האוצר מבקש להאריך את החיסיון על קצא"א עד סוף 2027
האוצר מבקש להאריך את החיסיון על קצא"א עד סוף 2027
בשנה שעברה דחתה ועדת החוץ והביטחון את בקשת האוצר להאריך את החיסיון בחמש שנים, והיא קבעה כי הוא יוארך בשנה בלבד על מנת לאפשר לוועדת משנה לבחון את הנושא. אולם, הוועדה לא התכנסה, וכעת ועדת החוץ והביטחון מתבקשת לאשר את החיסיון ללא מסקנות בנוגע לנחיצותו. פעילי סביבה: "מחטף שעשוי להחריב את כלכלת אילת"
משרד האוצר מבקש להאריך את החיסיון על פעילות חברת קצא"א בכארבע שנים נוספות, עד 31 בדצמבר 2027, כך לפי צו חדש בנושא שפורסם ביום חמישי להערות הציבור.
בשנה שעברה סירב יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, לאשר את הצו לחמש שנים כפי שדרש משרד האוצר, וקבע כי יוארך רק בשנה. זאת, בכדי לאפשר לוועדת משנה לבחון היבטים הנוגעים לנחיצות החיסיון ולקבל החלטה מושכלת בנושא. למרות זאת, ועדת המשנה המדוברת לא התכנסה אף לא פעם אחת עד עתה, והוועדה מתבקשת כעת לאשר את צו החיסיון ללא מסקנות בנוגע לנחיצותו.
על פעילותה של חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה), המשנעת נפט לשימוש ואחסון בישראל, קיים צו חיסיון רחב, אשר תוקפו יפוג ב-15 בפברואר. כלל המידע הנוגע לפעילות החברה חסוי ונסתר מעיניי הציבור, למעט היבטים מסוימים הנוגעים להגנת הסביבה, רישוי עסקים, תכנון ובנייה וניהול החברה. לאורך השנים התעוררו שאלות רבות בנוגע לנחיצות החיסיון הרחב על קצא"א.
לאחר שבשנה שעברה דרשו חברי כנסת וארגוני חברה אזרחית מאדלשטיין לבחון את האפשרות להטיל חיסיון נקודתי במקרים שבהם קיים חשש לפגיעה בביטחון המדינה ולא לאשרר שוב חיסיון גורף לחברה, החליט אדלשטיין להקים ועדת משנה מצומצמת שתדון בהיבטי החיסיון ובנחיצותו ותגיש לוועדה את מסקנותיה. אולם כאמור, על אף שחלפה מאז שנה, עד היום הוועדה לא התכנסה כלל ולא הגישה מסקנות בנושא. לוועדת המשנה מונו חברי הכנסת יולי אדלשטיין, בועז ביסמוט, ינון אזולאי, שרון ניר ומאיר כהן. מוועדת החוץ והביטחון ומח״כ אדלשטיין לא נמסרה תגובה בנושא.
בשנים האחרונות גם גורמים בממשלה טוענים כי הנסיבות הנוכחיות לא מצדיקות את המשך החיסיון הרחב על חברת קצא"א. כך למשל, בשנת 2021 אמר מי שכיהן אז כסגן בכיר למנהל רשות החברות הממשלתיות, אריאל אבלין, כי החיסיון עצמו לא טוב לחברת קצא"א עצמה ו"צריך להיות מוסר מהחברה".
ראוי לציין כי על קצא"א חל חיסיון רחב הרבה יותר מאשר על מפעלים ביטחוניים או תעשיות ביטחוניות בישראל, על אף רגישותם. המתנגדים לחיסיון טוענים כי הצו מונע באופן כמעט גורף פיקוח יעיל על חברה ממשלתית, בין היתר בנושאים כמו מכרזים, עסקאות, הפסד ורווח, נהלי בטיחות ותאונות עבודה, משכורות ועלויות עובדים ובכירים - נושאים רבים הנמצאים תחת עינו הפקוחה של הציבור בחברות ממשלתיות אחרות, וכעת לא ברור מדוע נחשבים לנושאים ביטחוניים רגישים ככל שמדובר בקצא"א, חברה העוסקת בשינוע נפט.
בארגון "מגמה ירוקה" דורשים כי נטל ההוכחה ישתנה, כך שמידע הנוגע לקצא"א ייבחן באופן פרטני ויוחלט האם יש בפרסומו בכדי לפגוע בביטחון המדינה. תומר גרטל, רכז קשרי הממשל בארגון, קורא לוועדה לא לאשר כעת את החיסיון על קצא"א ואומר כי "מדובר במחטף בזמן מלחמה. ועדת החוץ והביטחון שהייתה אמורה להתכנס נכשלה קשות בתפקידה, והציבור נותר ללא אפשרות לקבל תשובות או לפקח אפקטיבית על חברה ממשלתית שעושה שימוש במשאבי ציבור. לא ברור על איזה נימוק ביטחוני או סביבתי נשענת ההחלטה להאריך את החיסיון. חשוב שהציבור יבין את המשמעות ההרסנית של החיסיון: קצא"א, שאחראית לכמה מהאסונות הסביבתיים החמורים שידעה המדינה, לא מפרסמת את כמות החומרים שהיא משנעת. עתה היא מבקשת לשנע כמויות נפט בהיקפי ענק מעבר למותר היום בחוק - ועדיין מבלי לתת דין וחשבון לציבור. זהו הסכם שיכול להחריב בעתיד את כלכלת העיר אילת ושוניות האלמוגים הנדירות שבה. אנו קוראים לוועדה לא לאשר את החיסון על קצא"א ולחייב אותה לפעול באופן מלא על פי חוק חופש המידע".
