בחירות 2022הדמוגרפיה מדברת: הצעירים של היום הרבה יותר ימנים
בחירות 2022
הדמוגרפיה מדברת: הצעירים של היום הרבה יותר ימנים
אחוז הצעירים המתכוונים להצביע לגוש נתניהו כפול מאלה שמתכוונים להצביע למרכז־שמאל. אחת הסיבות היא שבמגזרים הנוטים לימין יש יותר ילודה. כלומר, המפה הפוליטית בעתיד עשויה להיות יותר ימנית / כתבה שישית בסדרה
45% ממצביעי הציונות הדתית הם צעירים עד גיל 34 ורק 26% מבוגרים בני 55 ומעלה. לכאורה זה טבעי מפני שצעירים נוטים לקיצוניות. אלא שהיום זה עובד בעיקר לצד פוליטי אחד: רק 27% ממצביע מרצ הם צעירים (18–34) ו־47% מהם הם בני 55 ומעלה. כך עולה מעיבוד של סקרי "הקול הישראלי" של המכון הישראלי לדמוקרטיה שמתבסס על המשיבים לשלושת הסקרים האחרונים.
לא מדובר רק במפלגות הקצה. לפי הסקרים, 37% ממצביעי הליכוד צעירים אבל רק 22% ממצביעי יש עתיד ו־26% ממצביעי המחנה הממלכתי. 31% ממצביעי הליכוד מבוגרים לעומת 44% ממצביעי יש עתיד והמחנה הממלכתי. גם המפלגות המגזריות היהודיות מחזקות את הדפוס הזה. ביהדות התורה ובש"ס יש כ־40% צעירים ורק 11% מבוגרים. בישראל ביתנו, שמתבססת על העולים הוותיקים, יש 47% מבוגרים ו־12% צעירים.
חריגה מבחינה זאת היא דווקא מפלגת העבודה, שבניגוד לעבר מבנה הגילאים של בוחריה מזכיר דווקא את זה של הימין (37% צעירים, 24% מבוגרים). נראה שבקרב מעט הבוחרים שנשארו למפלגה הזאת, יש קהל צעיר שמעוניין במסרים הסוציאליסטיים והפמיניסטיים שלה.
התוצאות חד משמעיות עוד יותר כשבודקים את כוונות ההצבעה לפי מחנה. 22.5% מהצעירים בני 18–24 מתכוונים להצביע למפלגות של קואליציית המרכז־שמאל. הנתון הזה כולל גם אנשי ימין מובהקים כמו אביגדור ליברמן וגדעון סער. שיעור כפול מהצעירים, 45.5%, מתכוונים להצביע לגוש נתניהו. בקרב בני 65 ומעלה התמונה הפוכה: 45% יצביעו לגוש המרכז שמאל. רק 30% למחנה נתניהו (בשני המקרים היתר מתלבטים או לא יצביעו).
הגורם המרכזי לתופעה אינו אידאולוגי אלא דמוגרפי. למשל, שיעור ילודה גבוה בקרב דתיים, שנוטים אידיאולוגית לימין, לעומת החילוניים, מגדיל בהדרגה את את הפער בין גוש הימין לגוש השמאל. שיעור הפריון של נשים חילוניות עמד לפני 18 שנה על 1.9 ילדים לאישה, לעומת 7.3 אצל החרדיות, 4.1 אצל הדתיות ו־2.6 אצל המסורתיות הדתיות. כלומר, החרדים עשו פי 4 ילדים, הדתיים פי 2 והמגזר המסורתי מאוד פי 1.3.
מומחים מעריכים (אף שאין לכך גיבוי במחקרים) כי גם חרדים ודתיים שיוצאים בשאלה לא מפסיקים להיות ימנים. לדברי פרופ' תמר הרמן, המנהלת האקדמית של מרכז ויטרבי למחקרי דעת קהל במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסבר אפשרי לכך הוא שמהפך אחד בחיים קשה דיו וקשה לעשות שני מהפכים.
בטווח הקצר המצב שרוב המצביעים צעירים עובד לרעת הימין, שכן צעירים מצביעים באחוז נמוך יותר. התקווה של מחנה נתניהו היא שהפעם התמיכה באיתמר בן גביר תצליח להוציא אותם מהבית. בטווח הארוך, נראה שהמצב הזה מבטיח התרחבות של גוש הימין והדתיים (שהיום עומד על כ־70 מנדטים) והצטמקות גדולה ביותר של המרכז שמאל (היום - כ־40 מנדטים) ובייחוד השמאל.
לדברי הסטטיסטיקאי פרופ' קמיל פוקס, בעבר ראו בקולות החיילים את שני הקצוות של המערכת הפוליטית. בשנים האחרונות רואים בעיקר את מפלגות הקצה הימניות. הרמן סבורה שלא מדובר רק בדמוגרפיה. לדבריה, "הצעירים הולכים ימינה בגלל העייפות מהמערכת, בגלל שאצל חלקם התודעה היהודית חזקה יותר מאצל ההורים. בדמוקרטיה הליברלית אין סקס אפיל ובלאומנות יש. אצל הצעירים המזרחים זה מורגש במיוחד בגלל התחושה שהשמאל השאיר אותם בחוץ".
ישראל היא שיאנית אירופה בצעירים המגדירים עצמם ימנים, כפי שעולה ממחקר של ד"ר אירית אדלר וד"ר נועה לביא מהמכללה האקדמית תל אביב־יפו. במחקר התבקשו הצעירים לדרג עצמם בסולם מ־1 עד 10, כאשר 10 זה ימין מוחלט. הישראלים דירגו עצמם ראשונים באירופה עם ציון 6.5, לפני הונגריה ופולין. תורמת לכך העובדה שהצעירים הישראלים נמצאים במקום השני באירופה במידת הדתיות.
מצד אחד, צעירים מצביעים פחות ממבוגרים וזה עובד לטובת המרכז־שמאל. 68% מבני 18–29 הצביעו ב־2015 לעומת 89% מבני 30–55. מצד שני, צעירים ערבים מצביעים הרבה פחות מצעירים יהודים וזה טוב לגוש נתניהו. 74% מהצעירים היהודים הצביעו באותן בחירות לעומת 48% בלבד מהצעירים הערבים.
