנחנו לא יכולים להוציא עובדים החוצה. אנחנו מפחדים על חיי אדם".
לדבריו של דהן, יש לערוך הבחנה בין נזק ישיר לנזק עקיף: "קרן פיצויים היא חלק מהתקנות הנלוות של חוק מס רכוש. החוק מבחין בין שני סוגי נזקים: נזק ישיר, שזה פגיעות במבנים, בתשתיות עירוניות, כולל כבישים ורכבים; ונזק עקיף, שזה אובדן הכנסות. זה חוק טריטוריאלי, כלומר מי שזכאי לפיצוי לא חייב להיות אזרח או תושב ישראלי, והוא תקף לכל אדם, פרט למחבל. שווי הפיצוי שאנחנו נותנים הוא החזרת המצב לקדמותו. אם מדובר ברכב, אז אם הוא מושבת מקבלים חזרה את ערכו, ואם ניתן לתקן אותו, אז התיקון ממומן, כולל פיצוי על ירידת ערך. במקרים של מבנים אנחנו בודקים אם מדובר בנזק שהוא גם קונסטרוקטיבי ואז מערבים גם מהנדס".
את הפיצוי על נזקי פגיעה במבנים ניתן לחלק לשני מועדים. פיצוי על נזקים קלים יחסית, למשל חלונות ותריסים, יועבר בתוך שבועיים. עם זאת, התיקון של מבנים שנהרסו כתוצאה מפגיעה ישירה ייקח הרבה יותר זמן. הרשויות המקומיות מעבירות את התושבים לדיור חלופי ורשות המסים מפצה אותן. ההחלטה לגבי עתיד היישובים שנהרסו תתקבל על ידי מינהלת השיקום שהוקמה אתמול ובראשה יעמוד משה אדרי. דהן: "יש יישובים שנפגעו ולא ניתן לחזור אליהם, כך בארי, כפר עזה וניר עוז, ויש יישובים שכיתות הכוננות הצליחו לשמור עליהם, למעט פגיעות מפצמ"רים. אני אישית חושב שהמדינה צריכה לשמור על תושבי היישובים כקהילה וזה מאוד חשוב שיהיו ביחד".
הכוונה של רשות המסים היא להגיע פיזית אל התושבים שנאלצו להתפנות. דהן: "ממחר (יום רביעי) יפעל קו קדמי בכל המלונות בארץ ויחד עם המפונים נמלא טופסי תביעה. החוק מאפשר פיצוי מקסימלי של 130 אלף שקל למשפחה עם 3 ילדים על נזקי רכוש. מניסיון העבר, כך למשל בזמן פינוי גוש קטיף, אני לא מאמין שכדאי לתת את כל הסכום, כי אנשים מבזבזים אותו".
הקרב על מתווה החל"ת: "מדובר בדיני נפשות"
עיקר תשומת הלב הופנתה בעשרה ימים האחרונים לאזור הדרום, שהטבח של השבעה באוקטובר הוא מכה קשה עבורו. אולם מתחת לפני השטח הפגיעה הכלכלית מהמלחמה הולכת ומתרחבת לחלקים נרחבים מהמשק, הן בשל גיוס מאות אלפי אנשי מילואים בצו 8 (מדובר בעיקר באוכלוסייה בגיל העבודה), מה שמקשה על עסקים רבים לתפקד ללא העובדים, והן בשל שיתוק דה פאקטו של חלקים רבים מהמשק, שנובע ממגבלות פיקוד העורף, ומצניחה דרמטית בביקושים בענפים רבים.
מצוקת המגזר העסקי (בעיקר עסקים קטנים ועצמאים) התבטאה במלוא עוצמתה בישיבת ועדת הכלכלה, שנערכה אתמול בנושא סיוע למגזר העסקי בזמן המלחמה. במשרד האוצר הבטיחו כי ביומיים הקרובים יציגו תוכנית לסיוע למגזר העסקי במתווה דומה לזה שהונהג בקורונה (סיוע שהתבסס בעיקרו על מענקים). נציג האוצר בישיבה, גל ברנס מאגף התקציבים, הבטיח כי יהיה זה סיוע רחב ומהיר, אך לא היה די בכך מספיק בכדי להרגיע את הסערה בה נמצאים בעלי עסקים רבים.
המוקד המרכזי שמטריד את המגזר העסקי הוא תשלום החל"ת. בתקופת הקורונה הודיעה המדינה כי תשלם דמי אבטלה לעובדים שיוצאו לחל"ת בשל הסגרים. ואכן מאות אלפי עובדים שוחררו, וקיבלו דמי אבטלה מהמדינה לתקופה לא מבוטלת.
הפעם באוצר לא ממהרים להשתמש בפיתרון הזה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע שלשום כי הוא מתנגד לשימוש במנגנון החל"ת. ישנן מספר סיבות לכך - ראשית, מדובר בצעד יקר, שעלותו יכולה להגיע למיליארדי שקלים. שנית, שלצעד שכזה השלכות על שוק העבודה. בתקופת הקורונה, היה קושי לגייס חזרה את העובדים, והמדינה אף נאלצה לשלם מענקי עידוד להחזרת עובדים לעבדותם. כמו כן, בקורונה המטרה הייתה שהעובדים יישארו בבית, בכדי להקטין הדבקה, ולכן נעשה שימוש בתשלום דמי אבטלה. הפעם, לעומת זאת, האינטרס של האוצר הוא שהמשק יחזור לפעילות מלאה בהקדם (בהתאם למגבלות פיקוד העורף), ולכן הם לא רוצים לנקוט בצעד שעלול להביא דווקא למצב ההפוך.
בפגישה שערך סמוטריץ' עם נציגי המגזר העסקי, דובי אמיתי, יו"ר נציגות המגזר העיסקי, ורועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים (לה"ב), דרשו מתן פיצוי מדורג לפי היקף הירידה במחזור. כהן דרש פיצוי עד 70% משכרם של העובדים וטען כי מנגנון החל"ת יגרום לכך שבסיום התקופה עובדים לא יחזרו לעבודה אלא יעדיפו לדבל דמי אבטלה מהביטוח הלאומי, כפי שקרה בסיום הקורונה. משתתפי הדיון התריעו מאסון כלכלי בו למעסיקים פשוט לא יהיה איך לשלם לעובדים משכורות, אפילו כבר בחודש הקרוב, והעובדים יישארו ללא מענה. "יש מתח מטורף בין מעסיקים לעובדים. להגיד למישהו שלא תוכל לשלם לו משכורת זה דיני נפשות, ואין כרגע למדינה שום מענה בעניין", אמר בישיבה כהן.
התאחדות התעשיינים, לעומת זאת, שמייצגת חברות גדולות יותר בעיקר, תמכה בפגישה במנגנון מוסדר של חל"ת חלקי או מלא, כשהמעסיק יקבע את היקף הפעילות של העובד 30%–50% מהיקף ההעסקה הרגיל, והמדינה משלימה את הנתח הנותר בפיצוי למעסיק. סמוטריץ' תמך במסיבת העיתונאים שכינס שלשום במתווה שמבוסס על השוואת מחזורים, בדומה לזה שהונהג בתקופת הקורונה, אך התאחדות התעשיינים תומכת במתווה אחר. ״עסקים מעוניינים להמשיך פעול, אולם במצבי מלחמה הנסיבות משתנות באופן תדיר. לכן על הממשלה למצוא מנגנון גמיש להשתתפות בשכר העובדים, כך שעסק שנסגר בשל המלחמה, יוכל להוציא את עובדיו לחל״ת, וכשיחזור לעבוד, יוכל לשוב ולהעסיקם במשרה חלקית בתמיכת המדינה״, אמר נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר.
בוועדת הכלכלה נשמעו קולות רבים מצד המגזר העסקי שקראו בבהילות להשתמש במנגנון תשלום דמי אבטלה לעובדים בחל"ת. הסיבה לכך היא הירידה בהיקפי הפעילות שמביאה עסקים רבים להתקשות ולעמוד בתשלומי השכר, ובעיקר ההבנה כי אנחנו הולכים לאירוע ארוך שעלול להימשך עוד מספר חודשים. בעל מפעל מאשדוד ציין בישיבה שיש לו עובדים שלא עבדו מתחילת החודש, ראשית בגלל החג ולאחר מכן בשל פרוץ המלחמה, ושלא יוכלו לקבל משכורת: "אלה עובדים שממילא הם עם קשיים ומצוקות".
בינתיים שר הכלכלה ניר ברקת נזף באוצר שהם מגבשים תוכנית סיוע כלכלית ללא שיתוף משרד הכלכלה, המחובר לדבריו אל השטח. "אל תסתגרו בחדרים ותמציאו מודלים. צאו מהקונספציה שלפיה אתם חושבים שאתם יודעים הכל, ורדו ממגדל השן. בואו ורדו איתנו לשטח ועם הנציגים העסקיים. אנחנו יודעים לקצר תהליכים, אנחנו יודעים את הצרכים של העסקים. במקום לשים טיוטה לתכנית ואז לריב, בואו מראש נעשה עבודת מטה ביחד".
ברקת אמנם לא תומך בתשלום דמי חל"ת, אולם אמר בישיבה שלהערכתו הפתרון הוא במתן מענקים משמעותיים לעסקים, שיפצו על חלק גדול מאובדן ההכנסות, מתוך הנחה שפיצוי שכזה ישחרר לחץ אצל המעסיקים, ויאפשר להם להמשיך ולשלם משכורות כסדרן. שלשום פורסם ב"כלכליסט" כי מעסיקים דוגמת מסעדות כבר החלו לשחרר מאות עובדים לחל"ת בשל הירידה הדרמטית בהיקפי הפעילות שלהם. אם מגמה זו תתעצם, הדבר יגביר את הלחץ על סמוטריץ' לשנות את עמדתו בנושא, והשאלה אם יעמוד בלחץ.
עדיין לא ברור מה יכלול בדיוק מתווה הפיצוי לעסקים, ומה יהיו התנאים לקבלתו. ההישענות על מתווה הסיוע בעת הקורונה אמורה הייתה לנסוך ביטחון מכיוון שמדובר היה בתכנית רחבה, אולם במגזר העסקי דווקא היו מוטרדים מכך. הנושא המרכזי שמטריד הוא שבדומה לקורונה ייקח זמן עד אשר בפועל תגובש התכנית, תאושר בחקיקה הנדרשת ועד אשר הכסף ינחת בפועל בחשבונות העסקים. "אין לנו איך לשלם משכורות לחודש אוקטובר. מתי בדיוק נקבל את הכסף אם עוד אין תכנית", אמרה אחת מבעלות העסקים בועדת הכלכלה.
סוגיה נוספת היא חשש מתרחיש שהיה בקורונה בו בדיעבד עסקים היו צריכים להחזיר חלק מהמענקים, היות והתברר שהכנסותיהם ירדו פחות לעומת מהסף שנקבע. חשש זה עלה מספר פעמים בישיבה, ובאוצר הבטיחו שתכנית הסיוע החדשה תכלול גם הפקת לקחים ממשבר הקורונה בכל הקשור לבירוקרטיה ונושאים נוספים. בנוגע לעובדים, עצמאיים נראה כי סמוטריץ' מקבל את הדרישה להעברת דמי קיום של עד 9,000 שקל לעובדים עצמאיים פרילנסרים בעלי הכנסות של עד 300 אלף שקל בשנה.
בהמשך היום נערכה פגישה נוספת בין הארגונים להייזלר, מנכ"ל האוצר, שבה הוצגו כלל ההצעות, ובסיומן הובאו לסמוטריץ' במטרה לקבל החלטה כבר היום או מחר. לדברי כהן, בארץ רשומים 650 אלף עצמאיים בעלי עסקים ובנוסף כ־400 אלף עוסקים פרילנסרים עם הכרנסות של עד 120 אלף שקל בשנה. "הסיוע מהמדינה יהיה לפחות ל־50% מהם", אמר.
סוגיה נוספת שקשורה לשיקום אחרי המלחמה היא קרן ההלוואות לעסקים בערבות המדינה. המדינה מתכוונת לפתוח קרן חדשה שבה ערבות המדינה תהיה גבוהה יותר והתנאים לקבלת ההלוואה יהיו קלים יותר לעומת השגרה. גם כאן חוששים במגזר העסקי כי תהליך קבלת ההלוואה ימשיך להיות ארוך ומסורבל ושההלוואות לא יגיעו לעסקים שצריכים אותן.
כמו כן, התאחדות הקבלנים התלוננה על כך שראשי ערים עצרו את פעילות אתרי הבנייה בנימוק לחשש בבטחון הציבור. סמוטריץ' שלווה בפגישה במנכ"ל המשרד שלומי הייזלר, אמר שיבדוק את הנושא. הם גם דרשו לאפשר יבוא עובדים זרים לענף, וסמוטריץ' אמר שהוא מסופק אם יגיעו עובדים זרים בתקופה כזו אבל מבחינתו אין בעיה להתיר את החסמים.
סמוטריץ' אמר כי בכוונתו לבנות מתווה שיובא לאישור תוך 24 שעות ויסדיר את מנגנון הסיוע של המדינה לעסקים. הנוכחים הביעו חשש כי אם לא ייבנה מנגנון כזה באופן מיידי, הבעלי עסקים יפעלו בעצמם ויוציאו עובדיחם לחל"ת. הוא הוסיף כי הענפים שנפגעו יותר מהאחרים הם המסעדנות, שמוגבלות באירוח עשרה סועדים בלבד, אולמות האירועים, סטודיו למשחק או לספורט, מורי הדרך ומעונות היום.
