פרופ' צבי אקשטיין: "מלחמה רב זירתית תביא קטסטרופה כלכלית"
פרופ' צבי אקשטיין: "מלחמה רב זירתית תביא קטסטרופה כלכלית"
התחזיות הכלכליות עדיין מתמקדות בהמשך המצב המדיני־ביטחוני הקיים, אבל מלחמה רב־חזיתית היא אפשרות סבירה שעלולה לשנות את כל התמונה. פרופ' אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד: "זה יכול להביא לירידת תוצר של 5% ויותר, עם יחס חוב־תוצר גדול מ־80% תמ"ג. לא ברור איך ממשלה מובילה מדינה לסיטואציה הזו"
ישראל ניצבת היום בפני צומת דרכים, לנוכח ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והצבאיות מאז חיסולם של מספר 2 בחיזבאללה פואד שכר בלבנון ושל איסמעיל הנייה באיראן. הכול כרוך בהכול: סוף המלחמה בעזה, החזרת החטופים, תקיפה של חיזבאללה על הצפון ואולי גם תגובה איראנית חריפה על שטח ישראל. נראה שאנחנו בפתחם של שני תרחישים קיצוניים – האחד של רגיעה והשני של מלחמה שעלולה להפוך למלחמה כוללת ורב־זירתית. לשני התרחישים המנוגדים האלו השלכות מרחיקות לכת על ישראל, מבחינת הצמיחה, הגירעון, החובות, התעסוקה, מצב ההייטק וכל אספקט כלכלי אפשרי. לא בטוח שהמדינה הכינה תחזית לתרחישים הרעים ביותר, אם בכלל אפשר להיערך אליהם. עם זאת, אפשר לנסות להבין לאן הכלכלה הישראלית יכולה להידרדר.
"כולנו עבדנו על התרחיש האופטימי, לפיו יש עסקה, מסיימים את המלחמה ויש הסדרה בצפון (החלטה 1701)", אומר פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל ומייסד מכון אהרון לכלכלה באוניברסיטת רייכמן. "זה כאמור קורה עד חודש קדימה. על תרחיש כזה בנינו את התחזית לשנת 2024. לפי התרחיש הזה, התוצר יגדל ב־2024 ב־1.5% בלבד, שמשמעותה צמיחה שלילית לנפש (מאחר שהאוכלוסייה גדלה ב־2% לשנה. א"פ), הגירעון יזנק ל־8.4% ויחס חוב־תוצר יעלה ל־67% תמ"ג. זה התרחיש שבו אנחנו נמצאים היום. התרחיש מניח כי בחודשים הקרובים ישראל חוזרת ל'נורמליות'".
לדבריו, "זה תרחיש שכתבנו אותו לפני כמה חודשים ונתוני הצמיחה שיצאו ביום א' השבוע תואמים אותו לחלוטין". מדובר בתרחיש שמניח שהצמיחה תתחיל לעלות ברבעון הרביעי. לפי אקשטיין, "זה תרחיש אופטימי, לפיו ישראל יוצאת מהסיפור הזה עם הפסקת אש. לא כל כך משנה כלכלית אם יחיא סינוואר חי או לא, אבל כן משנה אם יש עסקת חטופים. אגב, זה תרחיש שגם הצבא טוען שהוא אפשרי - וזאת הסיבה גם שאנשי הביטחון עובדים עליו".
פסימיות שתלויה במימוש האיומים
אבל יש תרחיש יותר פסימי, שפחות מדברים עליו ואין עליו תחזיות, והוא של מלחמה כוללת רב־זירתית. "תרחיש של איום איראני ואיום של חיזבאללה ואשר בו כל המטוסים מפסיקים לטוס לישראל – זה תרחיש אימים שאין עליו תחזיות", אומר אקשטיין. לדבריו, "זה לא 'תרחיש הדשדוש' של בנק ישראל". הוא מדגיש כי בתרחיש של מלחמה מוגבלת יחסית, "אם חוזרות הטיסות והכל חוזר לאיפה שהיינו ביוני (לפני חיסולם של שוכר והנייה) אז אפשר להמשיך. השפעות של תרחיש כזה הוא צמיחה ב־2025 שמתחילה בקידומת 2 במקום בקידומת 4, והחוב־תוצר עולה עוד קצת. לא עשינו תחזית על זה, אבל זה לא קטסטרופה".
פרופ' צבי אקשטיין: "אני לא אומר שבלתי אפשרי שנמשיך להתקיים גם בתרחיש אימים ושהמשק הישראלי יחזיק מעמד. אבל מה יקרה למשל להייטק? זה הדבר הכי משמעותי"
לדברי אקשטיין, מדובר ב"תרחיש של טילים על הצפון עד חיפה במשך חודש וחצי, אנחנו מפגיזים בצפון, יש גיוס כולל של מילואים שגם נכנסים רגלית ללבנון, אבל זה נגמר אחרי חודש וחצי בהסכם על בסיס החלטה 1071 של האו"ם. כלומר, הסוף הוא מה שהיה ניתן לקבל עכשיו גם ללא מלחמה, אם היינו עכשיו מסיימים את הסיפור עם החטופים. התרחיש הזה (של מלחמה מול חיזבאללה בלבד. א"פ) קורה עכשיו בספטמבר. בתרחיש הזה התוצר כבר ירד ב־2.5%, יחס חוב תוצר מגיע ל־75% תמ"ג ויש הורדה מסיבית של דירוג האשראי של ישראל. אבל זה תרחיש עם תאריכי כניסה אליו ויציאה ממנו. הוא בעצם מעין 'מלחמה קטנה' עם חזבאללה".
אלא שהתרחיש שמטריד את אקשטיין וצריך להטריד את כולנו הוא הרב־זירתי, אותו הוא מכנה "תרחיש האימים". לפי אקשטיין, הוא זוכה לשם הזה "כי הוא כולל טילים על תל אביב והפסקת טיסות. ייתכן שגם נראה פגיעה בפעילות הנמלים. זה לא שאנחנו ממשיכים איפה שהינו לפני שני החיסולים. האימפקט הכלכלי יכול להיות הידרדרות מאוד גדולה. זה תרחיש שלא ברור איך אנחנו יוצאים ממנו. זה צומת דרכים קשה. הבעיה היא שלא ברור מה ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה. לא ברור לאיזה תרחיש הממשלה הזו לוקחת אותנו", הוא מסביר.
לאקשטיין אין מספרים לתרחיש האימים. הוא מודה כי אי אפשר לייצר תרחיש כזה וגם אם היה אפשר - זה לא מעשה אחראי. "זה גם תלוי מי ייבחר לנשיא ארצות הברית בנובמבר, למשל. מה יקרה באו"ם, מה יקרה בהאג? אין לי מושג. לא עשינו מספרים כי התרחיש הזה יכול להוביל להתרסקות מהירה מאוד ואי הוודאות היא ענקית. התרחיש הזה פשוט שם את ישראל ברמת אי ודאות שאני ככלכלן – לא יכול להתמודד".
"בתרחיש הזה יש לנו סיפור עם איראן ואנחנו לא יודעים כמה זמן וכמה טילים הם יירו. אנחנו לא יודעים עד כמה טילים הקואליציה הבינלאומית בהובלת האמריקאים מסוגלת לעצור יחד עם חיל האוויר הישראלי. זו אי ודאות ענקית. כשאי הוודאות כל כך גדולה, אתה לא יכול להתחיל לעשות תחזית". לדבריו, "מצב כזה יכול להביא למלחמה שמגייסים את כולם ויוצאים לקרבות של חודש ימים, חודשיים... זה דברים שלא הגיוני שמדינה תיכנס אליהם, כאשר יש להם אופציה אחרת".
אקשטיין, שנחשב לכלכלן שמרן, מבהיר: "יש גם תרחיש אימים שייתכן שאתה יכול להחזיק מעמד. אני אומר את זה לאנשים: 'אנחנו יכולים להחזיק מעמד אפילו שנה'. אבל זה תלוי בהרבה גורמים, למשל האם יש טיסות. אנחנו מדברים על מעין מלחמת התשה", ומדגיש, "אני לא אומר שבלתי אפשרי שנמשיך להתקיים בתרחיש אימים ובו המשק הישראלי לא יחזיק מעמד. אבל מה יקרה למשל להייטק? זה הדבר הכי משמעותי. אני לא יכול לעשות תחזית על תרחיש כזה עם אי ודאות כל כך גדולה".
יותר מדי שאלות פתוחות על איראן
אקשטיין מסביר ש"לא מדובר בתרחיש הדשדוש של בנק ישראל - זה יותר גרוע. כבר היום אנחנו במצב שכמעט אך ורק רק אל על וארקיע טסים לישראל. התרחיש עליו מדברים כעת יכול להיות נורא במובן שיכולה להיות לירידת תוצר של 5% ויותר עם יחס חוב־תוצר שעולה מעל ל־80% תמ"ג. אבל יש המון שאלות סביב המספרים האלו. למשל, האם האמריקאים תומכים בנו? מה יקרה לנמל חיפה, לאן יגיעו האוניות? ישנה אי ודאות בנוגע לתרחיש הצבאי מבחינת ההצלחה שלו. מה תהיה כמות הנפגעים, והפגיעה בתשתיות? אי אפשר לייצר תחזית כלכלית אמינה".
עולה השאלה האם יש באוצר ובבנק ישראל תרחישי אימים כאלו. "לא. הם לא בנו תרחיש שבו לא טסים לישראל; שאנחנו נמצאים באיום משמעותי של טילים מחזבאללה ואיראן. הם בנו תרחיש שבו המצב הנוכחי ממשיך והם כתבו אותו לפני שני החיסולים. מה שהם כתבו אז היה ה־Worst case scenario, נכון לשעתו. והוא תרחיש שלא כלל חזית בצפון וגם לא איראן".
"אבל מה שמונח על השולחן כרגע זה איראן תוקפת את בתל אביב. זה איראן ואלפי טילים. אני לא יודע לעשות תחזית כלכלית על סיטואציה כזו. הדבר הלא ברור עכשיו היא איך ממשלה מובילה מדינה לסיטואציה הזו. להביא את המדינה לסיטואציה הזו – זה לא סביר, אבל בהחלט יכול לקרות" הוא מסכם.
